כשלים בחיפויי חוץ

חיפויי חוץ כשלים

 

כללי :

 

בשנים האחרונות עדים אנו לשימוש נרחב של חיפוי קירות חוץ באבנים , שימוש זה נובע מסיבות שונות כגון : דרישה אדריכלית לתת לבניין מראה יפה לאורך זמן רב ומושך לצרכי מכירה . דרישה של ועדות תכנון ובניה המקומיות אשר מן הסתם רוצות להשוות מראה אחיד בקומפלקס שלם של בנינים. 

 

חיפוי האבן מבוצע על גבי קיר הרקע ( קיר הבניין , בטון , בלוקי בטון או איטונג ) ,לאחרונה אנו עדים לכשלים במערכת החיפוי אשר תחילתם באי עמידת המבנים לאטימות מוחלטת ועד לנשירת אבנים בודדות ובמקרים מסויימים גם בשדות שלמים .

 

מכון התקנים הישראלי דן בנושא חשב זה והעמיד את סדרת התקנים 2378 לחלקיו וזאת מתוך כוונה ברורה לקבל החלטה חשובה לאפן החיפוי וכמובן למזער את הכשלים בנשירת החיפויים ל 0 .

 

סדרת התקנים :

 

מתוך אחריות רבה לנעשה ולקיים בשטח ( מדינת ישראל ) מכון התקנים פרסם את מפרט 378 ותקן ישראלי 2378 הדנים בצורה מקיפה בנושא חשוב -  חיפוי באבנים טבעיות .

 

נכון לכתיבת שורות אלו יצאו התקנים הבאים :

 

2378 חלק 1 – הדן בדרישות הכלליות לאבן טבעית וחיפוי

2378 חלק 2 – הדן בקירות מחופים באבן טבעית בשיטת הקיבוע  הרטוב .

2378 חלק 3 – הדן בקירות מחופים באבן טבעית בשיטת הקיבוע יבש .

2378 חלק 4 – הדן בקירות מחופים באבן טבעית בשיטת ההדבקה בשילוב קיבוע מכאני .( יצא להערות הציבור )

2378 חלק 5 – הדן קירות מחופים באבן טבעית :אלמנטים טרומיים ושיטות מתועשות באתר ( שיטת ברנוביץ ) .

2378 חלק 6 –הדן בקירות אבן מחופים באבן טבעית בשיטת הקיר הכפול .

 

 

הסיבות לכשליים אופיינים בחיפוי אבן .

 

1.      חוסר תכן , תכנון , ופיקוח ראוי .

2.      תליה בלתי מקצועית וחסרת אחריות.

3.      אחזקה מבנה לקוייה .

 

חוסר תכנון , תכן  ופיקוח ראוי .

 

ü      חוסר התכנון נובע עוד "מדרישות אדריכל המבנה " אשר לא מביא בחשבון את דרישות התפקודיות של האבן אשר קבועות בתקן הישראלי 2378 חלק 1 . לא פעם אחת הכשל נובע מבחירת אבן אשר אינה עומדת בדרישות לאופן התפקוד והסביבה .

יחד עם זאת ניתן למצוא גם כשלי תכנון אדריכלים כגון : מיקום מישקים ומידותיהם , פרטי מפגשים בין חומרים שונים ובין מישורים שונים ( פתחים ) , פריסת קירות , וחלוקת אבנים  ...ושלא נדבר על גודל  מידות האבנים .

 

ü      חוסר תכן ההנדסי – במרבית הבנינים אין כלל תכן הנדסי , פשוט  אין מהנדס אחראי אשר יתכנן / תכנן את מערכת החיפוי באופן נפרד מהמבנה בהתאם לתקן .

תכנון הנדסי  כולל מפרט טכני מדוייק בהתאם לשיטת הביצוע הנבחרת והוא כולל את כל הריכבים והחומרים אשר ישמשו במערכת החיפוי .את כל הקטריונים לחישוב בהתאם לשיטה הנבחרת שהם סוג האבן , עומסי רוח ( 414 ) , רעידת אדמה (413 ) ,משקל האבן, עיווים סמויים, שינויים תרמיים , ועוד .

 

 

 

 

 

בכלל התקן נועד לקבוע דרישות עבור מערכת של קירות המחופים באבנים טבעיות בשיטת הקיבוע הרטוב ובהתאם לכך מפרט התקן דרישות והוראות כגון: טיב החומרים, תכנון המערכת ותפקודה , בדיקות שיש לערוך למערכת החיפוי המושלמת לצורך הבטחתה , כמו כן מומלץ שיהיה מהנדס או הנדסאי אשר הם אחראים לתכנון המערכת .

 

ליקויים נפוצים בחיפוי אבן .

 

¨       חוסר תכן ופיקוח ותליה לכשלים בחיפויי חוץא מקצועית של אבן .

¨       חדירת מים לתוך המבנה דרך הקיר המחופה .

¨       בידוד תרמי לא מספיק הגורם לעיבוי מים בתוך המבנה .

¨       התרופפות החיבור בין האבן לקיר הרקע עד להתנתקות האבן ונשירתה ( ליקוי נפוץ מאד 

        ובעייתי ) .

 

חוסר תכן ופיקוח .

 

במרבית הבניינים המחופים ניתן להבין כי עניין התכן והפיקוח לוקה בחסר , לא סתם אנו רואים ליקויים וכשלים שהסבר מדוע הוא רחב וכולל סיבות רבות . בקרב הקהילה ההנדסית רווחת הדעה באם החיפוי מבוצע בהתאם להוראות ולדרישות כמעט ואין סיכוי כי מערכת החיפוי תכשל עד כדי נשירת אבנים .

 

חדירת מים לתוך המבנה דרך הקיר .

 

קיימות מספר סיבות לחדירת מים לתוך המבנה למרות שהקיר הוא מחופה אמנה את הסיבות העיקריות אשר רובן נובעות מאי מילוי הוראות והדרישות המצוינות בתקן ובמפרט.

 

¨       שימוש בלוחות אבן אשר לא מתאימות כלל לחיפוי ( לוח אבן בעל ספיגות גבוהה )

¨       אי ביצוע שכבת איטום ראשונית ע"ג קיר הרקע .

¨       ביצוע לקוי של כוחלה ומישקים .

¨       ביצוע לקוי של תלית רשת ע"ג קיר הרקע ( קשה מאד לאבחנה ) .

¨       זחילת , התכווצות, בטונים במהלך חיי המבנה ( תופעה ידועה בעיקר בשנות חיי המבנה  

        הראשונות )

¨       אי ביצוע אחזקה מונעת לאבן כמוגדר בתקן 1525 .

 

הסיבות שצווינו לעיל כל אחת לבדה או שילוב שלהן מביאות את המבנה לתופעה ומצב שלוח האבן ניתקת מקיר הרקע ובמידה ואינה קשורה קיימת סבירות רבה של נשירת לוח האבן ארצה .

 

עיבוי מים בקירות חוץ מחופים באבנים.

 

אחת הבעיות הנפוצות היא תופעת העיבוי ( קונדנסציה ) תופעה אשר נגרמת כתוצאה מהפרשי טמפרטורה הנוצרים בעת חימום/קירור הדירה .

 

העיבוי נוצר כתוצאה מהפרשי טמפרטורה בין פנים הדירה לחוץ הדירה .כאשר טמפרטורת המשטח הפנימי של המעטפת החיצונית נמוכה מטמפרטורת הדירה מתרחש תהליך פיזקלי של התעבות אדי המים הנמצאים באוויר ולהפוך לטיפות מים . במידה והאבן אינה אטומה או אבן שלא ע"פ תקן 2378 מים חודרים ובשלב מאוחר יותר גורמים להתנתקות האבן מקיר הרקע . וכמובן אם האבן אינה קשורה לרשת או שויתרו על הרשת במהלך החיפוי הסיכוי לנשירתה הוא גבוה ביותר .

 

לכן קיימת חשיבות רבה לבידוד התרמי של המבנה , במיוחד במקומות בהם המבנה נמצא בפני תנאי אקלים קיצוניים ( חימום בחורף / קירור בקיץ ) . מחקרים שנערכו הוכיחו כי ההשקעה הכספית בבידוד תרמי באזורים בהם נדרשים קירור/ חימום ממושך מוחזרת תוך מספר שנים מועט של שנים המתבטאת בחסכון עצום בחימום /קירור הדירה בתקופות הרלוונטיות , והנקודה החשובה מקטין את הסבירות להתהוות עיבוי , עובש , ושומר על אבן החיפוי מאפשרות של התנתקות מקיר הרקע .

 

תקן ישראלי 1045 מגדיר  את הדרישות המינמליות לבידוד תרמי של רכיבי מעטפת הבניין          במטרה של צמצום תופעת העיבוי , הבטחת נוחות טרמית , והגדלת החיסכון באנרגיה.

 

התקן התאים את מדינת ישראל לאזורי אקלים שונים שהם :

 

¨       אזור א – מישור החוף

¨       אזור ב – השפלה והנגב הצפוני .

¨       אזור ג -  ההר .

¨       אזור ד – בקעת הירדן .

 

התקן מחמיר בהדרגה בדרשותיו מאזור לאזור . התקן פורסם בשנת 1979 ומאז עבר שינויים ותוספות תוך התייחסות רבה לפיתוחים , וחידושים בחומרים שיטות ועוד , מתוך כוונה ברורה לחסוך בהוצאות שימוש באנרגיה .

 

כאשר המבנה קיים וקירות החוץ רטובים למגע יד כתוצאה מחוסר בידוד או תכנון מערכת בידוד תרמי לא נכונה קיימת בעיה לבצע בידוד תרמי מחוץ למבנה דבר המותיר אותנו בלית ברירה לבצע זאת מתוך המבנה ע"י שני דרכים :

 

¨       ביצוע טיח תרמי בתוך המבנה ( חסרון טיח מאד בעייתי כטיח פנים ) .

      ¨       התקנת שכבת בידוד איטום וסגירתה על ידי לוחות גבס דבר הגורם להקטנת שטח הדירה.

 

 

התרופפות החיבור בין האבנים לבין קיר הבניין ונשירת אבנים

 

אחת התופעות המדאיגות לאחרונה , מהנדסים , ועדי בתים , ובעלי נכסים היא נשירת אבן החיפוי או יותר מקיר הרקע ללא כל התראה מראש .

 

הסיבות הגורמות לנשירה הם רבות ולפעמים גם לא ברורות , ברוב המקרים הסיבה טעונה בביצוע לקוי של החיפוי שלא בהתאם לדרישות תקן 2378 ומפכ"מ 378 .בקרב מהנדסים מקובלת הדעה אם בצעו חיפוי בהתאם להוראות הקבועות בתקן , אזי אבני חיפוי אינן ניתקות מקיר הרקע .

 

רוב הסיבות של התנתקות האבן מהקיר סובבות סביב ביצוע לקוי ואיטום לקוי , כאשר שני גורמים אלו נפגשים יחד הסיכוי לנשירת אבן חיפוי היא מאד גבוהה. 

 

התנתקות אבן חיפוי מהווה סכנה בטיחותית גבוהה מאד , עד לסכנת מוות ממשית . האחת הבעיות הינה שאף אדם אינו יכול לחזות איזה אבן תנשור ומאיזה קומה כמובן . כאשר נושרת אבן נוטים דיירים ורשיות מקומיות לדרוש בדיקת כל האבנים וחיזוקם .

 

מכיוון שרב הנסתר על הגלוי המלצתי הינה בעת גילוי נשירה של אבן אחת הוא לחזק את כל האבנים, וזאת מהסבות הבאות :

 

¨       אם יש אחת סביר שיש עוד אבנים אך לא ניתן לאתרם .

¨       תהליך החיזוק בעוגנים גורם להתרופפות של האבנים הסמוכות .

¨       תיקון אבנים בודדות הוא יקר מאד , ואין אחריות .

 

עניין זה יכול להימנע ע"י ביצוע תחזוקה של הקירות , אחת לשנה יש לבצע סריקה ובדיקה ראייתית לאיתור כשלים ( לא ועד הבית אלא איש מקצוע ) וכמו כן ביצוע איטום של קירות החוץ ותיקונים קלים של לקויי טבע ומזג אוויר .

 

אחת ל 5 שנים יש לבצע סריקה מקיפה יותר ומקצועית יותר הדורשת הקמת פיגום ובדיקת כל  אבני החיפוי . באותו מעמד ביצוע תיקונים מקפים יותר ע"ג הקירות ,חיזוק אבנים רופפות .

 

לצורך הקלה מה עושים ? מתי ?מי עושה ? מכון התקנים פרסם לאחרונה את תקן 1525 חלק 1 ו -2 הדנים בניהול תחזוקת בניינים וזאת מתוך חשיבות רבה לעניין זה היום כשכל בניין גבוה הוא בעצם שכונה קטנה בעיר .

 

 

המאמר באדיבות

תגובות