רוסיה! אני מטג'יקיסטן - תערוכה על מסיכות, זהויות והיטמעות

רוסיה! אני מטג'יקיסטן - תערוכה על מסיכות, זהויות והיטמעות
CAMOUFLAGE
תערוכת יחיד לאמנית מרינה מוחין

פתיחה חגיגית: 23.03.2024 יום שבת ב 12:00.
אוצר: ד"ר עומרי גורן

מרינה מוחין, בת 46, נולדה למשפחת אמנים וחיה בעיר חיפה.
מרינה מוחין נעה ביצירתה במתח בין שייכות לזרות, בין תחושת נחיתות והכרה.
בעבודותיה היא בודקת את האמביוולנטיות הקיימת ברצון להשתייך לבין הנאמנות לעצמה וזהותה.
מוחין שואלת שאלות קשות לגבי מה היא הישראליות אליה היא שואפת ומציגה מבטים שונים לאותה השאיפה.
המהלכים החושפניים המוצגים בעבודותיה לא ישאירו צופים אדישים.

"הנני נושאת בתוכי סיפור חיים המתאר מסע של חיפוש זהות ושייכות בתוך מרחב חברתי ורב תרבותי בישראל.
עליתי לארץ לפני 31 שנים, בגיל 15, מטג'יקיסטן.
נקלעתי למערבולת של תהפוכות תרבותיות וחברתיות. נתפסתי כ"רוסיה" - רוסיה איננה ארץ מולדתי. נאבקתי להגדיר מחדש את זהותי במקום שבו ההיסטוריה והתרבות שלי לא זכו להכרה מיידית.
 
התמודדות זו הביאה אותי לקחת בחירות משמעותיות אשר התוו את נתיב חיי: למדתי רק בישראל, נישאתי לישראלים מעדות שונות, והקדשתי שנים רבות להוראה בישראל. 
כל אלו בעודי מתמודדת עם דעות קדומות וסטיגמות  -"את טובה בציור כי את רוסיה", "רוסיות טובות בטכני", "מה, לוקחת מונית כשסיימת ניקיון?" "את מדברת עברית?", "אני מבינה שקשה לך לדבר ולמצוא מלים מול הכיתה, את לא מפה..." 
תגובות אלו הדגישו את החשיבות שלי להגדיר לעצמי אותי ולהיאבק על הכרתי ושייכותי בחברה הישראלי- אני לא רוסיה!"

בתערוכה זו החליט מוחין  להתמקד ביצירה כביטוי עצמי אותנטי וכמחאה נגד הסטראוטיפים המוטלים עליה. 
התערוכה שהיא  מקיימת, מתמקדת בזהות כבחירה, מהווה אתגר לקונספציות קיימות על זהות ושייכות. 
באמצעותה, היא  שואלת עד כמה החברה הישראלית מאפשרת לה, לבטא את המורכבות שלה לקבל  אותה כחלק ממנה. 
"מתי אקבל קרדיט על הישגי וכישרונותיי כישראלית ולא כרוסיה?" שואלת מרינה.
 
מסע זה אינו רק חיפוש אחר זהות אישית אלא גם תהליך של גילוי מחדש של המונח "ישראליות". הוא מאתגר את הגדרותיה המסורתיות ומציע פרשנות רחבה יותר, אחת שמתחשבת בגוונים הרבים של זהויות, תרבויות, וסיפורים אישיים שמרכיבים את החברה הישראלית. 
הטראומה הלאומית שאנו חווים כרגע כולנו- העלתה בה מחדש את הרצון לדבר ולכבד את הישראליות. עכשיו , יותר מתמיד היא חייבת להרגיש ישראלית.

קורות חיים בקצרה:
1992-1996 תיכון ויצו קנדה חיפה.
1997-2001 לימודי תואר ראשון עיצוב אופנה וחינוך- מרכז האקדמי ויצו חיפה
2001-2008 עסק פרטי באופנה, עבודות במספר בתי אופנה כמעצבת, מאיירת-תעשיית אופנה
2009- 2019 מורה לעיצוב אופנה בתיכון לאומנויות רעות.
2008 -2024 מרצה בכירה במרכז אקדמי ויצו חיפה. פרשתי לפני שבוע.
2022-2024   לימודי תואר שני בעיצוב סביבת למידה.
בית האמנים שאגאל בחיפה. תערוכות קבוצתיות אוצרות: ויטלינה מוחין, אבי שרון, בני בן עקיבא:
03.2019
04.2019
01.2020
בית ציוני אמריקה. תל אביב. תערוכה קבוצתית. אוצרת ויטלינה מוחין
07.2019
גלריית העמקים . קיבוץ העמקים. אוצרת רעות אוחנה. תערוכה קבוצתית.
01.2022
גלריית העמקים . קיבוץ העמקים. אוצרת רעות אוחנה. תערוכה משפחתית.
09.2022
ויצו אירגון נשים תערוכה קבוצתית בסניף חיפה. אוצרת ויטלינה מוחין
10.2022
גלריית בן עמי .תל אביב. תערוכה קבוצתית. אוצר דורון פולק
04.2023
סטודיו מוחין. חיפה 2023

בין העבודות המוצגות בתערוכה הנוכחית סדרה של  פורטרטים תלת ממדיים אנושיים מכוסים בבד שקוף. מטפורה לשיח על המורכבות והרב-צדדי של זהות אישית. 
הבד, בתור חומר מכסה הסתר וגילוי במקביל, מציע מטאפורה לדרך בה אנו בוחרים להציג או להחביא חלקים מעצמנו. 
כל פורטרט משדר רגשות ומאפיינים שונים, והבד מחזק את התחושה של זהות לא ברורה או לא מוחלטת, המשתנה תלוי בזווית ההסתכלות ובאור הפוגע בו. 
העבודה מזמינה את המבקר להתבונן ולחקור, לחשוב על הדרך בהקשר של הזהות האישית והחברתית שלנו.
"רוסיות יודעות לתפור"
היצירה מעלה לדיון את המתח בין הזהות הפרטית לזהות שמוטלת עלינו על ידי החברה. 
הפורטרט, שנראה חשוף, כנה ועדין עטוף בבד שמאלצת את הדמות להיראות בצורה מסוימת. המחוך התפור מאחוריו מרמז על ההשפעות והכוחות החברתיים שלעיתים קובעים איך אנו 'תלויים' או מוצגים בחברה. 
הקשר בין הפורטרט למחוך יכול להוביל לשאלה: האם אנו בוחרים איך להציג את עצמנו, או שמא החברה תופרת לנו את התדמית בה אנו מופיעים? העבודה מאתגרת את הצופה לחשוב על זהותו ועל הכוחות שמעצבים אותה, בכל המורכבות והדינמיקה של המושג.

היצירה היא מטאפורה לזהות שלנו ולאופן שבו היא משתנה ומתמתחת תחת השפעות חיצוניות ופנימיות. ‏הזרמים שיוצאים מהכיסוי מייצגים את התהליכים הדינמיים שבהם הזהות שלנו נבנית ומתפרקת, כמו גם ‏את ההשפעה שיש לחברה ולתרבות על האדם. 
השימוש בצבע לבן בלבד מדבר על חוסר זהות ספציפית, ‏הדמות עוד לא צבעה בצבעים האישיים שלה ונותרה פתוחה לאפשרויות. 
היצירה מאתגרת את המתבונן ‏להתבונן על הזהות האישית כמשהו שאינו קבוע אלא נע ומשתנה בתמידיות.‏

טכניקות וחומרים בעבודות:‏
מוחין משלבת באופן מושכל מדיות מעורבות בעבודות, יוצרת פסיפס ויזואלי אשר הופך ‏לקומופלאג' קונספטואלי ‏אינטואיטיבי ורגשי.‏

נעילת התערוכה  13.04.2024
שעות הביקור בתערוכה:
שני-חמישי: 17:00-20:00
שישי-שבת: 11:00-13:00

קרדיט צילום: אלה פיינשטיין ואילן מור יוסף