לפני מספר ימים, הגעתי לאחד מאתרי הבנייה שלנו לצורך אישור יציקה של תקרה גדולה.
ב 95% מהמקרים, בבדיקה מסוג זה, אני מעיר לקבלן מספר הערות, אותם עליו לבצע, כאשר בפועל, מדובר בדברים קטנים, שאינם קשורים לבטיחות.
באותם 5% יוצאי הדופן, מתבטאת חשיבותו של מהנדס אחראי.
בבדיקה שערכתי עם קבלן השלד, התגלתה טעות חמורה בהבנת התוכניות, הקבלן הכין את תקרה ליציקה באופן מסוכן, שאלמלא הביקור לצורך פיקוח עליון אותו ביצעתי, היה יכול להסתיים באסון.
התמוטטות המרפסת שארעה בחדרה ברחוב נחל פרת 8, בבניין חדש, היא ללא ספק מחדל שניתן היה למנוע.
קבלן השלד, מהנדס הבניין, מהנדס אחראי לביקורת ואפילו הפועלים, היו צריכים לזהות את הטעות לפני היציקה.
מהם הסיכונים?
במיזמים גדולים: לדוגמה בניית בניין, דורשות רשויות שונות מהנדס בניין שיהיה האחראי לביקורת, כאמצעי לחייב את הקבלן לבצע ביקורת נוספת עם מהנדס נוסף מלבד המהנדס שתכנן את השלד.
הבעיה היא שתחום האחריות של מהנדס הביקורת, אינו מוגדר באופן ברור, כך שהתחושה היא שהרשות בסה"כ רוצה לאבטח את עצמה, במקום לקבוע נהלי בטיחות נוקשים ולדאוג שהם מתבצעים.
מה זו מרפסת תלויה?
מרפסת קונזולית, זיז, היא מרפסת הנבנית ללא עמודים. זהו חלק רגיש בתחום בניית השלד ותקנים ישראלים דורשים, בביצוע זיז, שימוש במקדמי בטיחות גבוהים (מקדם התנהגות).
כמות הברזל שאמורה להיות בתוך מרפסת שכזו היא גדולה יחסית למרפסות הנתמכות ע"י עמודים.
מהנדס מנהל פרויקט מחברתנו נתקל בעבר במצב, בו קבלן האינסטלציה, ניסר ברזל מאוד משמעותי במרפסת, לפני יציקה. מקצועיות ועבודה לפי נהלים, היא חשובה ביותר.
הבעיה היא שחוק התכנון והבניה מאפשר למהנדס בניין לנהוג כמו קברניט של טיסה.
המהנדס אמור להגיע לפני היציקות הגדולות לצורך בדיקות ההכנה ליציקה ואישור היציקה.
חסרה הנחייה חד משמעית לגביי מתי צריך מהנדס מתכנן להגיע ומתי לא.
החוק אינו חד משמעי, ואינו מחייב את המהנדס המתכנן להגיע ליציקות קטנות, כגון מדרגות, גדרות ואפילו עמודים.
המרפסת שקרסה בחדרה, קרסה בשל מספר אפשריות: ייתכן והמהנדס לא הוזמן לפיקוח עליון והפועלים לא הניחו כמות נדרשת של ברזל לפי התוכנית.
ייתכן והיציקה התבצעה ללא בדיקה וללא אישור יציקה. במקרה זה, בתהליך ההתייבשות של הבטון, לא היה מספיק ברזל שיתמוך במרפסת.
במיזמים קטנים, מבקש בעל הנכס מהמהנדס המתכנן לחתום לו, כחלק מהשירות, גם כמהנדס אחראי לביקורת.
הרשות מאפשרת זאת ולמעשה מונעת את הפיקוח על המהנדס המתכנן.
תוסיפו לעובדה זו, בעל נכס ששומר על התקציב שלו על חשבון בחירת אנשי מקצוע רשומים ובעלי ביטוח אחריות מקצועית ויש לנו בעיות בטיחותיות על ימין ועל שמאל.
במיזמים קטנים, אין העובדים בשטח חובשים קסדות, לעיתים אין מהנדס המבצע פיקוח צמוד, אלא רק מהנדס מתכנן שמגיע לאישור היציקות הגדולות וכך קבלנים ומנהלי עבודה חסרי ניסיון ובעלי יכולת מקצועית מוגבלת, עושים טעויות שונות המסכנות חיי אדם ולעיתים גם את יציבות המבנה עצמו.
ענף הבנייה בארץ, טומן בחובו סיכונים רבים.
יזם/קבלן חייב להבין, שקיים סיכון בכל פעולה שמבוצעת לא נכון.
חשוב שיתייעץ עם אנשי המקצוע ויעבוד לפי כל כללי הבטיחות המקובלים בשוק.
בעל נכס ששוכר שירותיו של קבלן, חשוב שיבדוק פרויקטים שבוצעו ע"י הקבלן בעבר וכן שהקבלן הוא קבלן רשום, שברשותו כל הביטוחים הנדרשים.
