חיפוש - חדשות , שונות , קטלוגים , #חשמל#תאורה#תוכנית#עבודה#קיים , כתבה , תל אביב |1| - דף 3
לא מצאת? פשוט חפש.
-
אדריכל של מכונות מגורים
28.06.12בכתבה מרתקת ב Xnet מציג מיכאל יעקובסון את פועלו של האדריכל אהרן דורון שהלך לאחרונה לעולמו. בין כל שלל הכתבות על בניינים מפוסלים ועיצובי פנים "של ז'ורנלים", מרענן כל כך למצוא כתבה שעוסקת באדריכל של דירות, בנייני מגורים ושכונה אחת במיוחד, נווה אביבים."הרבה מעבר לתכנון המשובח של הדירה" כותב יעקובסון, "דורון אחראי לתכנון המפורט של נוה אביבים כולה, שהיא מפסגות התכנון העירוני בישראל. העיקרון המרכזי היה מגוון רחב של מרחבים ציבוריים ומשותפים, שיצרו מקום ... -
קיבעון אנטי אורבני וקיבעון אחר
16.10.11"הקיבעון האנטי-אורבני הגיע לנקודת המפנה" - כתבה נעמה ריבה בפוסט מעניין. לטענתה משבר הדיור נובע מקיבעון של תושבי ישראל באשר לעיר, קיבעון שגורם לרבים להעדיף את הפרבר. מעניין לבחון את הקביעות האלה לנוכח המחאה שאנו רואים כעת גם בניו-יורק, ברצלונה וערים אחרות. ערים שאפילו לטענתה הן המודל המוצלח. בזמן האחרון אפשר לקרוא הרבה מאד כתבות ובלוגים שטוענים שהם יודעים מדוע קמה המחאה ומהו הפתרון הנכון לה. "הכל בגלל _____ (מלא את החסר) !!". בדרך כלל מלווה את... -
הכח העיצובי של הפקיד והבירוקרטיה
13.06.11כתבה בדה-מרקר מזכירה לנו כמה כח עיצובי יש לתקנות וחוקים לעומת זה של האדריכלים. תופעת "המרפסות הקופצות" נבעה מתיקון 33 לחוק התכנון והבנייה שנכנס לתוקף ב-1992, וקבע כי מרפסת מקורה היא חלק מאחוזי הבנייה. הסיבה לכך היתה הרצון של אנשים פרטיים רבים להרוויח עוד כמה מטרים על ידי סגירת המרפסת המקורה. במשך זמן מה נבנו בתים ללא מרפסות כלל עד שנמצא פתרון גיאומטרי ומכוער בדמותן של המרפסות הקופצות. "מבחינת האדריכלות הישראלית מדובר היה בהפסד משולש" נכתב בכת... -
לחבר את חיפה לים?
21.05.13האדריכל עמי שנער מפרסם ב Ynet כתבה המציגה את תפיסתו לגבי התכנית לפתיחת חלקו המערבי של נמל חיפה, תכנית שאושרה בשבוע שעבר על ידי הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה חיפה "כאשר האתגר הקשה מכולם הוא סוגיית הרכבת"."אולם כיצד ניתן ליישם את התוכנית" שואל שנער בכתבה, "כאשר כל החסמים לפיתוחה, קרי שיקוע המסילה, פינוי ממגורת דגון או המתקנים הביטחוניים, אינם בשליטת העיר? כיצד ניתן לחבר את רחובות העיר לקו המים גם בטרם יוסרו חסמים אלו? בגישה יישומית בשלבים, לקחנו על ... -
ביקורת על תפאורה ותיאטרון
5.01.12...יסיות באוטוקד, את הסכמטיות המרחבית שהיא תסמין - לא של המודרניזם הגבוה, אלא של עייפות הדימיון. אני מרגיש כלוא בתוך קופסה, בתוך מודל מקרטון ביצוע בקנה מידה של אחד לאחד".כך כותב אוריאל קון, אדריכל ועורך ראשי של הוצאת "סמטאות" בכתבה מרתקת ב Xnet.לדברי קון רם כרמי "סובל מתסמונת נפוצה באדריכלות הישראלית, לפי סימפטומים מובהקים. הדיאגנוזה: "עיוורון אקזוטופי" – חוסר היכולת לקרוא את העולם כמרקם (טקסטורה)... כתוצאה מכך האדריכל עשוי לנהוג בגישה "אנדוטופית":... -
משכן אומנויות הבמה באשקלון, לדוגמה.
20.02.12...שוב עולות טענות על שחיקת מעמד האדריכל הישראלי ומסירת הדובדבן שבקצפת למשרדים מחו"ל והנה אנחנו מתבשרים על עוד פרויקט בשרשרת - משכן אומנויות הבמה באשקלון. אז איך זה קורה? ולמה עמותת האדריכלים מהמהמת לעצמה ומגלגלת עיניים בתמימות?כתבה ב Ynet אשקלון מציגה את הפרויקט החדש שדוחף ראש העירייה בני וקנין. משכן לאמנויות הבמה שיכלול חדרי סטודיו ושני אולמות קונצרטים, בעלות של 60 מליון שקל. לתכנון הפרויקט נבחרה האדריכלית הצרפתיה מנואל גוטראן, שתיכננה, בין היתר, ... -
תחנה לא מרכזית
4.08.11...תחנות אוטובוס, תחנות שיהרסו ותחנות שישוקמו. מלבד עשן דיזל וריח של כישלון, שתי שאלות עולות לדיון: האחת, האם באמת תחנות תחבורה צריכות להיות ממוקמות במרכז העיר? והשניה, איך צריך לשקם את המקומות שהוזנחו? האם שימור הוא הדרך? הכתבה המעניינת היא כתבתו של נועם דביר בגלובס. הכתבה מקוננת על שתי תחנות אוטובוס מרכזיות שהולכות להמחק בזמן הקרוב - התחנה באילת וזו שבטבריה. נועם מספר על ההסטוריה של כל אחת מהתחנות. שתיהן יועדו לגדולות, בשתיהן חשבו שהן והערים מ... -
העיר הצומחת
15.01.14...הירוק בעיניים נדחקת לשוליים. כי הרווח הוא לא ישיר, ולא סופרים את הכסף בפועל, מלהוסיף או לשמור על שילוב צמחיה או פיתוח נופי.וחבל מאוד. פרוייקט נפלא באמת, הוא פרוייקט שהדיאלוג שלו עם הפיתוח הינו אינטגרלי וסימביוטי.אסתר זנדברג בכתבה חשובה המרפררת גם ליום העיון "הגנת האילנות - עצים בראי התכנון"- שפרסמנו כאן, בתזמון הלא מקרי ככל הנראה של ט"ו בשבט. הרבה נקודות למחשבה למקבלי ההחלטות. ולנו, כמתכנננים או תושבים, תפקידנו הוא למחות, להתעקש, לדבר פחות, ולעשו... -
אחד על אחד - איילת שטיין
2.01.17...ת בלימודים ובמחקר בתחום הגאוגרפיה ואף עבדתי בתחום מערכות מידע גיאוגרפי (G.I.S) במשרד ממשלתי במשך כ-13 שנים. לקראת אמצע שנות השלושים שלי הגעתי למסקנה שהגיע הזמן לעשות שינוי משמעותי ולאחד את העיסוק המקצועי שלי עם חלום חיי (ראו כתבה "מחשבות מסלול מחדש" מאת מאיה פולק, אליה התראיינתי ב"מגזינה" גליון 16). כפי שצוטטתי בכתבה: "לא רציתי יותר לקום כל בוקר בשש, לנסוע לאותו מקום ולעשות את אותם הדברים שאני לא נהנית לעשות. הרגשתי שאני מבזבזת את החיים שלי". השל... -
על שימור ומגורים בקופסת שימורים
5.06.11השימור הוא מגפה מסוכנת ההורסת את מרכזי הערים - את הדעה הזו משמיע האדריכל רם קולהאס בתערוכה אותה סוקרת כתבה ב"הארץ". קולהאס מציג תמונה של צבא של אנשי שימור בעלי כוונות טובות אך נאיביים לחלוטין, שבתשוקתם הלוהטת להגן על המורשת האדריכלית בעולם מדרדרים אותה בכך שהם יוצרים מראות יפים לעין לצרכנים נוחים. כמו כדי להוכיח את טענתו הצטרפה עיריית גבעתיים ומשרד השיכון והבינוי והכריזו מספר שיכונים כמקום לשימור. הטיעון הראשון מול אנשי השימור הוא טיעון סוצ... -
אחי, יש ימבה כוסיות!
29.07.12... מאוחר, אי אפשר לצאת בתל אביב ולהמשיך לגור בפריפריה. יש מרחק מסוים שבו סביר לחפש ושמתי לב שעד כמה שאני אוהב סקס ומחפש אהבה (או להפך), אני מכניס את שיקול מרחק הנסיעה כגורם שקובע עם מי אני אפגש ועם מי לא. "כשיש רצון - יש דרך", כתבה לי מישהי ואני עניתי "כשיש דרך- אין רצון". שמתם לב שיש נדידה של גרושים וגרושות אל תל אביב?מעבר לקוריוז אני בטוח שזה קורה לכולם. אתם הולכים להיפגש עם מישהו ואחד השיקולים אם תמשיכו לראות אותו הוא הטרחה הנדרשת. קל הרבה הרבה ... -
ארכיון של שני אדריכלים וסיפורם של שני בנים
29.02.12כתבה ב"הארץ" מספרת על מאבק משפטי ארוך הנוגע לארכיון האדריכלים של אל מנספלד ומוניו גיתאי ויינראוב. סיפור מרתק על זיכרון וקרדיט, ומאבק של שני בנים (מפורסמים בזכות עצמם) כל אחד על מורשת אביו.לפני מספר שנים הבין האדריכל מיקי מנספלד כי חומרים ארכיוניים ובהם כתבי יד מקוריים של אביו הוצאו ממרכז מורשת בטכניון והועברו, באופן לא חוקי, למרכזי מחקר בחו"ל. החומרים שבארכיון הם תוצרי עבודתם המשותפת של מנספלד והאדריכל מוניו גיתאי-ויינרוב שהיו שותפים במשך כעשרי... -
שכונה ריקה
19.02.13עילם טייכר חוזר לשכונת ילדותו בכרמיאל מגלה שכונה ריקה. בכתבה מרתקת ב Xnet הוא מתאר רחובות ללא אנשים, גני משחקים ללא ילדים, מרכז מסחרי עייף ומחירי נדל"ן נמוכים. שכונה אחת כמשל לישובי פריפריה של גגות אדומים."הרציונל העירוני מאחורי שכונות הווילות הישראליות" כותב עילם, "היה משיכת אוכלוסייה יהודית חזקה לערי השדה החלשות ושמירת התושבים המבוססים לבל ינטשו את הערים האלה. הנחת היסוד של קובעי המדיניות הייתה ועודנה: אם לא יינתנו לאזרחים האלה מרחב מספק ובתים ... -
הערים החדשות צריכות להמציא את עצמן מחדש
10.06.12אתר Xnet מציג כתבה העוסקת במיזם משותף של אוניברסיטת תל אביב, המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT) ועיריית קרית גת. באתר בעברית מציגים מנהלי הפרויקט את האתגר כך: "המטרה היא לגבש רעיונות חדשים בתחום התכנון העירוני ולהציע מודל יישומי לסביבות מגורים בישראל 2025. במוקד המחקר נמצאות הערים החדשות שהוקמו בשנות ה-50 וה-60 בישראל וביניהם ניתן למצוא ערים כמו שדרות, דימונה, יבנה, כרמיאל. ערים דומות הוקמו בכל העולם ובעיקר באסיה, אירופה וארצות הברית. אלה ערים שני... -
מועדוני לילה וגישות שונות לעיצוב
31.07.11...י כתבות עם קו מקשר ביניהן התפרסמו השבוע. בשתיהן מסופר על מבנים שעברו שינוי ועיצוב מחדש, ובשתיהן הגישה לצורה בה עובדים ומתכננים שונות לחלוטין ממה שאנו האדריכלים נוהגים לעשות. התוצאות מפתיעות ומציעות לנו דרכים חדשות לפעול. כתבה של מיכאל יעקובסון ב Xnet מציגה את "הבלוק" חלל ענק וקודר של ''הום סנטר'' בתחנה המרכזית החדשה שהוסב למועדון לילה. ירון טראקס הבעלים החליט לעצב את המקום עם חברים... ובלי אדריכל. לדבריו, הם ניסו "חמישה אדריכלים שאליהם הגענו ...
לא מצאת? פשוט חפש.
סנן תוצאות לדפים מסוג זה
