חיפוש - אדריכלות , בינוי ערים , תל אביב |1|

• 

  תכנית השימור החדשה של תל אביב

  26.02.12
  האדריכל אמנון בר אור פרסם בארכיג'וב טור דעה מורחב על תכנית השימור של תל אביב. אמנון לא חוסך ביקורת מעיריית תל אביב ומהדרך המטעה בה היא מפרסמת את תכנית השימור. כך הופך חישוב כלכלי - פוליטי לקמפיין פרסום.עיריית תל אביב התחילה לפני 15 שנה תוכנית שימור בה הוגדרו... שימו לב! 1500 מבנים לשימור בעיר! זהו מספר עצום, לא הגיוני ומופרז לחלוטין שהגיעו אליו בזכות לחצים של אנשי שימור שאינם מבינים את הנזק העצום שהם גורמים לעיר. קביעה שמבנה מיועד לשימור מגבילה מ...
• 

  איכס! בטון!

  3.03.13
  התקדמות העבודות בטיילת תל אביב גוררת שובל של התנגדויות חדשות, התארגנויות פייסבוק, עצומות והפגנות. הבחירות המתקרבות לראשות העירייה הופכות כל דיון בנושא ל"בעד ונגד חולדאי". אבל כדאי לכולנו לשים לב לדברים שכותב דניאל בבלוג שלו בתפוז."לאחרונה קמה קבוצת מתנגדים לשיפוץ והרחבת הטיילת " כותב דניאל, "טענותיהם המרכזיות: 1. הטיילת גוזלת מרוחב החוף ומבטלת איזור חול טבעי לטובת "בטון". 2. ההרחבה תיצור "רצועת בטון". שוב קלישאת הבטון.. הבטון הוא האוייב.אז רק רצי...
• 

  תל אביב תחת התקפה

  18.04.12
  ...הפרכה - תל אביב בשנות השמונים הייתה אפילו קרובה יותר לתוכנית המקורית של גדס ומצבה אז היה קשה. הצעירים נטשו, לא היה מה לעשות בה, העיר הייתה עיר עם הרבה הפסקה.אחד הדברים שאדריכלים רבים לוקים בהם היא החשיבות העצומה שהם מייחסים לאדריכלות. זו לא האדריכלות שקובעת, לא בתל אביב ולא בטיימס-סקוואר. יש מאות דוגמאות לעיר שזרחה ונבלה וזרחה שוב כשהמבנה העירוני שלה כמעט ולא משתנה.זו לא האדריכלות!טענה שנייה - תל אביב זוהרת והשאר אפורהפרכה - מה שלמעשה כתוב כאן זה...
• 

  שינקין כמשל

  20.11.11
  לקראת השיפוץ המיועד של רחוב שינקין בתל אביב סוקרת נטע הלפרין בעכבר העיר את התהפוכות שעברו על הרחוב. המקום שהיה הדבר הכי לוהט והפך בשנים האחרונות לסתמי, האם הוא עוד יכול לקום לתחייה? האם מישהו בכלל רוצה אותו עדיין כסוהו של תל אביב? ביקורת על השיפוץ המתוכנן מושמעת בכתבה מפיו של האדריכל יובל יסקי "הרצון של העירייה להקנות שפה אחידה לרחובות המתחדשים מביס את הרעיון של תל אביב כעיר של גיוון ומגוון" ... "בשנים האחרונות יש נטייה לעיצוב יתר, שמבטל את ה...
• 

  על כיכר רבין, מתוך "אדריכלות קונקרטית"

  24.10.11
  לקראת סיום השיפוץ בכיכר רבין בתל אביב מפרסם מגזין ArcHeb פרק מתוך ספרו של שרון רוטברד "אדריכלות קונקרטית". כיכר רבין, לשעבר כיכר מלכי ישראל, תוכננה על ידי אברהם יסקי ושמעון פוזנר. השניים זכו בפרויקט ב- 1952, בהיותם ארכיטקטים שכירים במשרד שרון. התחרות היתה אחת מתוך סדרה של תחרויות ארכיטקטוניות שנערכו באותה תקופה בארץ ושעסקו בעיצובם של אנדרטאות זיכרון לחללי מלחמת העצמאות. את צורת הכיכר קבעו (הרבה יותר מאשר האדריכלים המתכננים) הפוליטיקאים, מחלקת...
• 

  אדריכלות וכסף, הרבה כסף

  8.04.12
  ... (וכסף). על פי המאמר "ועד הפעולה קורא לעירית תל אביב להשעות מידית את תוכנית 3700 ולצאת בתחרות אדריכלות בינלאומית לתכנון האיזור מהירקון עד גבולה הצפוני של העיר, מהים ועד לדרך חיפה במזרח." נשמע מצויין אבל ברור שזו גם שיטה מעולה לקבור את הפיתוח (שוב). במשך שנים מצליחים כוחות מקומיים למנוע את הפיתוח העיר לכיוון צפון. העירייה ותושבי העיר, עם כל משקלם יחד לא יכולים לבצע כמעט כלום. בשיטת ההתשה, ההתנגדויות והבג"צים, נראה שכך זה ימשך גם בסיבובים הקרובים.
• 

  קולנוע מוגרבי - להיות אופנתי ולהפסיד הזדמנות

  11.01.12
  בבלוג של דניאל מתפרסת היום דעתו לגבי החלטתה של עיריית תל אביב שלא לאשר מגדל במתחם קולנוע מוגרבי -"החלטה אפנתית ושגוייה". דניאל הולך שוב נגד הזרם ומראה איך "יפי הנפש העירוניים" מכתיבים אפנות ופוגעים בפיתוח של העיר.התכנית של היזמים בעלי הקרקע למקום היא לשחזר במדויק את הקולנוע עם שני אולמות גדולים להקרנות סרטים ומופעים ולבנות בחלקו האחורי מלון של חמש קומות ומעליו מגדל מגורים. התב"ע למקום מאפשרת כרגע בנייה רש של 5 קומות אולם בתכנית השימור של תל אביב ...
• 

  תחבורה, נת"צים ורחוב אבן גבירול

  23.10.11
  האדריכל איתי הורוביץ כותב בבלוג שלו רשימה על תחבורה בכלל ועל נת"צ (נתיב תחבורה ציבורית) אבן גבירול בפרט. עיקר הפוסט מלין על כך שהעיריה לא שיתפה את בעלי החנויות והדיירים ברחוב בהחלטותיה. על פי סוחר איתו דיבר הורוביץ, היקף הקניות ברחוב ירד בעשרות אחוזים יחסית לשנים שעברו. איתי מזכיר בבלוג שלו את העובדה שרחוב אבן גבירול רק סיים שיפוץ שפגע בעסקים בו ונזהר לכן מלקבוע מסקנות מוקדמות. נראה שהמסחר אמנם נפגע אבל האם זו אשמת הנתצים? השיפוץ? לי אישית יש...
• 

  חיפה עיר עולם... וגם תל אביב לא

  25.12.11
  ...ת ישראל היא מדינת סטארט-אפ, עם 120 חברות בנאסד"ק, שמחציתן הוקמו או מונהגות על ידי בוגרי הטכניון. עם 3 חתני פרס נובל והישגים רבים נוספים." המיזם מתוכנן לייצר פעילות כלכלית בהיקף של 6 מיליארד דולר, למשוך 400 חברות חדשות וליצור 22 אלף משרות קבועות... וכולן בניו יורק. ככה עובד הכח של עיר בכלל ושל עיר-עולם בפרט. הוא מושך פעילות כלכלית אליו. את הטובים ביותר, את מניבים ביותר תמצאו שם. לפריפריה ישארו הפירורים. במימדים כאלה אפילו תל אביב היא פריפריה.
• 

  האם תל אביב היא מדינת אוייב?

  28.11.11
  ...התכנוני הנוכחי הוא מוטעה ומוביל לבעיות חדשות ועל זה בדיוק אני מתכוון לדבר. יתכן שאני טועה בניתוח שלי, אולי יגיעו לי העגבניות הרקובות שתביאו. אני רק מקווה שגם המתכננים האחרים מפקפקים לפעמים בתפיסה שלהם. "אדריכלות היא תערובת מסוכנת של כוח וחוסר-אונים" הזכיר לנו פעם קולהאס. חוסר האונים מטריד אותי פחות מאשר הכוח. למי שרוצה להרשם לכנס אשקלון־מרחב לפיתוח כלכלי עירוני – קליק על הקישור. ההרצאה שלי ביום רביעי, 30 נובמבר, במושב באולם A בשעה 10:30.
• 

  עם הגב לכאן, עם הראש לשם

  9.09.11
  ... אור - את הפעלת הפרויקט השאירו בידי גוף המכונה מנהלת 'עיר עולם'. בסיום מסמך הכוונות והמטרות שהוצג על ידם מפורטות גם הפעילויות בפועל שיבוצעו... מרביתן פעילויות שמבוצעות כבר שנים בלי קשר - מצעד הגאווה, "בתים מבפנים", הביאנאלה לאדריכלות בבת ים, ואירוע השיא לחשיפת אמנות ישראלית ובינאומית במסגרת "שנת האמנות 2012"... לגבי האירוע האחרון, בראשית השבוע קיימה המנהלת פרזנטציה בנושא ובמגזין ערב רב התפרסם פרוטוקול המפגש ולאחריו מספר מסקנות והערות. אימפוטנ...
• 

  פנימה והחוצה - המנוע הכלכלי של תל אביב

  21.11.12
  ...ומוציאות אותו בנקודת הכינוס.אחרי זה באים אנחנו האדריכלים ומסבירים שזה בגלל הצפיפות, חתך הרחוב או משהו דומה...ועם כל זאת, העובדה שלא אנחנו שקובעים לא אומרת שאנחנו פטורים מאחריות או יכולת השפעה. אנחנו לא קובעים איזו עיר תפרח או תדעך, אבל גם בזו וגם בזו אנחנו אמורים להוביל את המדיניות שקובעת את איכות החיים העירונית. לאדריכלות יש השפעה. היא לא הגורם העיקרי בקביעה לגבי הצלחת המאקרו של העיר אבל במיקרו היא שולטת. שם הקרב שלנו ושם אנחנו "זונות של יזמים".
• 

  פנימה או החוצה? לאן צריך לפתח את תל אביב?

  7.11.11
  ...לכן העיר צריכה להתרחב לשטחים חדשים". הדיון הזה הוא אחד הנושאים הבוערים כעת בשיח האדריכלי. ישנה תמימות דעים על הדרך בה פוגמים המגדלים בתחושת העירוניות אבל הפתרון המוצע בדרך כלל הוא ציפוף בתוך הריקמה. קולקר מסב את תשומת ליבנו לעובדה שצורת מגורים כזו לא מתאימה לתרבות שלנו. אנחנו יכולים להתאמץ עד כמה שנרצה אבל אם לקוחות לא יקנו, יזמים לא יבנו. אמנם לנו האדריכלים יש כח להשפיע פה ושם אבל כמו שאמר רם קולהאוס "אדריכלות היא תערובת של כוח וחוסר-אונים".
• 

  עיר צפופה, עיר גדולה

  8.12.11
  ...פות היא מדד לאיכות העיר - אתם רוצים כנראה לגור בפורודיס (17.8 אלף תושבים לקמ"ר). אה, אתם מדברים רק על ערים גדולות - אתם מתכוונים נתניה, ראשון לציון (14.5), או בת-ים (23.6). ערים ממש גדולות? זה ירושלים (12.9). מה, אין תל אביב ברשימה? כן, יש. תל אביב וחיפה עם 10.5 אלף תושבים לקמ"ר בנוי. אז מה זה אומר? כלום. בדיוק ככה. אין ממש התאמה בין הצפיפות בעיר לאיכותה, ליוקר המחיה בה או למדדים רצויים אחרים. או, סביר יותר, שגם דרך החישוב הזו מוטעית.
• 

  טיילת חוף מגבול בת ים לגבול הרצליה

  12.07.11
  לפעמים כדאי לשוטט בבלוגים שאינם מקצועיים אבל נכתבים על ידי חובבי אדריכלות. מתי עלה והבלוג שלו על תל אביב הם דוגמה טובה. באחד הפוסטים האחרונים לוקח אותנו מתי ועובר בטיול מצולם לאורך החוף מבת ים ועד הרצליה. "עם השלמת ופתיחת גשר רידינג והשביל עד תל ברוך מתקרב לסיומו אחד הפרויקטים הגדולים של עיריית תל אביב יפו" כותב מתי, "הפרויקט מאפשר רצף הליכה ורכיבה מגבול בת ים לגבול הרצליה, כ 14 קילומטרים. בשנה אחרונה נחנכו שלושה קטעים שהפכו את החלום למציאות...