חיפוש - פרטי בנין , חדשות , מאמרים , אור , רנו |1| - דף 6

• 

  איך להרוג את באר שבע ב 55 דקות

  17.08.12
  ...אוקי, חלק מאיתנו). העניין הוא שה"מרחק" הזה אינו משהו שנמדד בקילומטרים. זה אינו מרחק אמיתי אלא מייצג את הטירחה שאנחנו מוכנים לטרוח כדי לצרוך את המוצר, זהו "מרחק טירחה". מרחק הטירחה מושפע מהרבה גורמים. ראשית, כמו שאמרנו, הוא תלוי במוצר. בכדי לרכוש ריהוט לסלון נהיה מוכנים כנראה לנסוע רחוק יותר מאשר בכדי לקנות סיגריות. שנית, הוא אישי, יש כאלה שיהיו מוכנים לנסוע 30 דקות לעבודה וכאלה שיסכימו לנסוע שעתיים. מרחק הטירחה מושפע למשל מה...
• 

  אחי, יש ימבה כוסיות!

  29.07.12
  למה הצעירים נמשכים לתל אביב? בגלל התכנון האורבני של הרחובות... כן, בטח. בגלל הבימה והקאמרי ובית לסין? הם מלאים באנשים בגילו של מולי שפירא... בגלל בתי הקולנוע? אה, כבר אין. אז למה? מה יכולה להיות הסיבה לעזזאל?כבר שבוע שאני יושב וחושב איך להמשיך את סדרת המאמרים על אורבניות דינמית. נראה לי שלטובת שלושת הקוראים שלי כדאי שאני אסביר לאן אני חותר. כל הדברים אותם הצגתי כאן ומרבית הדברים שאציג בהמשך קשורים מאד לדרך בה העיר פועלת ומתפתחת אבל לכאורה לא קשור...
• 

  גגות ירוקים – קצת סדר בבלגאן

  6.03.12
  ...השקיה מלאכותית. הגג הירוק האינטנסיבי אינו מוגבל בסוגי הצמחייה וניתן למצוא בו ירקות ועצים. לרוב, מצעי הגידול בהם עושים שימוש בגג זה הם אינרטיים (כלומר: כמעט לא פעילים בתהליך "חילוף-חומרים" ובתחילת דרכם גם אין בהם בכלל חומר אורגאני), כמו פרלייט או טוף, כך שיש צורך לדאוג לתוספת דישון עבור הצמחייה. בעקבות השיח הבינלאומי על חסכון במשאבים והשיח בישראל על חסכון במים, עולה לעיתים ביקורת על הגינון האינטנסיבי שהוא בזבזן במים. ביקורת נוספת הנה על השי...
• 

  להחיות מחדש את כיכר העצמאות

  26.12.11
  ...ש את אחת הכיכרות הטובות ביותר בארץ לאחר שהלכה ונחלשה עם הקמת מרכזי הבילוי באזור התעשיה של נתניה. הכיכר תוכננה על ידי האדריכלית עדנה ישי וילסון כמיזם אינטראקטיבי, העושה שימוש בשילוב תכנים הכוללים מגזינים משודרים לצד מיצג תאורה הכולל מוזיקה, מים והקרנות. זו אינה הפעם הראשונה בישראל בה כיכר משמשת כמיצג, הדוגמה הקודמת לכיכר סביב מיצג מתוכננת להמחק בקרוב - כיכר דיזינגוף. אבל ההשוואה לכיכר דיזינגוף עושה עוול עם כיכר העצמאות. הכיכר בנתניה הייתה...
• 

  משבר הדיור - מה חלקנו? חשבון נפש

  21.11.11
  ...ב. מי נשאר מאחור? האוכלוסייה החלשה. כך, במשך שנים, למרות מדיניות שיכון חברתית יצרנו בעיה חברתית הולכת ומתעצמת שהגיעה לרתיחה עכשיו, במחאה הנוכחית. מי אשם? לדעתי, קודם כל אנחנו! המתכננים, אנשי המקצוע. אנחנו מכרנו לציבור תיאוריות מופרכות שיצרו את ברזיליה ואת ערד. אנחנו שמתכננים היום את ראשון מערב ונתניה דרום ומזרח. אנחנו שנטשנו את "שבועת הרופאים" של התכנון - החובה לשרת את האנושות על פי צרכיה ולא על פי צרכי האגו הפרטי שלנו כמבטאים את ייחודנו הפר...
• 

  לבנות ערים יעילות יותר

  21.11.11
  ...ה לחזק את השכונות והמרכזים הקיימים". בסוף החודש יערך כנס עמותת מרחב, "אשקלון-מרחב לפיתוח כלכלי עירוני". הכנס ישים דגש על הקשר החיוני שבין תכנון העיר ופיתוח כלכלי מקומי, ויוצגו בו היתרונות הטבעיים של העיר כמנוע כלכלי. תוכנית הכנס כוללת יומיים עמוסים של הרצאות במושבים מקבילים. החל מהתיאוריה ועד לכלים לתכנון. הכנס מומלץ מאד לכל מי שעוסק בתכנון עירוני או מתעניין בדרך בה נקבעות החלטות בנושאי דיור בארץ. לפרטי הכנס והרשמה הכנסו לאתר עמותת מרחב.
• 

  פנימה או החוצה? לאן צריך לפתח את תל אביב?

  7.11.11
  ...ל אחד מן המרכיבים, תוך מתן עדיפות לאלה שהחברה בישראל תרצה ביקרם" הוא מסכם. אבל האם באמת תושבי ישראל מוכנים לשלם עבור עירוניות כזו? כנראה שלא עונה עופר קולקר בכתבה המקבילה. גם לקולקר ברור שמדובר בבעיה "ויתרנו על איכות אורבנית והקרבנו אותה על מזבח איכות הדירה, ואין ספק שבישראל היא מהגבוהות בעולם: לכל דירה פה יש חמישה כיווני אוויר (...) אלא שתרבות הדיור האיכותית הזו, באה על חשבון איכות חווית הרחוב (...) אין רצף בנוי כמו בערי אירופה וארה"ב וה...
• 

  המשחק הטיפשי והלא מדויק של נפחים ואור

  24.10.11
  כתבה במעריב מספרת על זירת ההתגוששות החדשה בין היזמים והאדריכלים - לאחר שהאדריכלים מסיימים לתכנן, היזמים מדביקים לוגו ענק או עורכים על החזיתות מופע אורקולי. עד כמה חשוב המותג של הבנין או החברה ששוכנת בו והאם אין מקום לשתף את המתכננים בדרך בה נראית החזית עליה עבדו כל כך קשה? "כשבנק המזרחי לקחו 14 קומות במגדל משה אביב הם התנו את זה בכך שהלוגו שלהם יככב על המגדל ושיראו אותו למרחק של כמה קילומטרים", אומר בכתבה האדריכל אמנון שוורץ, ממשרד אמאב אדריכ...
• 

  שיתוף הציבור על אפה וחמתה של העיריה

  17.10.11
  לאחר ביטול תוכנית ספדיה שלפיה עתידות היו להיבנות 20,000 יחידות דיור באיזור עמק הארזים בירושלים, הבינה העיריה שהדרך היחידה לגדול היא בציפוף השכונות הקיימות. לכאורה, פרויקטים של פינוי-בינוי והגדלת אחוזי בניה בשכונות אמורים לפעול לטובת התושבים, אז למה יש קולות של התנגדות? ירושלים כמשל לפרויקטים של ציפוף שכונות אדריכלים רבים ומתכנני ערים מציגים כל הזמן את נושא הצפיפות העירונית הנמוכה כבעיה. הפתרון לבעיה נראה פשוט מאד - לשפץ ולצופף. לכאורה אין מי שי...
• 

  תגובת העמותה לביטול התחרות בבצלאל

  17.08.11
  ...ן כי מעבר להיביטים של שקיפות ומתן הזדמנות שווה, משמש המהלך של תחרות פתוחה פלטפורמה לביטוי של החשיבה והתפיסה של האדריכלות העכשווית ותמריץ לשיח אקדמי ציבורי. האם בצלאל אינו אמון על יצירת פלטפורמה זו? שינוי התפיסה הפרוגרמטית והאורבנית שהצגת בפגישה - "בצלאל כקמפוס בעיר ולא כבניין יחיד", מהווה הזדמנות ומנוף להתחדשות יצירתית גם בהגדרת התחרות ובבחירת האדריכל. בכבוד רב, פרופסור אדריכל ברוך ברוך יו"ר עמותת אדריכלים מאוחדים בישראל. - - - - איפה אנ...
• 

  למה האדריכלים שותקים?

  7.08.11
  ...בלי להאדיר כל הזמן את שם עצמם ובהתנדבות. אני אגב לא חבר בעמותה ואין לי שום אינטרס בה. אני גם לא מסכים עם חלק מהתיאוריות העירוניות שלהם אבל הייתי מתוך סקרנות בפגישה האחרונה שלהם ובקהל ישבו אדריכלים מאד מוכרים ומצליחים. היה כיף לראות את הרצינות והרצון והמחשבה שמושקעת בדיוק בדברים עליהם מדברת המחאה בתחום הדיור... והם היו כאן עוד הרבה קודם, הרבה לפני שכולם רצו למצלמות. *בתמונה - דיור ציבורי בשכונת מעוז אביב בתל אביב, ארכיון האדריכלות הישראלי.
• 

  אמנות עם ברקוד בכיכר המדינה

  6.07.11
  ...ברקוד כדקורציה לחזית מוכר מפרויקטים שונים וצרפתי כאן שתי תמונות בנושא אבל אני חייב לציין שהפרשנות של ניר לנושא יחודית יותר. גם הבחירה בחומרים וגם השימוש של הברקוד כמסנן תאורה הופכים את המשחק למשהו מתוחכם יותר. עצם הבחירה של ברקוד כחזית לגלריה ועוד בכיכר המדינה יש בה אפילו מעשה חתרני והומוריסטי יחד. "בואו, בואו. אתם הרי מבינים בקניות יותר מאשר באמנות אז הנה מה שאנחנו מראים לכם - תגית מחיר." אותי זה שיעשע ועל אדריכלות כזו אני בהחלט אומר - שאפו!
• 

  כרמיאל - עיר אמיתית או כפר גדול?

  22.06.11
  ... של ראשי הערים בו הם עוסקים במיתוג במקום לפתור את הבעיות האמיתיות של הישוב, וכרמיאל מצטרפת בזאת לאילת וקריית מלאכי. במקרה של כרמיאל, אפילו אדריכלית הנוף האמריקאית מרתה שוורץ, שהובאה במיוחד כדי לסייע במיתוג, מסכימה שכדי ליצור אורבניות נדרשים תהליכים דרסטיים יותר. הסלוגן הדמוגרפי שנבחר לכרמיאל לפני שנה היה, "כרמיאל לגדול ולגדל". שוורץ נכנסה לתמונה בתחילת השנה והופקדה על התכנון הפיסי של מה שהוגדר כ"פרויקט דגל שיסמל את חזון וערכי העיר והמותג". ז...
• 

  אדריכלות דיגיטלית מדפיסה עמודים אורגניים

  16.05.11
  כתבה מקסימה ב Xnet מציגה את עבודתו של האדריכל השויצרי מיכאל הנסמאייר. הנדסמאייר מזין שיטות חישוב וצורות לתוך מחשב ומקבל בצד השני אדריכלות שתוכננה בלעדיו. צורת העבודה הזו מאפשרת יצירתם של אלמנטים הנראים כאורגניים. בתמונות כאן נראית התוצאה של הזנת עמודים בסגנון דורי למחשב ומשם פשוט "נותנים לנוסחה לרוץ". כל עמוד הוא יחודי והאורנומנטיקה מהפנטת. הכתבה מספרת עוד על הדרך בה נבנים העמודים, כפרוסות נייר המושחלות על מוט פלדה ועל השקפתו של הנדסמאייר לגב...
• 

  עיצוב תאורה לבית, כלים ועקרונות להתחדשות

  1.03.11
  עיצוב תאורה לבית, כלים ועקרונות להתחדשות ביתכם זהר בן לביא b. arch באדריכולת, מעצב פנים ואדריכל, ומנחה לעיצוב פנים באוניברסיטה הפתוחה לעיצוב תאורה יש משמעות דרמתית לאופן שבו אנו חווים חלל. לתאורה יש הכח להכניס דרמה לחלל בנאלי, להדגיש אוביקטים מסויימים בעלי ערך אסטטי, ליצר תחושה של הגדלת חלל, לתת קצב ואווירה. לאלה הרוצים ליצר "מתיחת פנים" עיצובית ולא רוצים להכנס להוצאות משמעותיות בשיפוץ כללי, הרי ששינויי תאורה עם כמה תיקונים קוסמטיים יוכיחו...