חיפוש - פרטי בנין , חדשות , מאמרים , באר , כנס , רנו |1| - דף 2

• 

  הוליסטיות, אדריכלות, נשיות

  21.01.15
  ... את האדריכלות היום, אינן רק”אדריכליות“ במובן הקונבנציונלי: אקולוגיה, שונות,שילוב מיעוטים, שוויון מגדרי - אלו נושאים גדולים שהאדריכלות מחויבת אליהם. נושא הכנס מטרתו לחשוף את האיכויות המיוחדות שנשים אדריכליות יכולות לתרום לסביבה הפיזית ולאיכות חיינו.אנו מקווים שהסימפוזיון ימשיך לתרום להעצמת העשייה והרגישות לנושא בארץ.יהיה מעניין לכולכם...בואו בהמוניכם אוהבי האדריכלות, גברים ונשים!אדריכלית בתיה סבירסקי מלול, אוצרת הכנס עמותת אדריכלים מאוחדים בישראל.
• 

  עיצוב בחומרים ממוחזרים

  1.01.15
  ...ות רבות (בניהן אלביט מערכות,בתי מלון ועוד) לקחו חלק באירוע והגיעו לכנס כמו גם מוסדות להשכלה גבוהה. בחרנו בסטודיו 360 להתמקד בנושא מיחזור חומרים ושינוי יעוד של מוצר קיים. יצרנו פינת ישיבה צבעונית מחומרים ממוחזרים, השתמשנו בארגזי תנובה עשויים פלסטיק ששימשו בסיס למושב שרופד בבדים צבעוניים. המטרה היתה להשתמש בחומר קיים וזמין וליצור אובייקט פונקציונלי חדש. האובייקט הסופי מורכב ממודולים בודדים שכאשר מחברים מס' יחידות, ניתן ליצור ספסל דו מושבי / תלת...
• 

  איך להרוג את באר שבע ב 55 דקות

  17.08.12
  ... ברדיוס מאד קטן בתל אביב. כל מי שרוצה קמפיין ארצי, פרסום בטלוויזיה, מגיע אליהם. פרסום הוא מוצר יקר ולכן מרחק הטירחה שמוכנים מנכ"לים ומנהלי שיווק לנסוע הוא אפילו חמש שעות. כך יוצא שמפעל מירוחם בוחר במשרד פרסום תל אביבי ולא באר שבעי. אם הנגב ובאר שבע היו במרחק של יום וחצי נסיעה מתל אביב, אני מבטיח לכם שהיו משרדי פרסום גדולים גם בדרום. וזו בדיוק הבעיה : מרכז גדול מדכא פעילות במרחב, בכל הטווח של מרחק הטירחה. ובניסוח עירוני : עיר...
• 

  אחי, יש ימבה כוסיות!

  29.07.12
  ...י אסביר לאן אני חותר. כל הדברים אותם הצגתי כאן ומרבית הדברים שאציג בהמשך קשורים מאד לדרך בה העיר פועלת ומתפתחת אבל לכאורה לא קשורים לארכיטקטורה. אז למה לעזזאל אני משתלט פה על הבמה הזו ומקשקש לכם בשכל?ובכן ככה - השיח האדריכלי בארץ נגוע בהסכמה כללית שהתכנון של תל אביב הוא פאר היצירה, נזר הבריאה, ירד עם לוחות הברית מהר סיני אחוז בידיו של הנביא פטריק גדס המיתולוגי. הטענה הזו נתמכת בטיעון מעגלי - תל אביב היא עיר מוצלחת! תל אביב היא בתים, רחובות כלומר ...
• 

  משבר הדיור - מה חלקנו? חשבון נפש

  21.11.11
  ...א דיור בר השגה? מהי מעלה אדומים ומהי מודיעין עם לא דיור בר השגה? אז בנינו דיור בר השגה ומה השגנו? זרענו את זרעי הפורענות הנוכחיים בדמותה של נטישת ערים אלו על ידי אוכלוסייתן הצעירה הנמשכת למקור ההזדמנויות האנושיות היחידי בארץ - תל אביב. מי נשאר מאחור? האוכלוסייה החלשה. כך, במשך שנים, למרות מדיניות שיכון חברתית יצרנו בעיה חברתית הולכת ומתעצמת שהגיעה לרתיחה עכשיו, במחאה הנוכחית. מי אשם? לדעתי, קודם כל אנחנו! המתכננים, אנשי המקצוע. אנחנו מכ...
• 

  לבנות ערים יעילות יותר

  21.11.11
  ...ומי הגולמי למרות ששטחו כ 7% בלבד משטח המדינה. המשיכה של השגשוג למרכז הארץ מנוגד למדיניות הממשלה של פיזור אוכלוסין ומנוגד למדיניות של ראשי ערים לבנייה בשטחים הפתוחים שלהם. נחמן שלף, פעיל תנועת מרחב אומר בכתבה :"ראשי הערים בארץ עסוקים כל הזמן בשאלה איך להביא יותר ארנונה, אבל הם לא מבינים שלא משנה כמה ארנונה הם יביאו - כל עוד הם יבנו על עתודות קרקע ריקות, ההוצאות שלהם יזנקו. מבחינה כלכלית, עדיף להם בהרבה לחזק את השכונות והמרכזים הקיימים". בס...
• 

  גם אני שונא את תל אביב

  16.11.11
  ... שכתבתי עליהם. כל הצעירים בני 20-45 רוצים להיות בתל אביב, אז אין פלא שיש משבר דיור והצפיפות נוראה. תל אביב היא עיר מדהימה, אבל זה גולם שקם על יוצרו, וגם התל-אביבים משלמים על זה מחיר". *תמונה - ראשי הערים חיפה, ירושלים ובאר שבע בהחלט מודעים למצב ומנסים לבלום את הגירת הצעירים והכוחות החזקים לתל אביב. הפתרונות שהם מנסים להפעיל הם בתחום השיווק, התרבות והתכנון המרחבי. כאדריכלים אנו כמובן עוסקים יותר בתחום האחרון. אנו שואלים מה הופך את תל אביב ל...
• 

  הכח העיצובי של הפקיד והבירוקרטיה

  13.06.11
  ...לעומת הכח של היזם והמחוקק. האם פעם תהיתם לאן נעלמו חדרי המדרגות המרווחים והמוארים שהיו נהוגים בבנינים בשנות החמישים והשישים? הם נפלו ונעלמו עם הקביעה שהם שטח החייב בארנונה. ומה עם התקופה (הקצרה למרבה המזל) שבה נקבע שבתי תל אביב יצופו בחומרי גמר רחיצים ופתאום גילינו כולנו את חסרונותיו של החיפוי בפסיפס? כאדריכלים אנחנו רוצים לחשוב שאנחנו הקובעים והמחליטים אבל כתבות כאלה מציגות את יכולתה הגדולה של הבירוקרטיה לעצב בניינים... והיא גדולה וחזקה מאיתנו.
• 

  ללכת על בטוח! תוספת ממ"ד לבניין משותף

  1.01.24
  ...ים ברחבי ישראל. קצת רקע על מרחב מוגן דירתי (ממ"ד) אם אתם מתגוררים בבניין ישן שנבנה לפני שנת 1992 סביר להניח שאין לכם בדירה ממ"ד- מרחב מוגן דירתי.לאחר מלחמת המפרץ הראשונה נחקק בישראל החובה להקים מרחבים מוגנים בכל בנייה חדשה בארץ שמטרתם היא לספק מיגון מקסימלי ונגיש העומד בפני הפצצות או התקפות טילים ללא צורך בהגעה למקלט. כשהיתרון המשמעותי הוא הגעה למרחב מוגן בזמן סביר. בישובי קו העימות הדבר נצרך ביותר עקב תכיפות הארועים הבטחוניים ואיום הטילים המ...
• 

  על ממ"דים וחדרי מדרגות

  22.11.12
  לאחר סיום המבצע אפשר להירגע ולקרוא שתי כתבות שעוסקות בארכיטקטורה שנגזרה עלינו מכוח התקנות - מרחבים מוגנים וחדר מדרגות. שני מקרים בהם החלטות של ארנונה ואחוזי בנייה שינו את העיצוב האדריכלי של מכונת המגורים הישראלית... וגם מילה על מרפסות קופצות.בכתבה ב Xnet כותבת נעמה ריבה "על אף שהמיגון משתלט על הדיור והמרחב הציבורי בישראל, האדריכלים כמעט ולא נתנו את דעתם בנושא, ואף אחד לא שאל לדעתם. מהנדסי פיקוד העורף השפיעו הרבה יותר, ללא ספק." בכתבה בוואלה מציין...
• 

  להורדת הכיכר שילחו את הספרה 1!

  21.12.11
  מאמר מעניין של האדריכל צבי לישר, מי שתכנן את כיכר דיזינגוף בשנת 78 התפרסם בארכיג'וב. במאמר מגיב צבי להחלטת העירייה להנמכת הכיכר ולדרך בה התקבלה ההחלטה. ההרגשה שתוצאות הסקר היו מוזמנות מראש ותומרנו בעזרת השאלות שהוצגו אינה שלו בלבד.להשארת הכיכר הקיימת ושיקומה ,שילחו את הספרה 2צבי מזכיר לנו במאמר דברים שנשכחו ובמיוחד את העובדה שלמעשה... לא הייתה שם כיכר כלל: "בפועל, לא היתה זו כיכר, אלא אי תנועה בקוטר 66 מ', מנותק מהרחוב על-ידי כביש טבעת היקפי. ה...
• 

  לכל אדם זכות לדיור

  25.09.11
  ...ד שנלקחה מתוך דו"ח הביניים של צוות "דיור ותחבורה" מוועדת ספיבק /יונה שפועל במקביל למחאה החברתית ומתעתד להציע לציבור חלופות לביסוסה מחדש של מדינה מושתתת על עקרונות של צדק חברתי. דו"ח הביניים של הועדה דן הן בתפיסה התכנונית בארץ והן בפתרונות קונקרטיים יותר בנושאים השונים. ראשית מתייחס הדו"ח לשינוי התפיסה הנדרש ובהמשך לפתרונות אפשריים בכל תחום. בחרנו כאן להציג חלק מהן: לא מספיק "להגדיל את ההיצע" – אחד השינויים המרכזיים הוא להשקיע את עיקר המאמ...
• 

  זו סכנה לתת לשוק לנהל את התכנון

  3.08.11
  בראיון בגלובס מדבר האדריכל מיקי מנספלד על הדרך בה הוא רואה את המקצוע. בתחילת הראיון הוא נשאל כמובן גם על אביו, אל מנספלד ועל עבודותיו אבל לקראת סוף הראיון הוא מספק כמה אבחנות לגבי כוחות השוק והרגולציה בארץ. "ישראל סובלת מתכנון ממשלתי שכוחו נחלש והולך"... "האמת היא שכיום בכלל לא ברור מי מופקד על התכנון בישראל. פעם זה היה משרד השיכון, ועם השנים זה זלג למנהל מקרקעי ישראל וממנו לערים עצמן. ובערים שולטים ראשי ערים, ששאיפתם לקבל יותר ויותר ארנונה"....