חיפוש - סימבולים / בלוקים , חדשות , קטלוגים , בינוי ערים , העיר , עירוניות |1|
לא מצאת? פשוט חפש.
-
העיר התחרותית, העיר החברתית
18.12.12תומר שלוש מפרסם פוסט מעולה בבלוג שלו ושואל "האם גישת העיר התחרותית כאן כדי להישאר או שהיא תוחלף בגישת העיר החברתית"? הפוסט מסביר את שתי הגישות ומתייחס לדוגמאות קונקרטיות ועכשוויות. "גישת 'העיר התחרותית' היא הגישה המוכרת לנו יותר כיום בישראל" כותב שלוש, " בגיזה זו ה היעד העירוני המוביל הוא השאיפה לצמיחה כלכלית, תוך תחרות עם הערים השכנות למשיכת עסקים ואוכלוסייה חזקה (...). הגישה של 'העיר החברותית', לעומת זאת, מוכרת פחות כיום בארץ. העיר החברותית שוא... -
ספר חדש - ניצחון העיר
20.08.12נירית בן ארי סוקרת ב"הארץ" את ספרו החדש של אדוארד גלייזר - נצחון העיר. בספר מנסה גלייזר "לגלות את המנגנונים הנסתרים של הערים, ואיך הן מוציאות מהאנושות את המיטב שבה. הוא מראה את התפקיד החיוני שממלא החינוך בהצלחה האורבאנית ואיך טכנולוגיה חדשה מעודדת אנשים להתקבץ יחד." (מהצד האחורי של העטיפה)"המניפסט העירוני של גלייזר הוא שיר הלל ליכולותיה של העיר המודרנית להפוך עניים לעשירים ואומללים לשמחים" כותבת בן ארי בביקורתה, "הוא עושה זאת בהרבה פחות פואטיות ו... -
תכנית מתאר 3700 - עוד עיר או פרבר?
6.08.12יואב לרמן מעיר מספר הערות לגבי תכנית 3700, התכנית לפיתוח השטח הצפון מערבי של תל אביב, זה שמעבר לסמבטיון והרי החושך - או בשמם המוכר יותר, מצפון לירקון ולרידינג ולשדה דב. אז האם באמת ניתן לשחזר את ההצלחה העירונית של מרכז תל אביב גם כאן?"אם זה כל-כך פשוט לעשות הצלחה כמו מרכז תל-אביב, אז איך זה שלא ממש הצלחנו לעשות את זה בשום מקום בישראל חוץ מאשר בתל-אביב שכל מרכזה נבנה ונסלל הרבה לפני שבן-גוריון הכריז על עצמאות?" שואל לרמן ועונה, "מסתבר שמערכות התכנ... -
מלכת העיר, אופניים ושדרות רחבות
11.12.11ראיון מסקרן עם האדריכל דני קייזר התפרסם היום בגלובס. קייזר היה מהנדס העיר תל אביב ומנקודת מבטו ברור שהאשמה במרבית הבעיות בעיר היא המכונית. "אני מעדיף שלמכוניות יהיה לא נוח לנסוע בעיר. כשלמכוניות נוח לנסוע ברחוב, זה סימן שחציית הכבישים פחות בטוחה. כשלמכונית יש איפה לחנות, זה סימן שלמי שהולך על המדרכה יהיה פחות נוח. המכונית אינה מלכת העיר, מלך העיר הוא הולך הרגל - והתכנון צריך להתכוון אליו". קייזר מספר על ראשי הערים המעוניינים לבנות שדרות רחבות... -
פארק גבעתיים כדוגמה
5.05.13...בבלוג "אורבונולוגיה" ומנתחת את מבנה הפארק."בשני העשורים האחרונים" היא כותבת, "שכונות חדשות בישראל מתוכננות כמתחמים סגורים אשר במרכזן פארק גדול רחב ידיים. לרוב, הפארקים הללו מהודרים ומטופחים מאוד ומציגים מרחב ירוק, סטרילי וממושטר, כזה המיועד בעיקר לתושבי השכונה. פארק גבעתיים מדגים כיצד אפשר לתכנן מרחב ירוק מוקף מגדלים בצורה אחרת; לא כמתחם סגור ואקסקלוסיבי, אלא כמרחב ציבורי המתפקד כמחבר עירוני, המזמין מגוון של משתמשים מכל חלקי העיר והסביבה הקרובה". -
עיר הקצה וארגון עצמי
14.10.12ערן טמיר מעלה לבלוג שלו עבודה אקדמית הנוגעת למה שמכונה "ערי קצה". מונח המתאר את ההיווצרות של מוקדים עירוניים חדשים בשולי העיר. מוקדים אלה, הכוללים פעילויות ושימושי קרקע שנמצאו בעבר רק במרכז העיר כגון משרדים, מסחר ובילוי, מתחרים במרכז העיר הקיים ונתפסים כמחלישים אותו.מתוך העבודה: "חוקרים מתחומים מגוונים הציעו מודלים שונים המנסים להסביר את הסיבות לתהליך עירוני זה העומד, לפחות לכאורה, בניגוד לאינטואיציה המניחה שהמרכז הוא המוקד הטבעי של הפעילויות בעי... -
התנועה לעירוניות בישראל
16.07.12...יק גם את הראש לדעות והשקפות עולם אחרות משלהם. בבלוג של מרחב הופיעה השבוע שוב כתבה של ד"ר ירח צור לגבי בנייני המגורים. למרות כל הטענות הנכונות שלו הוא לא מבין למה העמותה לא מתייחסת למבנים אלה כמשהו שהוא בתחום העיסוק של המתכנן העירוני. האמת היא שההסבר פשוט - קיבעון מחשבתי.עמותת מרחב נקראה עד לפני כשבוע "התנועה לעירוניות מתחדשת בישראל". "עירוניות מתחדשת" היא תפיסת עולם אדריכלית ישנה למדי שמשום מה שולטת בשיח התכנוני בארץ כאילו הגיע אלינו במעמד הר סינ... -
קוריטיבה - עיר של הצלחה וכישלון
17.06.12אסתר זנדברג כותבת ב"הארץ" על ירידת קרנה של העיר קוריטיבה שבברזיל, העיר שנודעה במיוחד בזכות מערכת תחבורה ציבורית שלה כמו בזכות ז'יימה לרנר, ראש העיר המיתולוגי והכריזמתי שלה שהפך לגורו לתכנון עירוני ועירוניות חדשה."מעל הכל היתה זאת האמונה בכוחו הכל יכול של התכנון" כותבת זנדברג, "שבחלוף הזמן התברר שהיתה לקוריטיבה לרועץ (...) מחקרים ומאמרים שפורסמו לאחרונה מגלים סימני משבר: ירידה ניכרת נרשמה בשימוש בתחבורה הציבורית, שתעריפיה התייקרו ותחזוקתה הידרדרה;... -
תפסיקו לרדוף אחרי תל אביב
17.03.13...בר את מאמרה בבלוג אורבונולוגיה ומשמיעה סוף סוף קול שפוי ומרענן בתחום היגע.הפוסט של בר נכתב בעקבות ביקורו בארץ של לברנט ריאן, פרופסור לתכנון ועיצוב עירוני במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT). בפוסט מצוטט ריאן ואומר: "שדה העיצוב העירוני קצת עייף, הוא כל הזמן חוזר על רעיונות 'העיר הטובה', אבל זה יותר מדי קל להראות את סן פרנסיסקו או בוסטון או פריז ולתייג אותן כערים טובות. הדיון הזה כבר נגמר. הוא כבר נפתר. זה לא חוד החנית של התכנון העירוני. למעשה, מרבית... -
מדרחוב זמני במקום הלא נכון
5.06.12... בחרו לסגור צירי תנועה ראשיים שניתנה בהם עדיפות משמעותית למכוניות, בתל אביב בוחרים לסגור למכוניות דווקא את שדרות רוטשילד, שבהן רוב השטח ממילא מוקצה להולכי הרגל." והוא ממשיך ומציע גם חלופות: "אלנבי ובוגרשוב הם שני רחובות אידיאליים לעיר שאחד הבילויים העיקריים בה הוא הליכה לים בשבת - שניהם מובילים מתוככי העיר אל החוף, מחברים בין רשת השדרות של העיר לבין הטיילת, וכיום אי אפשר לראות את הפוטנציאל שלהם מפני שהוא קבור מתחת לתנועה סואנת ורועשת של מכוניות". -
פנימה והחוצה - המנוע הכלכלי של תל אביב
21.11.12כתבה מעניינת ב"כלכליסט" מתארת את הנוכחות המוגברת של סטארט-אפים באזור שדירות רוטשילד. לכאורה נראה שזו עוד כתבה המהללת את תל אביב ואת האורבניות החיונית שלה אבל אם קוראים בתשומת לב אפשר לגלות את התהליך שמחזק ומחליש את העיר."בשנים האחרונות" נכתב בכתבה, "נהפכו שדרות רוטשילד בתל אביב לאבן שואבת לבנייני משרדים, בנקים ועורכי דין. אחריהם באו גם מסעדות היוקרה, בתי הקפה, הברים ומבני הבאוהאוס לשימור שנהפכו לנכסי נדל"ן לוהטים. אלא שבשלוש השנים האחרונות נהפך ה... -
ניקח מכולם, ניתן לתושבי המרכז
12.06.12בדרך כלל זה מוסווה, מטושטש, אין הרבה מקרים בהם התרגילים הכלכליים של הממשלה והאוצר גלויים, אבל הנה הזדמנה לנו האפשרות ולרגע אפשר להציץ מעבר לכתף של שטייניץ ולראות איך תרגיל כלכלי פשוט לוקח כסף של כל האזרחים ומשמש לחיזוק העיר תל אביב... שוב.כתבה בכלכליסט מבשרת:"המדינה מחפשת מימון לחפירת הרכבת הקלה ברחוב באבן גבירול בת"א. אחת הדרישות בפרויקט הרכבת הינה הקמת מסילות בתווי ארוך ויקר של רחוב אבן גבירול שתכלול חפירות כדי להעביר את הרכבת תחת פני מפלס הרחו... -
לבנות ערים יעילות יותר
21.11.11...ה לחזק את השכונות והמרכזים הקיימים". בסוף החודש יערך כנס עמותת מרחב, "אשקלון-מרחב לפיתוח כלכלי עירוני". הכנס ישים דגש על הקשר החיוני שבין תכנון העיר ופיתוח כלכלי מקומי, ויוצגו בו היתרונות הטבעיים של העיר כמנוע כלכלי. תוכנית הכנס כוללת יומיים עמוסים של הרצאות במושבים מקבילים. החל מהתיאוריה ועד לכלים לתכנון. הכנס מומלץ מאד לכל מי שעוסק בתכנון עירוני או מתעניין בדרך בה נקבעות החלטות בנושאי דיור בארץ. לפרטי הכנס והרשמה הכנסו לאתר עמותת מרחב. -
להצטופף בבקשה
1.06.11פוסט מאת האדריכלית עירית סולסי בבלוג של עמותת מרחב מדבר בשבח הצפיפות העירונית לקראת יום עיון שיערך ב 28 ליוני בטירת הכרמל ובו יוצג מודל לבחינת העצמת השכונות הותיקות בישראל. הדיון הלכאורה תיאורטי מהווה למעשה נקודה שמתכנני ערים חייבים לקחת בחשבון.בפוסט כותבת עירית "אנשים נמשכים אל העיר בשל יכולתה לשמש מאגר גדול לקשרים עם אנשים אחרים. קשרים אלה מהווים הזדמנויות – חברתיות, עסקיות ותרבותיות. בכדי לעודד את יצירת ההזדמנויות חייב שיהיה ריכוז של אנשים במ... -
תל אביב תחת התקפה
18.04.12... שכבר נמאס לי לעשות את זה, אבל הנה שוב.טענה ראשונה - תל אביב זוהרת כתוצאה מתכנון אדריכלי (של גדס)הפרכה - תל אביב בשנות השמונים הייתה אפילו קרובה יותר לתוכנית המקורית של גדס ומצבה אז היה קשה. הצעירים נטשו, לא היה מה לעשות בה, העיר הייתה עיר עם הרבה הפסקה.אחד הדברים שאדריכלים רבים לוקים בהם היא החשיבות העצומה שהם מייחסים לאדריכלות. זו לא האדריכלות שקובעת, לא בתל אביב ולא בטיימס-סקוואר. יש מאות דוגמאות לעיר שזרחה ונבלה וזרחה שוב כשהמבנה העירוני שלה ...







