חיפוש - סימבולים / בלוקים , חדשות , שונות , בינוי ערים , ירושלים , רנו |1|

• 

  מגדלים בירושלים

  29.10.12
  ...כנית-אב ומהלכי פיתוח מואצים מנסים לשפר את איכות החיים במרחב החרדי המצטופף: עוד בניינים ועוד קומות, במחשבה על התושבים שזקוקים לשטחים ירוקים ומדרכות נוחות יותר". כך פותחת נעמה ריבה את כתבתה ב Xnet וסוקרת את השינויים העוברים על ירושלים בעת האחרונה.פרופ' דוד גוגנהיים שניסח את תוכנית-האב לאזור, מספר בכתבה על המחסור בגנים בשכונות החרדיות, "זה בלתי הגיוני מה שמתרחש כאן, פעמים רבות מעלים את הילדים למיניבוסים ומסיעים אותם לגן סאקר, כי אין כאן שטחים ירוקים...
• 

  שיתוף הציבור על אפה וחמתה של העיריה

  17.10.11
  לאחר ביטול תוכנית ספדיה שלפיה עתידות היו להיבנות 20,000 יחידות דיור באיזור עמק הארזים בירושלים, הבינה העיריה שהדרך היחידה לגדול היא בציפוף השכונות הקיימות. לכאורה, פרויקטים של פינוי-בינוי והגדלת אחוזי בניה בשכונות אמורים לפעול לטובת התושבים, אז למה יש קולות של התנגדות? ירושלים כמשל לפרויקטים של ציפוף שכונות אדריכלים רבים ומתכנני ערים מציגים כל הזמן את נושא הצפיפות העירונית הנמוכה כבעיה. הפתרון לבעיה נראה פשוט מאד - לשפץ ולצופף. לכאורה אין מי שי...
• 

  מי בונה מגדלים בירושלים?

  10.03.11
  תוכנית המתאר החדשה ואדריכלים זרים. במאמר שפורסם בהארץ נכתב על תוכנית המתאר החדשה המציבה בליבה של העיר "עשרות בודדות" של מגדלים. במקור כללה התוכנית הערה שמטרתה לעודד אדריכלים בינלאומיים לבנות במרכז ירושלים. למרות שהסעיף הזה הושמט בסופו של דבר, נראה שהמעורבות הבינלאומית לא מעטה. הכתבה מעלה כמה שאלות חשובות לגבי העיר - עד כמה אפשר לשלב מגדלים בתוך מרקמים היסטוריים ייחודיים מסוגם בעולם? כיצד מתמודדים עם תקנות הבנייה המחמירות המחייבות חיפוי בא...
• 

  תוכנית ספדיה זוחלת בדלת האחורית

  4.12.11
  הבלוג "תכנון בירושלים" עוקב אחרי חזרתה לחיים של תוכנית ספדיה. רגע לפני האישור הסופי של תוכנית המתאר החדשה לירושלים, נוסף סעיף שיאפשר בעתיד לשנות את ייעוד הקרקע של אזור רכס לבן משטח ירוק לקרקע לבנייה. תוכנית ספדיה, תמ"מ 1/37, הייתה תוכנית מתאר מחוזית להרחבת העיר ירושלים מערבה והציעה להקים אלפי יחידות דיור. התוכנית מ 1998, קרויה של שמו של מתכננה, האדריכל משה ספדיה והיא נדחתה ב 2007 על ידי המועצה הארצית לתכנון ובנייה, לאחר מאבק של ארגוני הסביבה....
• 

  תוכנית גוננים התחדשות עירונית

  3.10.11
  יום חמישי, 6 אוקטובר 2011, 18:00 אולם דגם העיר ירושלים, כיכר ספרא 1, ירושלים עמותת אדריכלים מאוחדים בשיתוף עיריית ירושלים וחטיבת בית המודל מזמינה להצגת התוכנית להתחדשות בשכונת גוננים, ירושלים. בתוכנית: דברי פתיחה של מהנדס העיר – אדריכל שלמה אשכול. הצגת התוכנית – אדריכלים קרלוס פרוס, דן קינן בהשתתפות נציגי לשכת התכנון מנחה – אדריכלית עליזה ארנס ועד סניף ירושלים. נשמח לראותכם ! - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - ...
• 

  פארק המסילה בירושלים לדוגמה

  9.04.12
  פארק המסילה בירושלים יכול לשמש מקרה דוגמה לתהליכים ההולכים ומתגברים בזמן האחרון - מעורבות גבוהה של התושבים המקומיים בעיצוב סביבתם העירונית. בכתבה ב"הארץ" מציג נועם דביר את הפרויקט ומראיין את האדריכלים המתכננים, יאיר אביגדור ושלומי זאבי, אבל הצגה כזו מתחילה להיות ארכאית והיא אינה מספקת יותר את התמונה המלאה.שיתוף הציבור - מה קורה בשטח?פארק המסילה אמנם תוכנן על ידי האדריכלים והעירייה אבל הכוחות שפעלו ברקע הם כוחות חדשים - התושבים. מדברים לא מעט על ש...
• 

  רכבת צעצוע ומייל התרבות בירושלים

  24.10.12
  ...י שימור מבנים וכן לגבי השתלבותו ותרומתו למתחמי התרבות הקרובים בעיר. המייל התרבותי"את המתחם החדש ממתגים היזמים כמפגש בין תרבות לקולינריה” מדווחת קשת, "הוא נמצא בתוך רצף עירוני המכונה בעירייה 'המייל התרבותי', שנמתח בין תיאטרון ירושלים, מתחם בית המצורעים האנסן, תיאטרון החאן, הסינמטק ומרכז שרובר לתרבות. בנוסף לכך סמוך אתר התחנה לגן הפעמון ולפארק המסילה. הפארק, ששלושה רבעים ממנו כבר הושלמו, שוכן על תוואי המסילה בין מלחה לחאן ומשמש טיילת להולכי רגל, חו...
• 

  עיר צפופה, עיר גדולה

  8.12.11
  בכנס האחרון של עמותת מרחב דובר רבות על צפיפות עירונית ויתרונותיה. "הערים שלנו לא צפופות מספיק" היא אמרה שנתפסת כעת כעובדה. אבל האם זה באמת כך? הבלוג "תכנון בירושלים" מציג את הדרכים המעניינות בהם אדריכלים יכולים לשקר לעצמם דרך סטטיסטיקה. הבעיה הגדולה ביותר של מדד הצפיפות היא שמחלקים את מספר התושבים לשטח השיפוט המוניציפאלי. זו כמובן שטות מוחלטת מאחר והשטח כולל בערים מסויימות שמורות טבע, אזורים חלקאיים ועוד. בחישוב כזה ברור למשל שירושלים תצא מאד...
• 

  תפסיקו לרדוף אחרי תל אביב

  17.03.13
  ...לונה. סינגפור לעולם, אבל לעולם, לא תיראה כמו בוסטון, וגם אם יבנו בה את בוסטון זה יהיה מזויף". הקריאה הזו של ריאן ושל בר חייבת להיכנס כחומר לימוד לראשי ערים. תפסיקו לרדוף אחרי תל אביב, היא מצליחה מסיבות שלא תוכלו לחקות. זו לא האדריכלות שהופכת אותה למושכת לקהל מסוים. חיפה, באר שבע, ירושלים, נתניה, ראשון לציון... כל הערים האלה יכולות להיות טובות יותר וכדאי שישקיעו בכך במקום במרדף אחרי הרוח והטקסטים המעייפים של אדריכלים שרואים בתל אביב את נזר הבריאה.
• 

  אות העיצוב לתכנון עירוני 2012 - הזוכים

  4.01.12
  ...ירונית בעיר.תחרות "אות העיצוב העירוני" מתקיימת ביוזמת עמותת אות העיצוב ובשותפות עם משרד הבינוי והשיכון, מרכז השלטון המקומי, איגוד מהנדסי ערים, איגוד המתכננים, עמותת האדריכלים המאוחדים, איגוד מתכנני הנוף, הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים של הטכניון, המחלקה לארכיטקטורה ובינוי ערים בבצלאל ובית הספר לאדריכלות ויצ"ו חיפה.חבר השופטים בתחרות מנה את: פרופסור אדריכל שמאי אסיף (יו"ר), לשעבר ראש מנהל התכנון במשרד הפנים ומרצה בכיר בטכניון בחיפה. אדריכלית עדנה...
• 

  תל אביב תחת התקפה

  18.04.12
  ...מישהו אחר... אמממ אבי, בוא שנייה. מה? רק בני ברק? למה? כי בתל אביב אין מקוואות ובתי כנסת וישיבות... לא חשבתי על זה.טוב, עוד מישהו...יונית, מה את אומרת? תל מונד? למה? כי זה קטן וקהילתי וכל המשפחה שלך שם... סבבה.מיכל, מיכל? רק ירושלים - שם כל האקשן והתרבות ובלי הפוזות השחצניות.אנשים אוהבים אנשים, קהילות. לא ערים, לא עירוניות. ראייה סוביקטיבית של גבר, לבן, חילוני לא יכולה לשמש נקודת מוצא לקביעות אוניברסליות. נכון, תכנון רע יכול לפגוע בקהילה, אבל התכ...
• 

  שבילי אופניים בעיר - זה לא כל כך פשוט

  8.05.11
  עכשיו, כשעיריות הערים הגדולות מבינות סוף סוף את הנחיצות בשבילי אופניים כחלק מפתרון התחבורה, מתעוררים התושבים ומתנגדים למהלך. מי נגד מי, ולמה זה קורה - בכתבה הבאה. עיריית תל אביב ועיריית ירושלים הבינו שכדי לשחרר חלק מהעומס במרכזי הערים וכדי להפחית את זיהום האוויר צריך לאפשר לתושבים נתיבי נסיעה באופניים. בעיר הפקוקה יכולים האופניים להיות אלטרנטיבה זולה ומהירה יותר מהמכוניות. לכולם ברור היתרון בפתרון זה גם מבחינה סביבתית אבל השינוי הנדרש אינו קל...
• 

  משבר הדיור - מה חלקנו? חשבון נפש

  21.11.11
  ...החמישים והשישים "דיור בר השגה" בכמויות שלא היו מביישות שום מדינה בסקנדינביה. מה הן ערים כקריית גת, ערד, דימונה, נצרת עילית, עפולה עילית, קריית שמונה, מצפה רמון וכרמיאל אם לא פרוייקטי בנייה מסיביים של דיור בר השגה? מהם שכונות ירושלים שנבנו אחרי מלחמת ששת הימים אם לא דיור בר השגה? מהי מעלה אדומים ומהי מודיעין עם לא דיור בר השגה? אז בנינו דיור בר השגה ומה השגנו? זרענו את זרעי הפורענות הנוכחיים בדמותה של נטישת ערים אלו על ידי אוכלוסייתן הצעירה ה...
• 

  תחנה לא מרכזית

  4.08.11
  ... האינסטנקטיבית שלי - לפוצץ. עם כל הכבוד לאדריכלות הפילים הלבנים האלה ולמורשת, הם קוץ גדול מדי מכדי להשאיר אותם. מגמת השימור של אתרים כאלה כבר מזמן חרגה מכל היגיון. כתבה של מיכאל יעקובסון ב Xnet מגלה לנו שבהשראת תל אביב, ירושלים רוצה לשמר עכשיו את מתחם תחנת הרכבת הישן. יעקובסון כותב "מתחם 'התחנה' בתל אביב זכה מאז פתיחתו לביקורת מהולה בזלזול מצד אדריכלים רבים. לטענתם, השימור הפך את המקום למעין "דיסנילנד" מקומי ומצועצע. לעומת הביקורת המקצועית, ...
• 

  עם הגב לכאן, עם הראש לשם

  9.09.11
  ...עולם כולו. הבעיה בהגדרת עיר עולם היא כמובן שמדובר במדד סובייקטיבי לחלוטין. קבוצות חוקרים שונות מאמצות מדדים שונים כדי לדרג את הערים המדוברות וזונחות מדדים אחרים. אחת הדוגמאות הברורות לכך היא ההתעלמות של המדדים מנושא הדת. ירושלים ומכה הן דוגמה לערים שפעילות דתית ומדינית בהן יוצרות אפקט גלובלי. ערים אלה מרכזיות, משפיעות ומשמעותיות ברחבי העולם, תרבותית ופוליטית הרבה יותר מעיר העולם טורונטו למשל. בדומה לכך לא נמדדת ההשפעה של תעשיית הסלבריטאים של...