חיפוש - חדשות , הום-סטיילינג , פר , צילום |1| - דף 2

• 

  ארכיתור 99 - איצטדיוני ישראל, הדור החדש

  6.11.12
  ...ם בהובלת מתכנניהם האדריכלים יוסי בן נעים ומיקו ארדיטי ממשרד גולדשמידט ארדיטי בן נעים אדריכליםבפ"ת יצטרפו להובלה אינג' דני גוטמן – מהנדס החברה לפיתוח פ"ת ומר אבי סמובסקי מנהל האיצטדיון .בנתניה יצטרפו להובלה מר צביקה רק - יועץ פרויקטים אצל ראש עיריית נתניה ומר אילן יבלונסקי - מנהל האיצטדיון. המעבר לנתניה עצמי, מפגש משוער בנתניה 11.30-12.00* הצילום מאתר עיריית נתניה - מראה האצטדיון מבפנים, צילום רן אליהו.האירוע מאורגן על ידי עמותת האדריכליםאין צורך ...
• 

  הנאה בזיקה* // הזמנה לדיון

  23.03.14
  ...תבה למחאה אורבנית?אדריכלית נוף טלי וקסלר נחלת הכלל // תכנון המרחב הציבורי שלנוד"ר טליה מרגלית אדריכלית ומרצה בבית ספר עזריאלי באוניברסיטת תל אביב // על זיקות הנאה והצדקות אחרותיואב לרמן אוניברסיטת תל אביב // אין כניסה לבני אדם* הנאה בזיקה - הוא משחק מילים של המושג זיקת הנאה - שטח שנועד עבור הציבור וניתן לו כ"פיצוי" וממוקם בסמוך לפרויקט פרטי.הכניסה בתשלום (15 ש"ח הרשמה מוקדמת // 30 ש"ח ביום האירוע).להרשמה מראש לאירוע יש ללחוץ כאן.(צילום: טל ניסים)
• 

  באר שבע על ראש שמחתי

  22.03.12
  כתבה מעולה במיוחד מופיעה השבוע ב Xnet - איתי כ"ץ כותב ומספר על פלאי האדריכלות שנעשו בבאר שבע. כתבה מלאה תחושת החמצה, אהבה וגעגוע לעיר הדרומית. עיר מלאה בניסויים של אדריכלות עד לגבול ההתעלמות מבני האדם שאמורים לגור בהם, לתרבותם או לאקלים."הרבה באר-שבעים לא הבינו אז, וגם לא היום, על מה ולמה הוענקו פרסי אדריכלות למבנים המוזרים האלה" כותב איתי. "לא תמיד היה טוב לגור בהם, ומדכדך עוד יותר היה להביט בהם: הם תרמו צבע אפור ואסוציאציות של מקלטים ומלחמה, בע...
• 

  סיפור של פינוי בינוי ובירוקרטיה

  31.05.11
  ...של המתחם. האדריכל גיורא דותן, אומר בכתבה של 'ערב ערב': "ארבע שנים אנחנו בהליך של תיאום מול העירייה, אבל שום דבר לא קורה. ראש העירייה לא עמד בהתחייבויותו". ראש מינהלת השכונות הוותיקות, נחום סרי, מוסיף: "אני לא ישן בלילה בגלל הסכנה במבנה הזה ובגלל שדברים לא מתקדמים. יהיה שם אסון! המקום הזה מסוכן מכל הבחינות. זה מבייש את העיר שיש בה מבנים כאלה". אתם מוזמנים לקרוא את הכתבה ולגלות חלמאות וגרירת רגליים של בירוקרטים עירוניים. * צילום - רוחמה ביטון
• 

  האם ניתן לתכנן געגוע?

  22.01.14
  ...בנין סגו, קומה 2, המעבדה הויזואלית.האם ניתן לתכנן געגוע?דיון אודות הקשר שבין חיזיונות של געגוע ותכנון עירוני 13:30-15:00 חלק ראשוןפתיחה:האם ניתן לתכנן געגוע? דר' מירב אהרון - הפקולטה לאדארכיטקטורה ובינוי עריםOakland Blues - פרופ' יהודה קלעי, דיקאן הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים."לתעד ולהתאהב" נוסטלגיה כמנוע לשימור - אדריכל שמואל גרואג, מרכז יח' השימור וסדנת יעל לוין לשימור - המחלקה לארכיטקטורה בבצלאל.הדרך לאופקים של פעם: געגוע ואופק התכנון העיר...
• 

  תגובה הדדית - בין גרפיקה לאדריכלות

  1.11.11
  ...חב הבנוי, שתעודד את הצופים לגבש פרשנות חדשה על המרחב המוכר שבו הם חיים. הזווית שבה בחרו מרבית האמנים להתייחס לאדריכלות היא ביקורתית, הרואה באדריכלות גורם מאיים, מפורק ופגום היוצר חוסר נוחות ושייכות." *הצילום כאן - עבודתו של ליאור יורפסט בין האמנים המציגים: רועי שני, איילת רזיאל, ליאור יורפסט, עמית סקל, אורית חביב ועוד. התערוכה מתקיימת עד סוף נובמבר בגלריה design space ברחוב אליפלט 26 בתל אביב. לפרטים נוספים תוכלו ליצור איתם קשר מאתר הגלריה:
• 

  טיילת חוף מגבול בת ים לגבול הרצליה

  12.07.11
  ...ים על ידי חובבי אדריכלות. מתי עלה והבלוג שלו על תל אביב הם דוגמה טובה. באחד הפוסטים האחרונים לוקח אותנו מתי ועובר בטיול מצולם לאורך החוף מבת ים ועד הרצליה. "עם השלמת ופתיחת גשר רידינג והשביל עד תל ברוך מתקרב לסיומו אחד הפרויקטים הגדולים של עיריית תל אביב יפו" כותב מתי, "הפרויקט מאפשר רצף הליכה ורכיבה מגבול בת ים לגבול הרצליה, כ 14 קילומטרים. בשנה אחרונה נחנכו שלושה קטעים שהפכו את החלום למציאות, קטע ראשון - פארק 'מדרון יפו' מגבול בת ים לנמל י...
• 

  כנפו קלימור יתכננו את הקמפוס האקדמי באשדוד

  6.03.12
  משרד כנפו קלימור נבחר להחליף את חיים דותן בתכנון הקמפוס האקדמי באשדוד, כך מגלה לנו כתבה ב"הארץ". כנפו קלימור התמודדו על הפרויקט בתחרות סגורה מול ארבעה משרדי אדריכלים. העירייה כבר קיימה בעבר תחרות לתכנון הקמפוס בה זכה חיים דותן, אולם בשל גיבוש הקונספט החדש לרובע כולו הוחלט לסגת מהתוכנית.* בתמונה הראשית - הדמיית מבנה הקמפוס. ה.צילום: הדמייה: כנפו קלימור אדריכלים על פי ההצעה שזכתה הקמפוס החדש יתבסס על עקרונות של בנייה ירוקה ואמור לספק כ-50% מתצרוכת ...
• 

  אדם מזור - זוכה פרס ישראל לאדריכלות

  5.02.13
  פרס ישראל בתחום האדריכלות והעיצוב יוענק לפרופ' אדם מזור מהטכניון, אשר תרם רבות להתפתחות האדריכלות והתכנון בישראל.בנימוקי הועדה צוין: "פרס ישראל מוענק לפרופ' אדם מזור עבור שינוי תפישת התכנון והעיצוב המרחבי של ישראל כפי שבא לידי ביטוי בתוכניות מתאר ארציות ועירוניות שונות, בין היתר בתוכנית "ישראל 2020". תפישתו שמה דגש על שמירת הריאות הירוקות והשטחים הפתוחים ומעודדת בנייה מרוכזת בצפיפות גובהה במרכזי הערים. פרופ' מזור פיתח מודלים מתמטיים לתכנון עירוני...
• 

  בוקר רע על פלורנטין

  13.01.13
  ...כונתיות, ומרכזי המסחר של אתמול הולכים והופכים לרחובות רפאים". כך מתאר את השכונה ארי ליבסקר בכתבתו בכלכליסט. שכונת פלורנטין, טרפז רחובות קטן שבשנות התשעים הוכתר כדבר הבא בתל אביב וכיום יש בו מעל ל 70 חנויות עם שלטי "להשכרה".* צילום - יואב לרמן.פלורנטין היא רק משל לתופעה המתרחשת בכל הארץ. "בראשון לציון אנחנו רואים עסקים ותיקים שקורסים בכל תחום שהרשתות הגדולות נכנסות אליו", אמר בכתבה מוטי מורד, יו"ר פורום ראשל"צ של עמותת מט"י לטיפוח יזמות עסקית, שבמ...
• 

  פרס קרוון יוענק ל"מנעד"

  11.07.13
  פרס קרוון לאדריכלות גנים ונוף יוענק השנה למתכנני פארק המסילה בירושלים, משרד 'מנעד'.מנעד הוא חיבור של שני משרדי תכנון ותיקים: משרד "תכנון נוף בע"מ – אדריכלי נוף" שנוסד ב 1972 על ידי יוסף סגל,אורי מילר וצבי דקל, ומשרד "יאיר אביגדור – אדריכלות ועיצוב עירוני בע"מ" שהוקם ב 1994. על תכנון פארק המסילה כבר זכה המשרד גם ב"אות העיצוב"פרס קרוון, בשווי 18,000 ש"ח, שניתן על ידי עיריית תל אביב יפו, נוסד בשנת 1971 ויחולק בפעם ה-15 בלבד מאז היווסדו. הפרס מוענ...
• 

  בית הקוביות בחולון

  25.11.12
  ...לכת חולון, "באופן מודע, לא נעשה בה ניסיון לייצר מטרופולין אלא עיר למשפחות, עם בתים גדולים למעמד הביניים שמציעים רמת חיים העונה לדרישות קהל היעד. בניגוד למרכז העיר המוצלח והישן ברחוב ויצמן, התפשוטתה של העיר מתבצעת בתפישה יותר פרברית־אמריקאית, כאשר בתי המגורים נפרדים ממתחם מסחרי וממבני ציבור".הכתבה משווה את המבנה וסגנונו ל"בניין המגירות", שנבנה בשנות ה–60 בתכנון משה לופנפלד וגיורא גמרמן בבאר שבע וכצפוי גם להביטאט וקשת מסכמת כך: "אף על פי שהפרויקטים...
• 

  דיון: דימוי גוף - דימוי בית

  27.09.16
  ...יע בפנינו. הדימויים המופיעים לפנינו, משפיעים על ראייתנו ואת תפיסתנו איך דימוי גוף ודימוי בית אמורים להראות. בכוחה של תפיסת דימוי להשפיע על תכנון ועיצוב חלל מגורינו, כפי שתפיסת דימוי גוף בעידן המודרני מושפעת ומוכתבת ע"י עולם הפרסום והאופנה.לדימוי אין כל קשר לאופן שבו האובייקט מתקיים במציאות- בין אם מדובר בחפץ, חלל או גוף האדם. הוא מבקש להציג בפנינו דימוי נשגב המאגד בתוכו אסתטיקה נעלה באופן שכמעט ואינו יכול לקיים את עצמו במציאות הקיימת.בערב זה נדון...
• 

  אז אולי בכל זאת כיכר התרבות

  23.10.11
  אחרי הסערות והביקורות הקשות, ואחרי ההפגנות לצדק חברתי, סוקרת האדריכלית נעמי שמחוני את כיכר התרבות בתל אביב (כיכר הבימה בקצה שדירות רוטשילד). בכתבה במגזין עיצוב מנתחת נעמי את הכיכר בעיניה, מספרת על ההסטוריה שלה ומכתירה אותה כהצלחה. "כיכר התרבות משלבת בין אמנות לאדריכלות" כותבת נעמי, "יופיה ההרמוני נובע מעיצובה האופייני לאמן דני קרוון, אך סודה טמון בחיבורים האורבאניים המתלכדים בה: החיבור בין מפלס הכיכר לחניון התת קרקעי, חיבורן של שלושת השדרות ה...
• 

  הגודל של בית ממוצע חדש בהתיישבות הכפרית – 4.8 חד'

  6.09.16
  הגודל הממוצע של בית חדש בקיבוצים, במושבים ובישובים הקהילתיים הוא 4.8 חדרים שמשתרעים על שטח של 160 מ"ר בגודל מגרש של 502 מ"ר, כך עולה מנתוני "אתר הבית", שמרכז מידע על הפרויקטים לבנייה בהתיישבות הכפרית.מהנתונים עולה עוד שמרבית המשפחות שעוברות לכפר אינן של זוגות צעירים, אלא מי שהספיקו לגור מספר שנים בדירה, לרוב שכורה, בישוב עירוני ורוצים לעבור לדירה משלהם ולשפר את איכות חייהם. הגיל הממוצע של הורים לילדים שמבצעים את המעבר הוא 40.5.לדברי משה אלזרה, מנ...