חיפוש - סימבולים / בלוקים , חדשות , אדריכלות , מוסדות ציבור , סדר |1|
לא מצאת? פשוט חפש.
-
העצמה עירונית בטירת כרמל
21.06.11...ופיים לתכנון המקובל היום ברמת השכונה העירונית בשני ערוצים: שיקום וציפוף של שכונות ומתחמים עירוניים ותיקים והקמתן של שכונות חדשות. עיקר המטרה היא לבחון את אפשרויות הציפוף שניתן להגיע אליהם על ידי שינוי באופן תכנון הרחובות, מכסות קרקע לצרכי ציבור, אופן תכנון מוסדות ציבור, וסוגי הבינוי המקובלים. התוצרים של צוות התכנון הפועל בכל מעבדה כזו מוצגים לציבור בשיתוף עם הרשות המקומית לקבלת משוב. חומר רקע נוסף על המעבדה להעצמה עירונית אתם יכולים למצוא כאן. -
מיזוג ענק בחברות אדריכלות והנדסה
15.05.16חברת ההנדסה ירון-שמעוני הפועלת בנמלי ישראל, הרכבת הקלה וחוצה ישראל, מצטרפת לקבוצת א.ב מתכננים המתכננת יישובים ואזורי תעשייה באפריקה, אסיה, אמריקה ואירופה. קבוצת א.ב מתכננים, חברת התכנון והאדריכלות השלישית בגודלה בישראל, מתרחבת לתחום ההנדסה עם השלמת הרכישה של 25% מחברת ירון-שמעוני-שחם, העוסקת בפרויקטים גדולים בתחום ההנדסה עבור הרכבת הקלה בתל אביב, הרחבת הנמלים, כביש חוצה ישראל וחברת נתיבי ישראל ואשר עסקה בהקמת אצטדיון טדי והארנה בירושלים, הרחבת ... -
חתיכה מירושלים בלב ברלין
5.05.13...ימה את משרד 'אורית וילנברג גלעדי'. המשרד פועל בכל תחומי התכנון האדריכלי והאורבני, החל בתכניות בנין ערים, יעוץ ותכנון למוסדות ממשלה, רשויות מקומיות, מוסדות ציבור, מבני תעשייה ומשרדים, שכונות מגורים ועוד.בשנת 2010 שונה שם המשרד ל- OKA אדריכלים ומאז הוא מונה שתי שותפות וכ-11 עובדים. במשרד תוכננו כ-20 שגרירויות ישראל ברחבי בעולם וביניהן: שגרירות ישראל בבנגקוק, מנילה, טשקנט, קייב, קנברה, דקאר, וכמובן שגרירות ישראל בברלין.הכניסה חופשית - כולם מוזמנים! -
תקן צפיפות
21.09.16...היה בלתי סבירה. כך גם העדר בחינה מחדש של הקצאות הקרקע ביחס לאיזור מסוים, בו אושרו מספר תוכניות זו אחרי זו, עשויה אף היא להיות לא סבירה.המדריך יוצר שינוי תפיסתי ביחס לשטחי הציבור ומיקומם במרקם העירוני, אם כי כלל לא בטוח שכל ההסדרים הקבועים בו ניתנים ליישום על בסיס החקיקה הקיימת, ויתכן שיצריכו שינויי חקיקה. כך למשל השאלה אם ניתן לחייב בתוכנית בעל קרקע, להקצות שטחי בניה בבניין גמור לצורכי ציבור, היא שאלה משפטית שלמיטב ידיעתנו טרם הוכרעה בפסיקה, על א... -
תערוכה - האדריכלות של מנחם באר
20.09.15דפוסי החיים החדשים שיצרה התנועה הקיבוצית ייצגו אוטופיה חברתית, תרבותית וכלכלית שמצאה את ביטויה גם בהיבט האדריכלי והנופי. האדריכלות בקיבוץ לא תיפקדה כתפאורה, אלא ככלי שאליו נוצק חזון מוגדר היטב.בקבוצת האדריכלים שפעלו בקיבוצים, בולטת דמותו של מנחם באר כאדריכל ברוטליסט. יכולותיו בתחום התבטאו בחומריות ובצורניות האקספרסיבית, שמודגשת ביצירתו לאורך כל דרכה. באר הוא יליד בודפשט (1925), שהחל את הכשרתו המקצועית באוניברסיטת בודפשט והשלים אותה בטכניון בחיפה.... -
על הקריה הצבאית (מחנה רבין) סיפור מקום, דיון #10
27.03.17על הקריה הצבאית (מחנה רבין)סיפור מקום, דיון #1029/3/17, בשעה 19:00דוברים (לפי סדר הא'-ב')אדריכל אלן אהרונוף, אדריכל יצחק חלפון // א.י. אדריכלות ובינוי עריםאמנון האן // מנכ”ל עמותת “ידידי הסיסים”, פעיל סביבתיאדריכל ברוך יוסקוביץ // אדריכל ומתכנן עירוני, לשעבר מהנדס העיר תל אביב יפואדריכל דביר דייטש // אדריכל ראשי, משרד הבטחוןאדריכל יוסף אסא // יוסף אסא אדריכלים ומתכנני עריםד”ר ניר מן // עורך כתב העת ‘עלֵי זיִת וחרב’, חוקר תולדות הקריה והמטכ”ל (193... -
באר בקיבוץ | האדריכלות של מנחם באר - תערוכה
10.07.16דפוסי החיים החדשים שיצרה התנועה הקיבוצית ייצגו אוטופיה חברתית, תרבותית וכלכלית שמצאה את ביטויה גם בהיבט האדריכלי והנופי. האדריכלות בקיבוץ לא תפקדה כתפאורה, אלא ככלי שאליו נוצק חזון מוגדר היטב.בקבוצת האדריכלים שפעלו בקיבוצים, בולטת דמותו של מנחם באר כאדריכל ברוטליסט. יכולותיו בתחום התבטאו בחומריות ובצורניות האקספרסיבית, שמודגשת ביצירתו לאורך כל דרכה. באר הוא יליד בודפשט (1925), שהחל את הכשרתו המקצועית באוניברסיטת בודפשט והשלים אותה בטכניון בחיפה. ...







