חיפוש - חדשות , פר , רנו |1| - דף 7

• 

  קולנוע מוגרבי - להיות אופנתי ולהפסיד הזדמנות

  11.01.12
  בבלוג של דניאל מתפרסת היום דעתו לגבי החלטתה של עיריית תל אביב שלא לאשר מגדל במתחם קולנוע מוגרבי -"החלטה אפנתית ושגוייה". דניאל הולך שוב נגד הזרם ומראה איך "יפי הנפש העירוניים" מכתיבים אפנות ופוגעים בפיתוח של העיר.התכנית של היזמים בעלי הקרקע למקום היא לשחזר במדויק את הקולנוע עם שני אולמות גדולים להקרנות סרטים ומופעים ולבנות בחלקו האחורי מלון של חמש קומות ומעליו מגדל מגורים. התב"ע למקום מאפשרת כרגע בנייה רש של 5 קומות אולם בתכנית השימור של תל אביב ...
• 

  להחיות מחדש את כיכר העצמאות

  26.12.11
  ...מקיף אותו מקדמת עיריית נתניה לטובת החייאת המרכז הוותיק של העיר הוא בהחלט מהלך בכיוון הנכון שיכול להחזיר את הכיכר לגדולתה. פיתוח זה, הרבה יותר מאשר מיצגים אינטראקטיבים, הם שיכולים להחיות מחדש את הכיכר והעיר הישנה. שדרוג השוק, פיתוח מתחמי תרבות, אומנות ופעילות, שדרוג חזיתות בתים וטיפול פרטני בתאורה, בגינון ובפרטים ה"קטנים", כל אלה מראים חשיבה עירונית נכונה. האם זה יספיק בכדי למשוך את מרכז העיר חזרה פנימה ממתחם פולג ומהקניונים? כולנו מקווים שכן.
• 

  משבר הדיור - מה חלקנו? חשבון נפש

  21.11.11
  ...ור משקפות את הקלות הרבה בה ניתן לבקר את "המערכת" - דינים, חוקים, רפורמה, מקבלי החלטות ומדיניות, במקום לבקר את המבקרים עצמם - להסתכל לעצמנו בעיניים ולהגיד באומץ איפה טעינו? מה חלקנו ביצירת הסיבות למחאה החברתית? מאת אדריכל פרופסור הלל שוקן זרעי מחאת הדיור הנוכחיים נזרעו לפני זמן רב מאוד, הרבה לפני מדיניות ההפרטה של שני העשורים האחרונים. את הזרעים הללו זרעו ממשלות "חברתיות" בהרבה. משרד הבינוי והשיכון לא רק נקרא כך אלא ובעיקר עסק בכך. ישראל ב...
• 

  לבנות ערים יעילות יותר

  21.11.11
  ...ה לחזק את השכונות והמרכזים הקיימים". בסוף החודש יערך כנס עמותת מרחב, "אשקלון-מרחב לפיתוח כלכלי עירוני". הכנס ישים דגש על הקשר החיוני שבין תכנון העיר ופיתוח כלכלי מקומי, ויוצגו בו היתרונות הטבעיים של העיר כמנוע כלכלי. תוכנית הכנס כוללת יומיים עמוסים של הרצאות במושבים מקבילים. החל מהתיאוריה ועד לכלים לתכנון. הכנס מומלץ מאד לכל מי שעוסק בתכנון עירוני או מתעניין בדרך בה נקבעות החלטות בנושאי דיור בארץ. לפרטי הכנס והרשמה הכנסו לאתר עמותת מרחב.
• 

  גם אני שונא את תל אביב

  16.11.11
  ...געילה ומזוייפת! מה יש בעיר תל אביב שכל כך אוהבים לשנוא אותה ולהעריץ אותה? כתבה בדה מרקר מנסה לפצח את השאלה למה מדינת תל אביב כל כך שנואה ואהובה. למה כל הערים הגדולות האחרות שונאות את תל אביב ורוצות להיות כמוה. בכתבה אומר פרופ' ארנון סופר על העיר :"הזרימה של תושבי ישראל החזקים אל תל אביב מאיימת על המשך קיומה של המדינה, ובד בבד מדרדרת את תנאי החיים בעיר. חלק גדול ממה שהתלוננו עליו במחאה החברתית נובע מהדברים שכתבתי עליהם. כל הצעירים בני 20-45 רו...
• 

  פנימה או החוצה? לאן צריך לפתח את תל אביב?

  7.11.11
  שני אדריכלים מכובדים מציגים השבוע את דעתם על תרבות הדיור בארץ ובתל אביב במיוחד. האדריכל סעדיה מנדל בכתבה ב Xnet והאדריכל עופר קולקר בגלובס. מעניין לעמת את שתי הגישות שיוצאות מאותה נקודת מוצא. מבין שניהם נראה שקולקר גם הולך את הצעד הנוסף ומגיע למסקנה אופרטיבית. סעדיה מנדל יוצא מתוך הנקודה שהארץ קטנה ומתמודד עם הקריאה לפתרון של מגדלים: "מדובר בהטעיה גסה: אין כל קשר בין צפיפות הבנייה (מספר היחידות לדונם) לבין גובה הבנייה. אפשר לבנות מגדלים ולהיש...
• 

  המשחק הטיפשי והלא מדויק של נפחים ואור

  24.10.11
  כתבה במעריב מספרת על זירת ההתגוששות החדשה בין היזמים והאדריכלים - לאחר שהאדריכלים מסיימים לתכנן, היזמים מדביקים לוגו ענק או עורכים על החזיתות מופע אורקולי. עד כמה חשוב המותג של הבנין או החברה ששוכנת בו והאם אין מקום לשתף את המתכננים בדרך בה נראית החזית עליה עבדו כל כך קשה? "כשבנק המזרחי לקחו 14 קומות במגדל משה אביב הם התנו את זה בכך שהלוגו שלהם יככב על המגדל ושיראו אותו למרחק של כמה קילומטרים", אומר בכתבה האדריכל אמנון שוורץ, ממשרד אמאב אדריכ...
• 

  שיתוף הציבור על אפה וחמתה של העיריה

  17.10.11
  לאחר ביטול תוכנית ספדיה שלפיה עתידות היו להיבנות 20,000 יחידות דיור באיזור עמק הארזים בירושלים, הבינה העיריה שהדרך היחידה לגדול היא בציפוף השכונות הקיימות. לכאורה, פרויקטים של פינוי-בינוי והגדלת אחוזי בניה בשכונות אמורים לפעול לטובת התושבים, אז למה יש קולות של התנגדות? ירושלים כמשל לפרויקטים של ציפוף שכונות אדריכלים רבים ומתכנני ערים מציגים כל הזמן את נושא הצפיפות העירונית הנמוכה כבעיה. הפתרון לבעיה נראה פשוט מאד - לשפץ ולצופף. לכאורה אין מי שי...
• 

  תגובת העמותה לביטול התחרות בבצלאל

  17.08.11
  ...יכלים מחו"ל, ניסתה עמותת האדריכלים לשנות את החלטת בצלאל. למרות הפגישה שהתקיימה בין הגורמים השונים, נשיא בצלאל לא חושב שיש בעיה עם ההחלטה. האם יש עדיין סיכוי להפוך את ההחלטה? "ברגע שנוגע לנו על ההחלטה פעלנו מיידית ופנינו לפרופסור צוקרמן בבקשה להיפגש" אומר קרלוס פרוס יו"ר ועד ירושלים של העמותה. "מבחינה ציבורית נראה לנו שהמעשה מנוגד לכל מעשה תקין של מוסד ציבורי. לפי דעתנו היה חוסר שקיפות מוחלטת מאחר ולא ידוע לנו על כל הודעה לציבור או למשתתפים הא...
• 

  בזיון וסיאוב בירושלים

  15.08.11
  מזמן לא הופגן זילזול גדול כל כך באדריכלים בארץ ועוד מצידו של מוסד אקדמי. הנהלת האקדמיה בצלאל ביטלה באפריל את תוצאות תחרות התכנון מ 2006 ובחרה שלושה צוותי האדריכלים מהם יוזמן אחד לתכנן את הקמפוס החדש שיקום במרכז ירושלים. שלושת הצוותים מובלים על ידי משרדי אדריכלים מחו"ל ונראה שההתמודדות היא על שכר הטרחה מאחר ומשרדים לא התבקשו להגיש הצעה אדריכלית. כתבה בהארץ מספרת על פסילתה של התחרות ועל המשרדים המועמדים לבחירה. הצוותים הם סטודיו סאנה מטוקיו (בש...
• 

  למה האדריכלים שותקים?

  7.08.11
  הם לא שותקים, זה אתה שמקשיב רק לעצמך. מספר כתבות פורסמו לאחרונה ברשת ובהם דובר על העובדה שהאדריכלים שותקים ולא שותפים למחאה. באחרונה בהם, כתבתו של מיכאל יעקובסון ב Xnet, נשאל האם האדריכלים איבדו את מעמדם והפכו לבלתי רלבנטיים האם אנו מסוגלים לחזור ולמלא את התפקיד המרכזי של המקצוע ולתכנן דיור ראוי ובר-השגה לאזרחי ישראל. בכתבה מרואיין ישראל גודוביץ', מי שהיה כזכור מהנדס העיר תל אביב והוא מאשים את האדריכלים ברמיסת המקצוע. קולו של גודוביץ' חד ...
• 

  אמנות עם ברקוד בכיכר המדינה

  6.07.11
  ...מדינה. ניר עיצב את חזית הגלריה בדוגמת ברקוד, עשוי ברזל שחור. השימוש בברזל מתחבר לאדריכלות הכיכר המאופיינת בבטון חשוף ולבני סיליקט. תכנון הגלריה בוצע על ידי ארנון ניר מסטודיו Arstudio, יחד עם האדריכלים ישי ברסלוואר ורואי פרידמן. "בניגוד למה שקורה בכיכר, שמלאה חלונות ראווה שמאפשרים להביט פנימה," אומר ניר, "לא רצינו לחשוף במלואו את מה שקורה בתוך הגלריה. ההחלטה הזו התבררה כנכונה – הסקרנות מכניסה אנשים לתוך הגלריה. היה לי חשוב להגיב לאדריכלות הקי...
• 

  כרמיאל - עיר אמיתית או כפר גדול?

  22.06.11
  בכתבה ב"הארץ" מספרת אסתר זנדברג על מיתוג העיר כרמיאל. לא מעט נכתב כבר על הטרנד החדש של ראשי הערים בו הם עוסקים במיתוג במקום לפתור את הבעיות האמיתיות של הישוב, וכרמיאל מצטרפת בזאת לאילת וקריית מלאכי. במקרה של כרמיאל, אפילו אדריכלית הנוף האמריקאית מרתה שוורץ, שהובאה במיוחד כדי לסייע במיתוג, מסכימה שכדי ליצור אורבניות נדרשים תהליכים דרסטיים יותר. הסלוגן הדמוגרפי שנבחר לכרמיאל לפני שנה היה, "כרמיאל לגדול ולגדל". שוורץ נכנסה לתמונה בתחילת השנה והו...
• 

  הכח העיצובי של הפקיד והבירוקרטיה

  13.06.11
  ...דה-מרקר מזכירה לנו כמה כח עיצובי יש לתקנות וחוקים לעומת זה של האדריכלים. תופעת "המרפסות הקופצות" נבעה מתיקון 33 לחוק התכנון והבנייה שנכנס לתוקף ב-1992, וקבע כי מרפסת מקורה היא חלק מאחוזי הבנייה. הסיבה לכך היתה הרצון של אנשים פרטיים רבים להרוויח עוד כמה מטרים על ידי סגירת המרפסת המקורה. במשך זמן מה נבנו בתים ללא מרפסות כלל עד שנמצא פתרון גיאומטרי ומכוער בדמותן של המרפסות הקופצות. "מבחינת האדריכלות הישראלית מדובר היה בהפסד משולש" נכתב בכתבה, "ה...
• 

  אדריכלות דיגיטלית מדפיסה עמודים אורגניים

  16.05.11
  ...דורי למחשב ומשם פשוט "נותנים לנוסחה לרוץ". כל עמוד הוא יחודי והאורנומנטיקה מהפנטת. הכתבה מספרת עוד על הדרך בה נבנים העמודים, כפרוסות נייר המושחלות על מוט פלדה ועל השקפתו של הנדסמאייר לגבי התוצרים שלו: "אני רואה בזה כלי בן זמננו. כמו שמתכת ופלדה שינו את המסלול של האדריכלות לפני כ-150 שנה, מחשבים משנים אותו היום. התוכנות האדריכליות הן לא רק תחליף לעיפרון; הן גם כלי יצירתי שמכונן אדריכלות." כתבה מומלצת ביותר. התמונות כאן מהאתר של הנדסמאייר.