חיפוש - חדשות , אדריכלים , בינוי ערים , תל אביב |1|
לא מצאת? פשוט חפש.
-
פנימה או החוצה? לאן צריך לפתח את תל אביב?
7.11.11שני אדריכלים מכובדים מציגים השבוע את דעתם על תרבות הדיור בארץ ובתל אביב במיוחד. האדריכל סעדיה מנדל בכתבה ב Xnet והאדריכל עופר קולקר בגלובס. מעניין לעמת את שתי הגישות שיוצאות מאותה נקודת מוצא. מבין שניהם נראה שקולקר גם הולך את הצעד הנוסף ומגיע למסקנה אופרטיבית. סעדיה מנדל יוצא מתוך הנקודה שהארץ קטנה ומתמודד עם הקריאה לפתרון של מגדלים: "מדובר בהטעיה גסה: אין כל קשר בין צפיפות הבנייה (מספר היחידות לדונם) לבין גובה הבנייה. אפשר לבנות מגדלים ולהיש... -
תפסיקו לרדוף אחרי תל אביב
17.03.13...לונה. סינגפור לעולם, אבל לעולם, לא תיראה כמו בוסטון, וגם אם יבנו בה את בוסטון זה יהיה מזויף". הקריאה הזו של ריאן ושל בר חייבת להיכנס כחומר לימוד לראשי ערים. תפסיקו לרדוף אחרי תל אביב, היא מצליחה מסיבות שלא תוכלו לחקות. זו לא האדריכלות שהופכת אותה למושכת לקהל מסוים. חיפה, באר שבע, ירושלים, נתניה, ראשון לציון... כל הערים האלה יכולות להיות טובות יותר וכדאי שישקיעו בכך במקום במרדף אחרי הרוח והטקסטים המעייפים של אדריכלים שרואים בתל אביב את נזר הבריאה. -
תחבורה, נת"צים ורחוב אבן גבירול
23.10.11...וב טרם אובחן כי אדריכלים רגילים להתעלם ממנו לחלוטין - העצים. אני חושב שהשינוי המהותי ביותר בשיפוץ אבל גבירול הוא שינוי החתך מבחינה נופית. לטעמי כשאני הולך היום באבן גבירול אני מרגיש חשוף. הרגשת הצפיפות הנעימה שהייתה ברחוב ירדה עם כריתתם של עצי הסיסם. מרחוב מוצל יחסית שבו אין להולך הרגל קווי מבט ארוכים, אבן גבירול הפך למקום בוהק עם ציר ארוך ומודגש. במילים אחרות - לא כיף כמו פעם. אני מקווה שכשיגדלו העצים הצעירים הנמצאים במדרכות המצב ישתפר. -
מלכת העיר, אופניים ושדרות רחבות
11.12.11ראיון מסקרן עם האדריכל דני קייזר התפרסם היום בגלובס. קייזר היה מהנדס העיר תל אביב ומנקודת מבטו ברור שהאשמה במרבית הבעיות בעיר היא המכונית. "אני מעדיף שלמכוניות יהיה לא נוח לנסוע בעיר. כשלמכוניות נוח לנסוע ברחוב, זה סימן שחציית הכבישים פחות בטוחה. כשלמכונית יש איפה לחנות, זה סימן שלמי שהולך על המדרכה יהיה פחות נוח. המכונית אינה מלכת העיר, מלך העיר הוא הולך הרגל - והתכנון צריך להתכוון אליו". קייזר מספר על ראשי הערים המעוניינים לבנות שדרות רחבות... -
האם תל אביב היא מדינת אוייב?
28.11.11...האלה אני מתכוון לענות בכנס של עמותת מרחב בנושא "העיר כמנוע לצמיחה כלכלית". בהרצאה שלי אציג טענה שהעיר אינה מנוע כלכלי ושתחבורה טובה תמיד אינה הפתרון. בואו בהמוניכם ותביאו עגבניות רקובות. את אנשי מרחב אני מכיר לא מאתמול. האדריכלים החברים בעמותה הזו עושים בהתנדבות פעילויות רבות למען ערים טובות יותר. הם דיברו על מצוקת הדיור שנים לפני שהיה מודרני להפגין ברוטשילד, ובזמן שאני ישבתי על הכורסה וקיטרתי הם החזיקו ראשי ערים יד ביד והעבירו אותם את הכביש.... -
עיר צפופה, עיר גדולה
8.12.11בכנס האחרון של עמותת מרחב דובר רבות על צפיפות עירונית ויתרונותיה. "הערים שלנו לא צפופות מספיק" היא אמרה שנתפסת כעת כעובדה. אבל האם זה באמת כך? הבלוג "תכנון בירושלים" מציג את הדרכים המעניינות בהם אדריכלים יכולים לשקר לעצמם דרך סטטיסטיקה. הבעיה הגדולה ביותר של מדד הצפיפות היא שמחלקים את מספר התושבים לשטח השיפוט המוניציפאלי. זו כמובן שטות מוחלטת מאחר והשטח כולל בערים מסויימות שמורות טבע, אזורים חלקאיים ועוד. בחישוב כזה ברור למשל שירושלים תצא מאד... -
אות העיצוב לתכנון עירוני 2012 - הזוכים
4.01.12...יקה מדי שנה את "אות העיצוב" לעבודות מצטיינות בתחומים אלה. השנה קיימה העמותה לראשונה גם את תחרות אות העיצוב העירוני - תחרות בין ראשי ערים, עיריות ורשויות. התחרות מהווה ביטוי להערכה והוקרה על הישגי הרשויות המקומיות, המתכננים, האדריכלים, אדריכלי הנוף וכל העוסקים במלאכה, לתרומתם לשיפור איכות החיים של התושבים ולפיתוח התרבות העירונית בעיר.תחרות "אות העיצוב העירוני" מתקיימת ביוזמת עמותת אות העיצוב ובשותפות עם משרד הבינוי והשיכון, מרכז השלטון המקומי, איג... -
הרצאות מצולמות בבלוג של עמותת מרחב
15.02.11...הידועים גם בשם שאררט) ההרצאות מועלות לאתר בשיתוף עם המכללה החברתית-כלכלית ואוהד קרני. לכל מי שלא מכיר את עמותת מרחב - מרחב - התנועה לעירוניות מתחדשת בישראל היא עמותה רשומה המונה כיום יותר מ- 500 חברים: מתכנני ערים, אדריכלים, אדריכלי נוף, אנשי אקדמיה, עובדים קהלתיים, כלכלנים, יזמים, אנשי עסקים, מתכנני תנועה, פעילי סביבה, סוציולוגים, עורכי דין, שמאים, עובדי ציבור ואזרחים שחשוב להם לשנות את מצב הערים בישראל לערים משגשגות שטוב לחיות בהן. ... -
אירוע הגמר של הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים
23.11.15...ן. הערך של כל יחידת קרקע ירד לרזולוציות ברמה של מדדי הזכויות שיש לחלקת קרקע במפגש בין רחובות. כך למשל, אנשים יוכלו לפי מחשבון מדויק, לתת שטחים ציבוריים ולקבל חזרה שטח פרטי בתמורה". בארוע חלוקת הפרסים, שהתקיים באולם בנג'מין בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים, נכחו הבוגרים, אנשי הסגל, השופטים – אדריכלים ומתכנני ערים, בני משפחות הבוגרים ותורמי הפרסים בסך כולל של כ-100 אלף שקל. לתערוכת הסיום שקדמה לחלוקת הפרסים הגיעו 87 זוכים, מהם 16 מועמדים לפרסי הגמר. -
פחד ואדריכלות
24.07.13...י פרופיל בטיחותי מאתגר, אלא באתרים כמו פארקים וגינות ציבוריות, שבשעות היום שוקקי חיים אך בלילה מתרוקנים והופכים לשוממים".אחת מהנחות היסוד בתשתית המאמר היא שהביטחון האישי תלוי בסממנים אדריכלים או בעיצוב המרחב. זו הנחה מעט מרחיקת לכת ויומרנית מצידנו האדריכלים. קל למצוא דוגמאות למרחבים שהיו מאיימים והפכו לבטוחים בלי שום שינוי אדריכלי משמעותי (טיימס סקוור) וגם להיפך (שכונת נווה שאנן בתל אביב). זה לא תלוי באמת רק בנו, אבל אנחנו יכולים להקל או לקלקל... -
חיפה מציגה - דיבורים כתחליף לפתרונות
2.04.13במאי יערך בחיפה כנס אדריכלים שידון בחזית הים של העיר ומטרתו "לדון באופן בו פתיחת העיר לים תסייע בתחומים רבים ושונים". אתר חדשות חיפה לא ממש משתכנע מהכוונות הטהורות של הכנס וטוען שכל מטרתו לשמש עלה תאנה להסתרת התכנון בפועל של העיר."הבעיה מתחילה", נכתב בחדשות חיפה, "כשמבינים שההדמיות של מן-שנער אינן מחוברות למציאות האמיתית מהסיבה הפשוטה: מישהו מחק משם את הרכבת שעוברת היום ויוצרת חציצה של רכבת כבדה, רכבת המובילה גם מטענים של חומרים מסוכנים, ואינה מא... -
קיבעון אנטי אורבני וקיבעון אחר
16.10.11... במאמר ישנה התעלמות מוחלטת מהעובדה שיכול להיות, רק יכול להיות, שאנשים יודעים מה טוב בשבילם יותר ממה שמתכננים עבורם אדריכלים. יש לא מעט קיבעון מחשבתי בצד הבועה התל אביבית שבטוחה שכולם היו רוצים לגור שם אילו רק יכלו. יש לא מעט אנשים שבחרו מרצונם הטוב לגור ברעננה, או אפילו בזכרון יעקוב (אלוהים ישמור). אנשים שחושבים שחיי הקהילה בתל מונד טובים יותר מאשר חיי הקהילה במגדלי YO או מתחם רוטשילד. חלק מהם אפילו מצאו עבודה מחוץ לתל אביב, ברצלונה וניו-יורק. -
משבר הדיור - מה חלקנו? חשבון נפש
21.11.11...קי עורך הנדל"ן של דהמארקר דיון בפאנל עם שר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס ונציגים של משרדי ממשלה ראשויות מקומיות ומתכננים. עם עוזי שמיר מנהל מחוז גליל במשרד השיכון, שלומית דוטן לשעבר יו"ר ועדת משנה להתנגדות בוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה מחוז מרכז, דוד אמגדי מתכנן המחוז מרכז בממ"י, יוסי ברודני ראש העיר גבעת שמואל, אוהד דנוס יו"ר לשכת השמאים. הצגת הנושא פרופ' הלל שוקן אדריכל שותף במשרד שוקן אדריכלים, מרצה באוני' תל-אביב, חבר ועד המנהל המייסד של מרחב. -
תחנה לא מרכזית
4.08.11... אתרים כאלה כבר מזמן חרגה מכל היגיון. כתבה של מיכאל יעקובסון ב Xnet מגלה לנו שבהשראת תל אביב, ירושלים רוצה לשמר עכשיו את מתחם תחנת הרכבת הישן. יעקובסון כותב "מתחם 'התחנה' בתל אביב זכה מאז פתיחתו לביקורת מהולה בזלזול מצד אדריכלים רבים. לטענתם, השימור הפך את המקום למעין "דיסנילנד" מקומי ומצועצע. לעומת הביקורת המקצועית, זכה המתחם להצלחה חסרת תקדים לאזור שהיה עד אותה עת שומם ונחשל." (התמונה מתוך הכתבה - צילום: אפי אליאן, CC) אני מצטרף לביקור... -
זו לא התוצאה, זו הדרך
2.10.11קרב אדריכלים בין תפיסות עולם מנוגדות מתחולל בין ד"ר יודן רופא ופרופסור הלל שוקן לבין האדריכל ירון טוראל בבלוג של עמותת מרחב. הויכוח ניצת בעקבות פוסט המציג את העיר לוד כמקרה מבחן, כדוגמא לבעיות הנמשכות של תכנון ודיור בישראל, וכאתגר ליצירת השינוי הנדרש. ירון טוראל שהיה אחד המתכננים של תכנית המתאר של לוד, ושנמצא בצוות הליווי והעדכון של תמ"א 35 מציב בפני אנשי העמותה שאלות שמצליחות למקד את הדיון בנקודות התורפה של ההשקפה המכונה "עירוניות חדשה". אנש...