למרות ההפחדות אפשר לעשות את זה ואפשר לעשות את זה טוב. מה שכן, דק במקלחת חייב להיות מבוצע בהקפדה גדולה על הפרטים החשובים ולתת את הדעת על הבעיות מולן מתמודדים. אז להיכן לכוון את האצבע? לניקוז נכון של המים, לסוג העץ המשמש לביצוע העבודה, למרווחי התפשטות ולחיבורים.
ניקוז: מבצעים בטון שיפועים ולא מתקמצנים באחוזים. עליו איטום. על האיטום קרמיקה סוג ב'. נקז בחלק הנמוך, כמובן. בדיקת הצפה, כמובן.
סוג העץ: כמו תמיד, הכי טוב הכי יקר ובמילים אחרות - טיק. גם איפה יעשה את העבודה. יש עוד מספר סוגי עצים שיעשו את העבודה אבל אותם צריך לבדוק מול איש עץ טוב שיתן אחריות לסיפור.
בניית הדק: על הקרמיקה מבצעים קונסטרוקציית עץ מפולסת מעץ מתאים (על ספייסרים, כמובן). לא לחסוך במידות גם ככה יהיה מספיק קשה לעץ עם כל המים שמסביב. גובה סביר יהיה 20 ס"מ מפני בטון לפני דק עץ, אבל כמובן שהמידות הללו קשורות לגודל החדר וממנו לשיפועים.
מרווחים: העץ הספוג במים ירצה להתרחב ולכן חייבים להשאיר מרווחים מספיקים בין הקרשים. לכל סוג עץ יש מקדם התפשטות אחר ואת המידות הללו יש לסגור מול איש העץ. החיבורים של הקרשים לקונסטרוקצייה יהיו בברגי נירוסטה או במחברי פלסטיק נסתרים.
הגנות: לאכה, שמן וכיו"ב יסגרו מול איש העץ על פי סוג החומר הנבחר.
בפורמט הזה לא צריכה להיות לכם ולדק בעיה להתמודד עם האמבטיה והמים. הגורם המכשיל העיקרי בסיפור כזה יהיה הלקוח שינסה להמציא לכם "פרטים חסכוניים". אם זה עומד לקרות הציבו אולטימטום - הכל או כלום. פתרונות חלקיים בסיטואציה הזו יגשימו את נבואות הזעם של צ'אקה.
בתמונה שלמטה אתם יכולים לראות דק שנבנה בשיטה הזו לפני כ-4 שנים ועומד מאז ללא שום בעיות.
יואב
