INNO 2021

כנס INNO  2021 מרצים והרצאות 

קבוצת בית ונוי מקיימת, זו השנה החמישית, כנס מקצועי, בינלאומי, לתכנון, עיצוב וחדשנות המשרד ומרחב העבודה.

אדריכלים ומעצבים נדרשים לגלות יצירתיות גדולה וחשיבה מחוץ לקופסה כדי לתת מענה תכנוני ועיצובי מדויק ופונקציונאלי המאפשר דינמיות וגמישות.
רווחת הפרט וכן הקצב המסחרר שלWELLBEING” "- תפיסת פיתוח הטכנולוגיות, מהווים אבני דרך בגישות התכנון האדריכלי של מרחבי עבודה ומשרדים ולחברות המספקות את המוצרים, שלל פתרונות יצירתיים.
בסוגיות אלה ואחרות יעסוק הכנס הבינ"ל ה-5  לעיצוב המשרד ומרחב העבודה שיתקיים ביום ב', 15.11.21, באולם VALLEY כפר סבא.

מה בכנס?

בכנס צפויים להשתתף מאות אדריכלים, מעצבי פנים, מנהלי פרויקטים, יזמים וקבלנים ומקבלי החלטות העוסקים בתחום, לצד הרצאות מרתקות בינ"ל. 
כמיטב המסורת, תתקיים גם תערוכה בה תצגנה חברות מובילות בתחום העיצוב, האדריכלות והבנייה את מוצריהן וחידושיהן בעולם זה. 
מגוון התצוגות בתערוכה מהוות הצצה עדכנית לכלל החידושים העומדים לרשות התכנון והעיצוב האדריכלי של משרד ומרחב העבודה. 
את הכנס ינחה האדריכל רם גולדברג – מבעלי המשרד "רם גולדברג אדריכלים" המתמחה גם בתכנון משרדים.

לאתר הכנס – לחץ כאן
לפרטים מלאים- איריס מושלי, מנכ"ל
050-530-4350

קי קוואמורה (Key Kawamura) מאנגליה. מייסד ושותף בסטודיו BANANA שפועל כיום בשוויץ, בבריטניה ובספרד.

בהרצאתו, ממקום עבודה (workplace) לעבודה ברשת (networkplace), יענה על כמה מהשאלות הבוערות ביותר בתחום כגון: כיצד הפך מקום העבודה המסורתי לעבודה ברשת ולעבודה ביצירת קשרים? 
מה השפעת השוני על נדל"ן, על הנהלת המבנה הפיזי ועל משאבי אנוש? 
כיצד יידעו העובדים לנתב בין מערכת סביבתית מורכבת של בחירות ואתרי עבודה שונים ומה יעלה בגורלו של "המשרד  הראשי"? אלו ועוד שאלות רבות ומרתקות.

האדריכל קי קוואמורה, מייסד שותף בסטודיו BANANA בלונדון סבור שעולם השתנה והוא יטפל בנושא: ממקום עבודה (workplace) לעבודה ברשת (networkplace) ויענה על כמה מהשאלות:

כיצד הפך מקום העבודה המסורתי לעבודה ברשת ולעבודה ביצירת קשרים?
מה השפעת השוני על נדל"ן, על הנהלת המבנה הפיזי ועל משאבי אנוש?
מה ניתן לעשות עם "המשרד הראשי" בפרדיגמה שכזו שרק נפוצה יותר ויותר
כיצד העובדים יידעו לנתב בין מערכת סביבתית מורכבת של בחירות ואתרי עבודה שונים

קי הוא מייסד שותף של סטודיו בננה. הוא אדריכל בהשכלתו ויזם יצירתי ללא השכלה. יחד עם שותפיו עלי, אלכס ופבלו ושאר צוות הסטודיו בננה בשוויץ, בריטניה וספרד, הוא אוהב לחקור את עוצמת העיצוב ככלי לשינוי. 
קי הוא השותף האחראי על פתוח אזור המשרד ומקום העבודה של העתיד בסטודיו בננה, והצעיד אל המחר פרויקטים מורכבים כגון: מטה NTT בשוויץ, אזור קבלת הפנים החוויתי והמולטימדיה ב- Olympic House בלוזאן, משרדי המטה הראשי של הנהלת קבוצת מקאן במדריד, הסוכנות האזורית של Losinger Marazzi בלוזאן ומרכז החדשנות EY בלונדון.

אנייסי קרולין באואר , (Anicee Carolyn Bauer), הולנד.

אניסי קרולין באואר בעלת תואר שני בפסיכולוגיה באוניברסיטת אמסטרדם, עבדה כרופאה נוירו-פסיכולוג וכמרצה לפסיכולוגיה יישומית לפני שפנתה לתחום הפסיכולוגיה הסביבתית. 
מוסמכת בעיצוב מבוסס ראיות ובעלת ניסיון כמעצבת פנים, עבדה באניס סטודיו דיזיין D / DOCK, שם שילבה פסיכולוגיה, מחקר מדעי ושיטות חשיבה עיצוביות בתהליך העיצוב.
משרד אדריכלים D/DOCK מאמסטרדם. 
DOCK היא "קהילת עיצוב" קונספטואלית היוצרת חללים כנים, יפים ויעילים עם ערך מתמשך אשר מעוררים השראה עמוקה התכנון מבוסס על מחקר מעמיק ועיצוב מיומן. 
מאז הקמתה בשנת 2004, הלקוחות חשים את כוחם המחודש של רעיונות חכמים ומפתיעים, המבוססים על סקרנותם האמתית של D/DOCK לגבי אנשים וסביבות.

בשנת 2020 המיקוד שלה השתנה והיא משקיעה את מלוא זמנה בפתרון בעיות סביבתיות ובמניעת סבל של בעלי חיים, נושא שקרוב מאוד לליבה. 
המשימה שלה עכשיו היא לגרום ל"אנשים להתאהב בטבע" שוב. 
וכדי להשיג זאת, היא מאמינה, עלינו להבין טוב יותר את מערכת היחסים שלנו עם הטבע, מכיוון שאיננו יכולים לדאוג למה שלא אכפת לנו ממנו. 
אניסי מציעה כעת שיחות השראה וסדנאות אינטראקטיביות בטבע וסביבתו, המאפשרות לאתגר את המחשבה, לחקור רוחניות ולהתנסות בדרך הצמיחה האישית. 
יתר על כן, היא מאמנת אנשים ב"עיצוב התנהגות ביופילי", שם היא שואפת ליצור זרימה מסונכרנת בתכנון הרגלים ברי קיימא ובסביבה הפיזית. 
בדרך זו היא מקווה לתרום לחיזוק הקשר הטבעי שלנו עם "כל היצורים החיים", כדי שנוכל לאמץ תפיסת עולם ממוקדת אקולוגית ולאמץ את השינויים שעלינו לעשות כדי ליצור עולם מאוזן ובריא לכולם.

ההרצאה
עיצוב לכדור ארץ חדש
במצגת ההשראה שלה "עיצוב לכדור ארץ חדש", הפסיכולוגית הסביבתית אניסי באואר מציגה את החזון שלה על "עיצוב [התנהגות] ביופילי", שמטרתו לסייע בפתרון בעיות סביבתיות, כלכליות וחברתיות על ידי הפיכת תפיסת העולם אגוצנטרית ( (ego- centricשלנו לאקו- סנטרית (eco-centric). 
בהתבסס על תפיסת ה"יודאימוניה" של אריסטו, בו החזון מתמקד בפריחה האנושית, ביצירת ערך, סגולות וצמיחה אישית ובמודעות הרוחנית ושהכול וכולם מחוברים. 
כדי לקדם את השינוי המהותי הזה בתודעה, אניסי מאמינה שצריך לקשר בין ההתנהגות (ההרגלים) והסביבה הפיזית שלנו (הבית) ולכן הם צריכים להיות מעוצבים ומתוכננים באופן שהם ישלימו, יתמכו ויחזקו זה את זה. 
המצגת מציגה כמה "אסטרטגיות עיצוביות" להרגלים כמו גם לבתים ולסביבה, שיכולים ביחד לקדם את היציאה לאור של זהות קולקטיבית המודעת לטבע עם נרטיב אחר ושיכולה להוביל ל"חיים ששווה לחיות אותם"- לא רק עבור כמה בודדים, אלא לכל היצורים החיים עלי אדמות.

הספר
"מקום העבודה היודיאימוני" / מאת אניסי קרולין באואר

כבקשה לשינוי, הפרק בספרה החדש מציג את מקום העבודה Eudaimonic כתרומה לסיוע בפתרון סוגיות סביבתיות, כלכליות וחברתיות. 
המושג Eudaimonia מתמקד בפריחה אנושית, בערכים וב"חיים ששווה לחיותם", ומציע דרך להוביל אותנו לתפיסת עולם מרוכזת יותר ואורח חיים בר קיימא.
הוא קשור עמוק למודעות רוחנית, המוצעת כשורש הקיימות, מכיוון שהיא קובעת כיצד אנו יוצרים ערך בעולם הזה. 
הפרק מתרגם את הרעיון לסביבת העבודה התרבותית וגם הפיזית, כי יש צורך בשניהם כדי לתרום לפריחת הגזע האנושי הקולקטיבי ולכל המערכות האקולוגיות כאחד. 
ארבעת המאפיינים ועשרת הערכים של מקום העבודה היודאימוני מתוארים. 
באשר לעיצוב הפיזי, חשוב לעצב מבפנים החוצה, להתמקד באנשים וגישותיהם, מצב רוחם, ערכיהם והתנהגותם. 
ניתן להשיג זאת בשש אסטרטגיות עיצוב פיזיות: עיצוב בר קיימא, עיצוב ביופילי, החלל שביניהם, עיצוב לתרגול רוחני וטקסים, העצמה ועיצוב השראה. 
הפרק נסגר בתחינה לאפס את מערכת הערכים שלנו ולהזמין רוחניות לחיינו. 
ואומץ, מעל לכל, הוא הדבר שאנו זקוקים לו יותר מכול, אם אנו רוצים לחקור ולשנות את הסטטוס קוו. רק כך נוכל ליצור נרטיב אחר.

קלארק ספט (Clark Sept) מארה"ב, מנהל ויועץ בחברת GENSLER

בהרצאתו, 'הקשר, בעיה, פתרון' יבדוק ספט את שלושת האלמנטים: 
ניידות, תנועה ומשמעות וכיצד בראש סדר העדיפויות של תכנון סביבות העבודה, נמצאת החוויה האנושית המתרחשת בתוך סביבה בנויה.

"אני מונע על ידי סקרנות בנוגע "למה עוד אפשר לעשות?", יש לי תשוקה להשפיע בדרך חיובית על החוויות של אנשים בעולם שסביבנו.
כדי לגרום לשגשוג של החברה שלי וכדי לגרום לשגשוג של הלקוחות, אני מיישם תובנות רבות שהצטברו במעל 35 שנה של ניסיון מקצועי". 
אומר קלארק ספט (clark sept), מנהל ויועץ בחברת גנסלר שרואה בלקוחותיה שותפים אסטרטגיים לכול דבר ועניין.

בהרצאתו, 'הקשר, בעיה, פתרון.' 
ספט ידבר על הקישוריות שמאפשרת (באמצעות הטכנולוגיות השונות) תנועה מתמדת והתחברות לכול מקום בכול נקודת זמן... 
אך למרות החיבור, תעשיות שונות, ומקומות אחרים יוצרים חוויות שונות.

הפתרון שספט מציע מבוסס על 3 אלמנטים: ניידות, תנועה ומשמעות. המשרד בודק כיצד תנועה וניידות משפיעות על ההתנהגות, על היחסים ועל הדרך שבה העובדים חושבים. 
כאשר בראש סדר העדיפויות של תכנון סביבות העבודה נמצאת החוויה האנושית שמתרחשת בתוך סביבה בנויה - ספט יסביר על התנאים הדרושים כדי לשגשג בתקופה של עמימות ושל שינוי תמידי. על פי השקפת עולמו, למעצבים יש תפקיד מרכזי ביצירת חיבור פיזי עם הסביבה הדיגיטלית. 
לכן, התכנון צריך להתמקד בהסתגלות לעתיד בלי לפגוע בתחושת המקום, השייכות והמשמעות.

חברת גנסלר מסייעת ללקוחות לשנות את השקפת עולמם על ידי הנעה לשינוי תהליכים, לשינוי תרבות ולשינוי סביבת עבודה. 
בעזרת שאילת השאלות הנכונות, אנשי הצוות עוזרים ללקוחות להבין את המניעים להחלטות שלהם. הקונספט העיצוב של החברה מבוסס על מגוון אסטרטגיות שמטרתן ליצור חיבור בשני מעגלים - המעגל הראשון הוא בין האנשים עצמם והמעגל השני הוא בין האנשים לסביבה.

פרויקטים מובילים:
ETSY- ברוקלין, ניו יורק
One Microsoft Place, דבלין, אירלנד
NVIDIA, סנטה קלרה, עמק הסיליקון, קליפורניה
ETSY- ברוקלין, ניו יורק

במשרדים הראשיים ETSY בניו יורק, המשתרעים על פני 200,000 רגל מרובע, מטשטשים הגבולות בין מקום עבודה למקום שהוא בית, וזאת באחד המבנים הקפדניים בתחום הקיימות בעולם! 
מסע בן 3 שנים החל בחזון להיות שותף לקהילה של ETSY , דרך ארבע תפישות מפתח בעיצוב: לחגוג את אמנות העשייה, לספר את הסיפור של ESTY דרך סיפור מסע, לחבק את הטבע ולהמחיש את הקיימות, את האותנטי ואת השימוש בחומרים ממקור מקומי. 
כל אלו הפכו את החזון של ETSY למציאות הנאמנה למשימה.

One Microsoft Place, דבלין, אירלנד
בתכנון המטה החדש שלה, מיקרוסופט רצתה לשבור מחסומים ולמצוא דרכי עבודה חדשות להעצמת עובדים, לייעל את הפעילות ולתקשר עם לקוחות, תוך שילוב של 2,000 עובדים במיקום אחד. 
הקמפוס בגודל 330,000 רגל מרובע מחבר עובדים מ -72 לאומים שונים עם סגנונות עבודה והעדפות תרבותיות שונות. 
המטרה הייתה לחזק מערכות יחסים, לבנות קשרים קהילתיים ולהוביל חדשנות תחת החזון החדש של 'מיקרוסופט אחת'. 
על פי גישה בה האדם במרכז, צוות העיצוב יצר את הרעיון של "האי -מיקרוסופט", הממפה את האופן שבו מבקרים ועובדים מתקשרים עם החלל בהתחשב בצרכיהם המגוונים; הנמל הוא נקודת הכניסה, חוף הים הוא המרחב החברתי, שטחי הדשא הם מרחב העבודה הפתוח, והמערות הן חדרי המיקוד. 
הקמפוס החדש מטפח דרכי עבודה שיתופיות, ומסייע למיקרוסופט בשינוי התרבותי שלה. 

NVIDIA, סנטה קלרה, עמק הסיליקון, קליפורניה
כאחד מחלוצי עמק הסיליקון, חיפש המטה התאגידי של NVIDIA, לשקף את אמונת הליבה שלו שאנשים הם הנכס הגדול ביותר שלו.
תכנית הקומה בת 250,000 רגל מרובע של הבניין המשולש מתוכננת סביב האופן שבו אנשים נעים, וכבך מדגים עיצוב מבפנים כלפי חוץ.
פלטפורמות גדולות ממדים מחליפות מדרגות כמחברים אנכיים ומשמשות כמקום לפגישות ואינטראקציות ספונטניות.
הגג המפוסל של הבניין, המבוסס על התכנון הפנימי, יוצר חללים גדולים וקמורים יחד עם אזורים אינטימיים יותר בהם מתרחשת עבודה פרטית וממוקדת.
אור היום, החודר ומפוזר במבנה, יוצר סביבת עבודה יעילה ומרוממת, העומדת להטביע את חותמה בנוף עמק הסיליקון.

יאנה רונין (Yana Ronin), מארה"ב, מייסדת ואסטרטגית ראשית בחברת FORTYSEVEN

בהרצאתה, יחד עם קלארק ספט, תבדוק כיצד החוויה האנושית מושפעת מהעיצוב של העסק, מהתרבות, ומהקונטקסט המקומי.

יאנה רונין (Yana Ronin), מייסדת ואסטרטגית ראשית בחברת FORTYSEVEN, מתארת את עצמה כ"הוגה שמסתכלת על התמונה הגדולה". 
יאנה נמצאת בלימוד מתמיד שמטרתו העיקרית היא להבין כיצד החוויה האנושית מושפעת מהעיצוב של העסק, מהתרבות, ומהקונטקסט המקומי.

רונין שמשלבת בין יצירתיות מתפרצת לבין השקפת עולם עסקית, היא אשת מקצוע מוכשרת ועטורת פרסים עם למעלה משלוש מאות אלף מ"ר של פרויקטים. 
רונין מנוסה בכול שלבי הבנייה והעיצוב, בכל הענפים ובפרויקטים בקני מידה שונים.

פרויקטים מובילים:
San Francisco International Airport Terminal 2 Renovation, San Francisco, CA

 Design and Project Managementיחד עם חברת GENSLER

חידוש טרמינל 2 של שדה התעופה של סן פרנציסקו, שעוצב כמיצג התרבותי והאסתטי של אזור המפרץ, מכיל 14 שערים המשרתים את וירג'ין אמריקה ואת אמריקן איירליינס. 
הטרמינל מעלה לדרגה גבוהה את חווית הנוסעים דרך אסטרטגיות עיצוב המפחיתות את המתחים של הנוסע, מדגישות את מתקני האומנות בעלי פרסום עולמי, ושופכות זרקור על אמצעי קיימות מתקדמים. 
עם דגש על שירות, אירוח ונוחות, SFO T2  מציג אזורי מנוחה שלאחריי בדיקות הביטחון, לאונג' לפגוש ולהיראות, אזור ישיבה בהשראת בתי מלון, אפשרויות הסעדה ממוצרים מקומיים. 
העיצוב תומך ומאפשר אפס פסולת, חינוך לקיימות ועוד.

Facebook, Menlo Park, CA
Designer, project manager, and design strategist יחד עם חברת GENSLER

תמיר ליאון, אנתרופולוג יישומי

בהרצאתו "הפיצוח המדעי של המשרד ההיברידי", תוצג פלטפורמה תרבותית למשרד החדש- כיצד יש לגשת לתכנון משרד שפועל בשיטת השולחן והכיסא החמים ושעיקר הפעילות בו היא אינטראקציות בינאישיות? 
הרצאת חובה לכל מתכנן בעולם העבודה ההיברידי.

"בעוד כשנתיים יעבדו למעלה מ 70% מהעובדים בישראל במודל עבודה היברידי המשלב עבודה מהמשרד ומהבית כאחד. 
בעלי מקצוע הניגשים לתכנן ולעצב משרדים במודל החדש עומדים מול מספר אתגרים: כיצד ניגשים לתכנון כאשר לחלק ניכר מהעובדים אין עמדת עבודה קבועה? 
כיצד יש לחשוב על מקום עבודה ששם את הדגש על אינטראקציות ולא על עבודה פרטנית (אותה ניתן לעשות מהבית)? 
ובעיקר- כיצד מצליחים לתכנן ולעצב משרד אשר ייתן מענה מרחבי לאתגר הגדול ביותר שעומד בפני הארגונים במודל ההיברידי- שמירה על לכידות העובדים בארגון, זאת כאשר לכל ארגון דרכים משלו לייצר את אותה לכידות?

עד היום, לא היה קשר  אמתי בין הדרך שבה חברה מתנהלת לבין התכנון המרחבי שלה, לדוגמה: מעבר להיבטים של מספר האנשים  ניתן היה להסב משרדים של חברה אחת לחברה אחרת כמעט ללא מאמץ. במילים אחרות, רוב המתכננים בנו שטאנצים קבועים. 
זה כבר לא מספיק. היום ניתן לתת לחברה וללקוח הרבה יותר.

לראשונה בהיסטוריה נמצאה דרך מדעית להמיר אלמנטים סוציולוגיים קלאסיים של לכידות חברתית בד.נ.א. 
ספציפי של חברה  לאלמנטים במרחב. 
שילוב של ידע אנתרופולוגי המדבר על חיבור של הקבוצה החברתית, של השבט, אל המרחב בו היא מתגוררת. 
אדריכלים שלא יפעלו על פי המודלים הללו, לא יתנו לחברה את מה שהם מסוגלים לתת.
זה יצריך גם שינוי משמעותי בתוכנית לימודי האדריכלות והעיצוב כאשר הפרק על  החקירה של צרכי הלקוח יתפוס נפח משמעותי הרבה יותר מאיזה קורס רשות בשנה ד' כפי שהוא היום.

מהפכה זו משלבת מבני מחשבה דומיננטיים. היום ההיבט האקולוגי שמדבר בבסיסו התרבותי על כך שאדם וחברה יצרכו את מה שהם צריכים ולא מעבר לכך, וגם את  תפירת החליפה האישית- כל אדם וכל חברה צריכים לקבל  את מה שנכון להם. 
מערכת הבריאות עוברת היום מהפיכה כזו הגיע הזמן שגם שוק הנדל"ן יצטרף ולא רק כסיסמא.

מחקרים מצביעים על כך ש כ 40% מהעובדים שוקלים לעזוב את מקום עבודתם כבר השנה. ההסבר המקובל  לכך הוא  שהעבודה מרחוק  מפחיתה את הקשר של העובד/מנהל עם הארגון בבחינת "רחוק מהעין רחוק מהלב". 
אלו מספרים בשיעורים  שאנחנו לא מכירים  מהעבר והם מכניסים את המנהלים למצוקת כוח אדם אמתית שאותה אנו חווים כבר כעת בשוק העבודה בישראל בכלל ובחברות הטכנולוגיה בפרט. 
האם תכנון  המרחב המשרדי יכול  לחזק את  הקשר בין העובדים לארגון, ואם כן, כיצד?

תכנון משרד בעולם הישן  התבסס על פרוגרמות שבבסיסן היה מספר האנשים בחברה. 
כיצד  ניגשים לתכנן חלל עבודה  במודל תעסוקה גמיש שבו אנו מדברים על הכיסא החם והשולחן החם? 
האם בעולם של לפטופים אנשים בכלל צריכים שולחנות? (שולחנות הן שריד לעולם שבו הפריט המשמעותי הוא נייר).  
בנוסף לכך, במודל התעסוקה החדש אנשים לא יגיעו למשרד כדי לעבוד לבדם- את זה אפשר לעשות בבית- הם יגיעו בעיקר לצורך אינטראקציות חברתיות, ישיבות עבודה, ראיונות וכד'- כלומר משרדים שנראים אחרת לחלוטין. 
בהשוואה אליהם, יראו המשרדים של 2018 כמו בתי החרושת באנגליה של לפני 250 שנה.