מתוך חתך מבנים אפשריים - תערוכת יחיד

אדריכל אודי קרמסקי
"מתוך חתך" | מבנים אפשריים
Out of Section | Possible Structures

תערוכת יחיד בגלריה פריסקופ לעיצוב עכשווי, תל אביב-יפו
אוצרת: שרי פארן
אסיסטנט: ידידיה איש שלום

תערוכתו של אדריכל אודי קרמסקי המוצגת בימים אלה בגלריה פריסקופ, מספקת נקודת מבט ייחודית וחדשנית בהבנת מושג החתך. קרמסקי מתייחס לחתך באופן רעיוני לא רק ככזה הנותן ביטוי אובייקטיבי לפנים מבנה אדריכלי או גוף מסוים אלא כמחולל תנועה ומתווה דרך צורנית. לכך מצטרפת עבודה בחומר שבראשיתה היא ידנית ובהמשך הופכת ממוחשבת. נוספת על כך דרך הצגת התערוכה שמוגשת בעיצוב טוטאלי שיורד עד רמת השולחנות והפודיומים עליהם מונחים הגופים, שתוכננו ועוצבו עבור התערוכה ומייצגים את אותה תפיסה רעיונית. 

זו עבודה בתהליך מתמשך החוקרת חתכים של גופים שונים מחומרים שונים במטרה לייצר אפשרויות מבניות חדשות, מפתיעות, אחרות ושונות מהצפוי, המתקבלות תוך כדי עיבוד החתכים הבסיסיים של הגופים הללו, שליטה בהשתנות שלהם לאורך זמן – או תנועתם במרחב. עבודה עם גופים בסימטריה הפוכה או מאוזנת, מאפשרת מבנים מורכבים המשלימים את עצמם.  בכל הגופים בתערוכה, בכל מקום בו ייחתך כל גוף, החתך יהיה אותו החתך. 

מסע אל החתך וממנו וממלאכת כפיים לתוכנת מחשב

תחילתו של המסע בעבודה על גופים מחומר. בספרות ארכיאולוגיה הכלים השונים מתוארים לעתים באיורים שהם חציים חזית וחציים חתך, כך לומדים על הכלי מאספקטים שונים.  החתך הזה, המושלם לחזית "וודאית" תמיד בסימטריה מושלמת (תוצר עבודת כדרות לרוב) ריתק אותי, והוא גם זה שהוליד את סדרת העבודות "מתוך חתך".

בפתח התערוכה מוצגים גופי חימר שיצר לפני מספר שנים בשיתוף עם שירי שמיר. השאלה המנחה המהותית שהובילה את התהליך הייתה מה קורה אם מפרידים בין החתך לחזית ה"וודאית", מה אם מתוך חתך מסויים תיוולד חזית אחרת, ומכך, גוף שונה יווצר, מה שאומר, התנתקות מהאובניים והליכה ל"פיסול" ידני, המתווה לחתך הבסיסי של הכלי תנועה חדשה, גוף אחר.  לצורך כך, פרופיל החתך "נמשך" לאורך במכונת אקסטרוזיה שבנינו וממנו ניתן היה ליצור את הגוף החדש, היוצא מהמקור, "מתהפך" וחוזר אל עצמו. העבודה "קנקן מאתר ע'סול" הוצגה בביאנאלה השמינית לקרמיקה ישראלית, מוצגת כאן ומעידה על עבודת חומר פיסולית שאיננה מצייתת למתווה תכנון מדוייק. לחימר חיים משלו, התכנון המקורי מהווה כוון בלבד וכל גוף שונה מרעהו.

השליטה המלאה ביצירת גופים מתוך חתכים, מוצאת ביטוי בחומרים אחרים, בטכנולוגיות עבודה שונות, בקני מידה דומים אך גם משתנים.  שילוב של פורמטים פרמטריים בעיבוד ממוחשב, עם התוויה "ידנית", מייצרת מאותם חתכים כמו בחימר – גופים מורכבים בהם הביטוי העיקרי הוא בשילוב החומרי המשתנה ובטכנולוגיית העיבוד והמעבר מגוף ממוחשב תלת מימדי למבנה חומרי, מחתכים אורכיים לחתכי רוחב – בפרוסות המתחברות בשכבות לגוף החדש. שליטה בתנועת החתך בקנה מידה קטן, מעלה את השאלה בדבר האפשרות לעבוד בתוך חלל ולבנות מבנה הנוצר על פי קו מחשבה דומה.

תא שירותים "משפחתי"

אחד המבנים הבולט במימדיו בתערוכה הוא "תא שירותים משפחתי אפשרי" שהקדיש קרמסקי לאמן הדאדא הגרמני קורט שוויטרס ומשפחתו. תחילתו של התהליך היה באפיון חתך שיעבוד לנפחו של כל המבנה. החתך הבסיסי המורכב משני לוחות בהצלבה מקבל עמידות מבנית ומחובר במחברים טכנולוגיים הלוקחים חלק בסכימה המבנית כחלק מ"חתך הבסיס". המבנה מעובד גם הוא במחשב, דבר המאפשר לשלוט בהישתנות התנועה של החתך ומכך בהישתנות הלוחות האחד ביחס לשני וכל אחד ביחס לכלל המבנה. האסלה המשפחתית המאפשרת שימוש מתוזמן למשפחה כולה, נבנית אף היא מחתכים בגוף המקורי, חתכים החושפים את שיטת הייצור של האסלה ומעצם שינוי שאלת תיפקודם המקורי, מחברת אותם אחד לשני, בפרוגרמה חדשה המאפיינת ריבוי משתתפים. במבנה השירותים תנועת הלוחות ל"אורך" המבנה ויצירת ההישתנות בכוון התנועה, מייצרת מצב בו החומר המהווה את הדופן החיצונית נכנס פנימה והדופן הפנימית הופכת לחיצונית, ובגלל שהלוחות מצולבים, קורה הדבר בכל חזית פעמיים – בחלקה העליון ובחלקה התחתון – במופעים הפוכים.

הפנים והחוץ מישתנים גם בעבודת החימר, שם מאופיין צד אחד של החומר בעיבוד שונה מצד שני, ושניהם שרופים בתנור עם חומרים שונים – ניקל (חום) וברזל (אדום).  פנים שמתחלף עם חוץ נוצר גם בשולחנות ההצגה של החימר – מאופן העיבוד שלהם.

קנה מידה וחוזק מבני

עבודה מסוג זה עם מבנים אפשריים, עוסקת בשאלת קנה המידה ככל שמופע הגוף בחלל מישתנה בגודלו ובתפקודו.  בניגוד לטכנולוגיית היציקה או ההדפסה התלת מימדית ליצירת הגופים הממוחשבים, טכנולוגית ההרכבה של שכבות לנפחים חדשים, מאפשרת מעבר בין קני מידה שונים בקלות רבה יחסית ומאפשרת גם שילוב חומרים שונים וטכנולוגיות הרכבה מישתנות. החוויה של פרטים מתוך המבנים השלמים מלמדת על כך שכל אירוע מקומי, קטן ככל שיהיה, יכול גם לגדול. המעבר מקנה מידה אחד לאחר, מביא התמודדות עם חוזק סטאטי של המבנים האפשריים, דבק שנותן תשובה למבנה קטן, אינו מספק במבנה גדול, פיתוח המבנים מחייב התייחסות מלאה לחומריות שלהם, לאופן הרכבתם ויישומם בשטח – בהתאם לתפקודם במרחב.

מתוך חתך

מתוך חתך נובעים מעיינות, זרמים של מידע, אפשרויות של חלל, ביטויים של חומר – מבנים אפשריים. זהו מסע בעקבות סוד הקשר בין חתך בגוף מסויים לבין המופע התלת מימדי שלו.  גוף עבודה המשלב ומעמת מטריצות תכנון – פרמטרי עם ידני, שואל שאלות לגבי תפקודים אפשריים של גופים שהיתכנותם ניתנת לשליטה ולמניפולציה בהתאם לפרוגרמות שונות, זהו גם מסע החוקר את הביטוי החומרי של הגופים והקשר שלהם אל החלל הסובב אותם.  גורדון מאטה קלארק בפעולה הפוכה לבנייה, משתמש בחיתוך לחשוף סודות חומריים וחלליים, ליצור מפגשים שלא היו אפשריים לפני פעולת החיתוך, שלא התקיימו כלל קודם.  החיתוך מממקם את צופה מול הדילמה "רגע בלתי אפשרי" – מפגש לא צפוי, דילמה הנושאת זרעי פורענות תרבותיים.  קורט שוויטרס בנה מבנים דמויי חתך בתוך ביתו שלו ליצירת בית בתוך בית, בעבודתו הנמשכת Merzbau צירף חלקי גופים שמצא והדביקם מחדש כדופן פנימית בחלל, מעין קולאז'ים  בהם "יופי מושג מהרס" הוא קרא לעבודתו זו "קתדרלה של מסכנות ארוטית".