"ביתו של אדם הוא מבצרו" – אפשר לפרש את המשפט לכאן או לכאן.
מתחילת עבודתי עם אדריכלים ומעצבי פנים, מצאתי כי המשפט הזה בא לידי ביטוי בעולם שלהם באופן מובהק. כשהאדריכל מתכנן את הבית הוא מן הסתם חושב על המשפחה, על מה יגרום להם להרגיש מחוברים לעיצוב החיצוני והפנימי.
כשמעצב פנים בוחר קו מסוים הוא בטח עושה סיעור מוחות על הלקוח שלו לפני בחירת כל הרהיטים והאביזרים, כי אם הבית הוא מבצרו, הוא האחרון, בטח ירצה להרגיש נעים ושנח לו עם תכולת המבצר.
אז איך זה בעצם מתקשר לצילום עצמו?
הרבה פעמים קורה שהלקוחות שלכם כבר התאקלמו בבית והם הכניסו את האופי שלהם באביזרים נוספים, בצעצועים של הילדים, בגאדז'טים שונים וכדומה.
ואז אתם מתלבטים אם בכלל לצלם את הבית כי זה הרבה מעבר למה שאתם הכנסתם.
ויותר מזה, לפעמים הלקוחות לא יכולים לפנות זמן לצילום הבית כשהוא פנוי מחיי היום יום.
לזה יש פתרון, שילוב חיי המשפחה בצילומים, לא בכולם כמובן, בחלק מהפריימים. צילום כזה מראה בדיוק איך השתלבה המשפחה ואיך היא נהינת מהמרחב המעוצב.
מן הסתם, עיקר חיי המשפחה הישראלית מנותב לאזור המטבח, אז צילומים אותנטיים בחלל המטבח יכולים להמחיש רגע נפלא של חוויות לקוח.
הלקוח הוא אינו הפוקוס בפריים, אלא המטבח ומה שהוא משרת. ולכן הלקוחות מצולמים כבדרך אגב.
אבל יש גם מקרים כאלה שהלקוחות ביקשו במפורש לצלם אותם בחלל הבית כפי שהם חווים אותו ביום יום שלהם, אז יש גם תמונות אווירה וגם תמונות מבוימות שלהם.
כשאנחנו מצלמים את האנשים בבתים שלהם, אתם המעצבים יכולים לראות ולהראות כיצד ידעתם לבחור עבור הלקוח שלכם את הדבר הנכון בדיוק עבורם.
הבית הוא שמכיל אותם, העיצוב מאפיין אותם והם, האנשים, ממלאים אותו.
צילומים: גילה אזולאי
עיצוב: רוניה צוויבל
*כל התמונות עם הילדים קיבלו אישור פרסום
