הצד האפל של תמ"א 38

המהנדס צבי אילון מציג את הצד האפל של תכניות תמ"א 38 - האם התמריץ שנועד לחזק מבנים כנגד רעידות אדמה בכלל משמש לכך? בין הקבלן שמטרתו רווח מקסימלי והדיירים שרוצים עוד חדר לכל דירה, מי נשאר לוודא את חיזוק הבניין, מטרתו המקורית של החוק?

--- --- ---


תמ"א 38 וגלגולה המתקדם יותר, תמ"א 38/2 הן תוכניות שניזמו ע"י המדינה ומטרתן לעודד חיזוק מבנים כנגד רעידות אדמה כאשר התמריץ לביצוע החיזוק הנו פטור משמעותי ממס על תוספות הבניה. ביצוע תמ"א הנו הליך יזמי המבוצע ע"י דיירי הבניין בשיתוף חברה קבלנית ומבוסס על כדאיות כלכלית הן עבור החברה הקבלנית והן עבור דיירי הבניין.


במסגרת תמ"א 38 מקבלים הדיירים הקיימים שידרוג לבניין הבא לידי בטוי בד"כ בשיפוץ חיצוני, הוספת פיר מעלית, הוספת מקומות חניה לדיירים, שיפוץ לובי הבניין ולעיתים אף הגדלת הדירות. כמובן שהערך המוסף החשוב ביותר עבור הדיירים הוא חיזוק קונסטרוקטיבי של המבנה והפיכתו לעמיד יותר בפני רעידות אדמה.

הקבלן מצידו מקבל בתמורה לביצוע העבודה מספר יחידות מגורים, בד"כ בקומה הראשונה או בקומות העליונות.


כאן טמונה גם אחת הבעיות המרכזיות של תמ"א 38. בעוד שערכן של הדירות משתנה בהתאם למיקום הפרוייקט הרי שעלות החיזוק נגזרת מעלויות החומרים ועבודת הפועלים ונשארת קבועה בכל מקום בארץ במנותק מעלויות הדירות באותם מקומות. המשמעות היא שעבור אותה עבודה יקבל הקבלן המבצע תמורה גבוהה בתל אביב ותמורה נמוכה מאוד בקריית גת או דימונה. כאשר החישוב הכלכלי מראה על הפסד מובק לקבלן, האחרון לא ייקח את הפרוייקט אולם כאשר הרוח הוא גבולי  או קטן עלול הקבלן לקחת את הפרוייקט ולנסות להוזיל את עלויות הביצוע ע"מ להקטין הוצאות הצד האפל של תמ"א 38ולהגדיל את הרווח מהפרוייקט.


במסגרת העבודה בד"כ נבנות קומות חדשות על גבי המבנה. השענת משקל נוסף זה אינו יכול להתבצע ע"ג הביסוס והעמודים הקיימים במבנה אשר לא נועדו לשאת עומסים נוספים ונדרש חיזוק של הביסוס והקונסטרוקציה. דרך הפעולה המתבקשת של חפירה בצמידות לביסוס הקיים, הגדלתו והנחת העומס הנוסף עליו כוללת סיכונים משמעותיים ליציבות המבנה. היות שיציבות הקלונס היא פועל יוצא של שטח המגע שלו עם הקרקע וסוג הקרקע, הרי שבקרקעות מסוימות (בעיקר בעלות מרכיב חולי משמעותי) קיימת אפשרות לשקיעה של המבנה בעת העבודות או שקיעה מאוחרת יותר של הביסוס החדש בשל חוסר יכולת הקרקע לשאת את המשקל הנוסף שהונח עליה. בכדי לטפל בסיכונים אלה, על המהנדס לתכנן את הביסוס על גבי משטח רחב באופן כזה אשר יפזר את העומס על שטח גדול יחסית.

בנוסף לכך, במקרים בהם מתווספות מספר קומות מעל הקומה העליונה הקיימת, יש לקשור את הקורות במרכז המפתח. קשירה זו נעשית ע"י יצירת פיר מעלית במרכז הבניין.


העלויות של שתי הפעולות שהזכרנו כאן גבוהות מאוד ועשויות להוות את ההבדל בין פרוייקט רווחי לפרוייקט הפסדי עבור הקבלן. במקרים רבים מופעל לחץ על המהנדס לספק פיתרונות חלופיים שעלותם נמוכה יותר. פתרונות חלופיים או מוזלים הנם פחות טובים בד"כ מהמקור אותו הם באים להחליף.


אם לא די בכך, חשוב לדעת כי מבנה שעבר תמ"א 38 לעולם לא יהיה יציב וחזק כמו מבנה מודרני שנבנה בהתאם לתקנים. רבים סבורים כי ביצוע תמ"א 38 בבמנה שלהם יהפוך אותו למבנה חדש בכל המובנים אולם מחשבה זו מקורה בטעות ובחוסר ידיעה.


במבנים ישנים קיים בלאי מצטבר שקשה להעריך. בלאי זה יכול לנבוע למשל מתזוזות קרקע ושינוי בחלוקת העומסים במבנה או מברזל שנחשף לקורוזיה במשך השנים והחלשותו משפיעה על חוזק המבנה כולו.

בנוסף לכך, מבנים רבים אשר נבנו בשנות החמישים, השישים והשבעים אינם עומדים גם בסטנדרטים (הנמוכים יחסית) שהיו נהוגים באותה תקופה. שינויים בחוזק הבטון, חיסכון בברזל ואפילו עבודת פועלים לא מספיק מנוסים בעת הבניה היו נפוצים באותן שנים ויש להם השפעה על חוזקו הכללי ועמידותו של המבנה.

כאשר המהנדס מבצע חישובים סיסמים לקביעת עמידותו ואופי החיזוקים הדרושים לו עליו להסתמך על אותה בניה קודמת כנקודת מוצא. לצערינו תיתכנה "הפתעות" בסעיף זה מה שיביא לבסוף למבנה שגם לאחר ביצוע חיזוק בהתאם לתקנים האחרונים, לא יהיה מספיק יציב וחזק להתמודד עם האתגרים שעוד נכונו לו.


תמ"א 38 הנה הליך יזמי אשר מונע ביסודו ע"י תמריץ כלכלי צריך לעמוד בקריטוריונים של כדאיות כלכלית. בשל עובדה זו לעיתים עשויים המבצעים לחפש דרכים להוזיל את העבודה על חשבון איכות התוצאה הסופית.

חשוב להבין כי מבנים שנבנו לפני שנות השמונים מהווים חידה עבור המהנדס ויתכן שטומנים בחובם בעיות חוסן שונות. בנוסף לכך סובלים מבנים ישנים מבלאי גלוי וסמוי. לפיכך ע"פ רוב, מבנה שעבר תמ"א 38 אינו משתווה ביציבותו ועמידותו למבנה מודרני שנבנה לפי התקנים.


מאמר זה נכתב ע"י מהנדס צבי אילון בעלים ומנהל של ב.צ.ת אילון הנדסה.


המאמר באדיבות

תגובות