עיר המתוכננת למכוניות

קשת רוזנבלום בכתבה באתר "הארץ" על אזור התעשייה במעוין שורק, אשר בו מוקם מה שעתיד להיות מרכז הרכב של ישראל.

קנה המידה הרחב (200 דונם) הוא מה שמשך לדעת רוזנבלום את יבואניות הרכב אל המגרשים, שכן מינהל מקרקעי ישראל שיווק אותם בפרוסות של 40 דונם כל אחת. לאחר אישור התכנית לאזור התעשייה התנהל מאבק ציבורי ומשפטי ממושך מול הזרוע הנדל"נית של איקאה, חברת "אירוס הגלבוע" שחכרה מהמנהל שטח כולל של כ100 דונם ופעלה למען אישור חורג בתב"ע של אזור התעשייה במטרה לבנות עוד שטחי מסחר. בסופו של דבר נבנתה החנות, אך לא כפר הקניות שתוכנן – ושאר המגרשים שווקו מחדש כשטחי תעשייה למרכזים לוגיסטיים גרידא.
__img__
התכנון לסביבת כלי רכב מכיל אלמנטים עיצוביים שייחודיים רק לצרכים אלה כמו רמפות, קוטר מוגדר לסיבובים, מעליות ייעודיות ויחידות מידה קבועות. בהתחשב בהצטברות של המבנים מסוג זה באזור אפשר היה לצפות לאדריכלות המאתגרת את קנה המידה הפרוע הזה שלא מיועד לבני אדם. עם זאת נראה כי גם במקרה הזה ישנה התכנסות לאותן קופסאות ענק, "Big Boxes" אמריקאיים, חסרי זהות, כשמרבית המאמץ העיצובי מושקע באולמות התצוגה. במקרה של לובינסקי זו תהיה קומת גלריה שתציג דגמי גלרעיר המתוכננת למכוניותשייראו כמרחפות.

לעומת הכתבת, טוקבקיסט יוצא נחרצות נגד הפרויקט-"אם היינו משקיעים את אותה האנרגיה על תחבורה ציבורית ולא פרטית אולי היה זה אפשרי להיות אדם בלי רשיון בישראל, ואולי היה כאן קצת יותר מקום לנשום. גוש דן - שמלת בטון ומתכת, אתה הגלות שלנו."

תגובות