בכתבה בכלכליסט תחת הכותרת "הלבן החדש" מוצגים עיצובים מינימליסטים, טרנד שהפך בשנים האחרונות לדבר העיצובי הבולט ביותר בארץ. בין השורות בכתבה נמצאות ביקורות נוספות כלפי הסגנון לצד כאלה התומכים בו.
"האנשים שגרים בבתים מינימליסטיים הם בדרך כלל אנשים שרוצים סדר ושליטה מוחלטת", מאבחן האדריכל אלון בן־נון, בעלי משרד האדריכלים Soma ומוסיף "הרבה פעמים מוכרים את המינימליזם כ'רקע ניטרלי', אבל זה לגמרי לא נכון: בסופו של דבר זה משהו מציף שמשתלט על כל המרחב. קשה לחיות עם זה, כי למשתמש לא נשאר שום חופש."
בניגוד לו פרופסור עזרי טרזי כותב בעד הסגנון "ככל שמבול האינפורמציה נעשה שוטף יותר, כך יש לנו יותר שאיפה לשקט, לדברים שיגנו עלינו מההתקפה של הריבוי וככל שהשטף ילך ויגבר, ככה אנשים ישאפו למשהו שהוא מצד אחד הרבה יותר רגוע ופשוט, ומצד שני הרבה יותר איכותי ועל־זמני".
האדריכל פיצו קדם, מי שבונה ומעצב בסגנון
מינימליסטי מציג את הגישה שלו "הפחד מהמינימליזם הוא שקל נורא גם לפשט את הסגנון ולסיים בחללים מאוד שטוחים. למשל, אחת הטעויות השגורות לגבי מינימליזם היא שנוטים לשייך אותו לצבעוניות מונוכרומטית. צריך לציין שמינימליזם לא תמיד זז סביב לבן."
הויכוח מעניין, גם דעתה של עדה כרמי על האנונימיות שבו והדיון המסכם - האם זה טרנד חולף או סגנון עיצובי שעוד יתחזק בשנים הבאות.
