שכונות מתארגנות לשינוי

לא תמיד זה נגמר בטוב. תושבי שכונות וישובים מתארגנים בעמותות כדי להשמיע את דעתם במוסדות התכנון אבל כשנאבקים באינטרסים חזקים, לפעמים גם חוטפים אש.

 

בזמן האחרון יותר ויותר תושבים של שכונות או ישובים קטנים מקימים עמותות כדי להשיג יעדים שהרשות המוניציפלית אינה מספקת להם. התופעה מתחזקת מאד בשנים האחרונות כנראה בגלל הקלות בהתארגנות. בעידן בו ניתן להקים קבוצות פייסבוק ופורומים ב Ynet לכל ישוב, קל לאסוף תמיכה. נדמה כי מספיקים חמישה אנשים נחושים כדי לבנות מאבק. בניגוד לנושאים פוליטיים, כשזה נוגע לבית הפרטי, לשכונה, קל לגייס אנשים.

 

אבל לא תמיד זה מצליח, למעשה בדרך כלל לא, ולפעמים הכשלון גם כואב.

 

דוגמה להצלחה של התארגנות שכונתית הוצגה כאן במאמר על הפארק בקריית ספר. במקרה זה הצליחו התושבים לגייס גם את העיריה לנושא ובפעילות יצירתית שינו החלטות קודמות והצליחו במאבק על שטחים פתוחים.

 

מאבק יצירתי אחר מתרחש בשכונת ג'סי כהןשכונות מתארגנות לשינוי בחולון. כתבה של אסתר זנדברג בהארץ מספרת על תוכנית דו שנתית משולבת של אמנות ואדריכלות קהילתית בשכונת המצוקה הוותיקה. למרבה הצער כאן תורמת העיריה רק מחצית מעלות הפרויקט ואם לא ימצאו תורמים נוספים לא ברור עתידו. לתכנן זה נחמד אבל לממש כנראה עולה יותר.

 

אבל הכשלון הגדול לאחרונה הוא של תושבי שכונת נווה צדק. בכתבה ב"כלכליסט" נכתב שתיקי הוצאה לפועל נפתחו כנגד עמותת "תושבים למען נווה צדק", שחבריה לא שילמו את 100 אלף השקלים שנפסקו לחובתם כהוצאות משפט לאחר שעתירתם נגד המגדל נדחתה. בנוסף, יזמי הפרויקט הגישו בקשה לבית המשפט, שלפיה אם תחליט העמותה לערער על החלטת השופט, יחויבו חבריה להפקיד 300 אלף שקל עירבון כתנאי לניהול הערעור.

 

לחובתם של תושבי נווה צדק יש לומר שהם ניהלו את המאבק בזירה המשפטית בה יש יתרון מובהק ליזם. הכסף של היזמים יכול בקלות לכופף כל התארגנות של תושבים. כשיש ליזם כל כך הרבה להרוויח הוצאות כאלה אינן משמעותיות עבורו. לעומת זאת לתושבי שכונה, זו משוכה גבוהה מדי.

 

המקום היחידי בו יכולות התארגנויות כאלה להצליח הוא בזירה הפוליטית המקומות ודרכם בגופי התכנון. לחץ על הפוליטיקאים יכול להביא להתחשבות גדולה יותר בתושבים. בית המשפט הוא מקום אליו לא כדאי להכנס אלא אם הניצחון מובטח.

 

תגובות