בכתבה בהארץ מראיין נועם דביר את דני קראוון ומסייר איתו בכיכר התרבות, הכיכר המחברת את שדירות ח"ן לשדירות רוטשילד בתל אביב ומצדדיה נמצאים תיאטרון הבימה, היכל התרבות וגן יעקוב. בכתבה קרוון לא חוסך ביקורת מרמת הביצוע של הכיכר ומשמיע גם את דעתו על בניין הבימה של רם כרמי.
כיכר התרבות היא אחד ממיזמי הדגל שיזמה עיריית תל אביב לרגל חגיגות ה-100 לעיר. הכיכר ממוקמת מעל לחניון תת קרקעי ונקודת המוצא של התכנון הייתה צריכה להתחשב גם בפתחי המעליות והדרגנועים. קרוואן מס
פר בכתבה על המקורות מהם מגיעים המוטיבים ששמשו אותו בתכנון, אחד מהם הוא אביו, אברהם, שיחד עם יעקב רכטר תכנן את גן יעקוב הצמוד לכיכר. "ההשפעה של אבא שלי ניכרת מאוד אף על פי שאני הייתי צייר כשהוא עוד עשה גנים. הגישה של גנן לגינה שונה מהגישה של פסל לשטח שהוא מקבל. הוא עובד על זה שהטבע יגדל ויקבל את הצורה שלו. אצלי הכל יותר מדויק. בחרתי את העצים לפי הפריחה, העלה והצורה שלהם ואני יודע בדיוק איך הם ייראו", אומר קרוון.
בכתבה נשמעת גם ביקורתו של רם כרמי על תכנון הכיכר: "הרחבה של הבימה מאוד מכובדת, אבל מאוד גדולה. בן אדם הולך שם לאיבוד"... "דני עשה שם חנדלעך, ואפילו חנדלעך יפים, אבל הם לא יגרמו לכך שיהיו שם חיים".
דביר מציין את שתי הנקודות שיכולות להפיל את הכיכר - הבוהק וחוסר הצל, ורמת התחזוקה הגבוהה הנדרשת כדי לשמור על התכנון.
