הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה בירושלים אישרה אתמול (13 יולי) את הקמת מוזיאון הסובלנות במרכז ירושלים. היוזמה להקמת המוזיאון, הביאה בעבר ביקורת אדריכלית רבה. ביקורת אחרת נוגעת למיקומו של המוזיאון על שטח בית קברות מוסלמי. האירוניה כל כך גלויה כאן עד שאמלא היינו יודעים אחרת, היינו חושדים שהתגלה חוש הומור בועדה המחוזית.
את בנית מוזיאון הסובלנות יזם מרכז ויזנטל. תוכנית המוזיאון המקורית הוכנה בידי האדריכל פרנק גרי. הבחירה בפרנק גרי ובתכנונים שהוא מוציא מתחת ידיו יותר מרומזים שמטרת היזמים היתה להפגין נוכחות הרבה יותר מאשר לעודד סובלנ
ות, לשחזר את מה שנודע בעולם האדריכלות והתיירות כ"אפקט בילבאו" על שם המוזיאון שתכנן שם. אם יש עיר שאינה צריכה אפקט כזה כדי להתפרסם הרי זו ירושלים ולמרבה המזל בסופו של דבר גרי עזב את המיזם.
בתחרות אדריכלים שערך מרכז ויזנטל לאחר פרישתו של גרי זכתה ברכה חיוטין, שתכננה את הבניין מחדש בצורה צנועה בהרבה ובתקציב נמוך מהתקציב המקורי (התמונה כאן מאתר האדריכלים).
אם כל זה לא הספיק להפגנת סובלנות, הרי שלמרות שהתב"ע המקורית למקום אושרה כבר ב 2002, מחו בהמשך אירגונים איסלמיים על הכוונה לבנות את המוזיאון על השטח של בית קברות מוסלמי עתיק, והוציאו צו הקפאת בנייה מבית המשפט העליון. באוקטובר 2008 אישר בית המשפט את המשך הבנייה שגרר מיד לאחר מכן מהלך ארכיאולוגי בו פונו הקברים והשרידים המוסלמיים מהאתר. האישור שניתן היום בוועדה המחוזית מותיר עקרונית רק שלבים פורמליים ובהם ועדת ערר, אבל הווקף של ירושלים כבר שלח מכתב לוועדה המחוזית בו הביע את התנגדותו למהלך.
מאחר וכך הולך ומתקדם פרויקט שאמור לקדם סובלנות, נשאר לנו רק לקרוא לערוך במקום טקסים פגאניים בשבת. אין סיבה שהחרדים הירושלמים לא יהיו חלק מחגיגת הסובלנות והאחווה.
