אין ספק שזה נשמע מעולה "Tel Aviv Global City"... ממממ, כל כך מעולה שאין בעיה לעירית תל אביב לגייס תקציבים ומשרות לטובת פעילות שתהפוך את העיר ליקרה יותר על חשבון הפריפריה. למזלנו את המהלך יסכלו החלמאות, קוצר הראייה והאינטריגות של מנהלת הפרויקט.
המושג "עיר עולם" והבעיה בהגדרת עיר כזו
המונח "עיר עולם" (Global City) מגיע במקורו מספרה של הסוציולוגית פרופ' סאסקיה סאסן, "העיר הגלובלית". הספר בחן היבטים שונים של חיים אורבניים בקונטקסט גלובלי, וזיהה את צמיחתן של ערי העולם - קבוצה מצומצמת של ערים שהפכו למרכזים גלובליים. ערים אלה הופכות לקטרים כלכליים, תרבותיים וחברתיים המניעים תהליכים במדינת-האם ובעולם כולו. דוגמאות ברורות לערים כאלה הן ניו-יורק ולונדון בהן ממוקמות ההנהלות של חברות עולמיות ומהן נשלטות החלטות כלכליות, פוליטיות ותרבותיות המשפיעות על העולם כולו.
הבעיה בהגדרת עיר עולם היא כמובן שמדובר במדד סובייקטיבי לחלוטין. קבוצות חוקרים שונות מאמצות מדדים שונים כדי לדרג את הערים המדוברות וזונחות מדדים אחרים. אחת הדוגמאות הברורות לכך היא ההתעלמות של המדדים מנושא הדת. ירושלים ומכה הן דוגמה לערים שפעילות דתית ומדינית בהן יוצרות אפקט גלובלי. ערים אלה מרכזיות, משפיעות ומשמעותיות ברחבי העולם, תרבותית ופוליטית הרבה יותר מעיר העולם טורונטו למשל.
בדומה לכך לא נמדדת ההשפעה של תעשיית הסלבריטאים של לוס-אנג'לס על התרבות העולמית, או השפעתה של טהרן על תחושת הביטחון האישי ועלות התחבורה האווירית בעולם כולו. המדד כרגיל מוטה על ידי השקפת העולם של החוקרים שכולם פרוטסטנטים, לבנים, בני תרבות המערב.
תל אביב תהפוך דורסנית יותר
בשם המהלך הזה מבקשת תל אביב משאבים שיחזקו את העיר עוד מבחינה תעסוקתית על חשבון הפריפריה. אם יתגשמו הפעולות המוצעות שכר הלימוד בה יעלה, מחיר הדיור בה יעלה, אמנים מחו"ל יוכלו להציג במוזיאונים בקלות רבה יותר מאמנים מקומיים, והמדינה תידרש לוותר על רווחי מס מחברות בינלאומיות עשירות. את התועלת לא נראה אבל את העלות נשלם גם נשלם.
מנהלת עיר עולם שהוקמה על ידי עיריית תל אביב הציגה מסמך המתאר את תהליך העבודה המתוכנן לטובת הפיכתה של תל אביב לכזו. על פי חזונו של ראש העיריה היעדים אמורים ליצור שינוי מבוקש בשני תחומים מרכזיים המשלימים זה את זה:
* מרכז פיננסי בין-לאומי, עם דגש על שירותים בתחום ההיי-טק - ערכי חדשנות ויזמות
* מרכז תרבות בין-לאומי עם דגש על חיי לילה - לאווירה תוססת ובועטת
הבעיה היא בכיוונון הפעילות העיר על פי מדדים שנועדו להשיג את המדליה המבוקשת. אין למדדים האלה קשר למה שצריכה העיר או המדינה, הם שם רק כדי להשיג ניקוד:
מדד אחד הוא מספר החברות הבינלאומיות הפועלות בעיר. כדי לקבל יותר ניקוד בנושא מוצע לתת הקלות במס ותמריצים לחברות בינלאומיות וחברות סטארטאפ שיקימו את משרדיהן בעיר.
ועכשיו חשבו על חברה שכבר החליטה לפעול בארץ וצריכה להחליט אם להקים את המשרדים שלה בתל אביב או בבאר שבע / חיפה. הפעולה המוצעת תגרום למשיכה עוד יותר גדולה של מרכזי התעסוקה במרכז על חשבון הפריפריה.
מדד אחר הוא מספר הסטודנטים הזרים הלומדים בעיר. בתוכנית מוצע כמובן להגדיל את מספר הסטודנטים הזרים ולדאוג להם גם להתמחויות. נשמע מעולה אבל ברור לגמרי מי יהיו אלה שידחקו החוצה מהמעונות, המלגות והכיתות. למרבה המזל אפשר לפתור את הנושא בקלות - כל מה שצריך לעשות הוא להכריז על העובדים הזרים במשק בית כסטודנטים והניקוד כבר בכיס.
מדדים אחרים קוראים להגדלת מספר המלונות בעיר, הכנסים הבינלאומיים ועוד. אתם יכולים לנחש לבד מה יקרה אם כל זה יתגשם.
תל אביב לא תהיה עיר עולם, לעולם.
כל מה שצריך לעשות זה להסתכל קצת על הנתונים ולהבין שלמעשה אין לתל אביב סיכוי להפוך לעיר עולם אפילו על פי המדדים הסתמיים. למעשה היא הולכת ויורדת בדירוג משנת 2008. לכל המהלך אין משמעות מבחינת המטרה המוצהרת שלו אבל נזק הוא יכול לגרום.
למזלנו יש נקודת אור - את הפעלת הפרויקט השאירו בידי גוף המכונה מנהלת 'עיר עולם'. בסיום מסמך הכוונות והמטרות שהוצג על ידם מפורטות גם הפעילויות בפועל שיבוצעו... מרביתן פעילויות שמבוצעות כבר שנים בלי קשר - מצעד הגאווה, "בתים מבפנים", הביאנאלה לאדריכלות בבת ים, ואירוע השיא לחשיפת אמנות ישראלית ובינאומית במסגרת "שנת האמנות 2012"...
לגבי האירוע האחרון, בראשית השבוע קיימה המנהלת פרזנטציה בנושא ובמגזין ערב רב התפרסם פרוטוקול המפגש ולאחריו מספר מסקנות והערות. אימפוטנציה, אינטריגות וגבהות לב. נצטט ממנו את ביקורתם של מורן שוב וג'ק פאבר:
"מה שמכונה 'שנת האמנות 2012' אינו אלה אירוע בן שלושה ימים שיתקיים בחודש מרץ. שלושה ימים הסבים סביב פתיחת האגף החדש של מוזיאון תל-אביב. אירועים עתירי תקציב שנתמכים על ידי העירייה ומתוכננים ומיועדים בעיקר לאורחים הרבים מן העולם שהוזמנו לאירועי הפתיחה. אם תתקיים פעילות ברחבת הכניסה למוזיאון, היא תהיה מס שפתיים לקהל הרחב. זה מצג שווא, זו שחיתות – וזו רק דוגמה אחת לשיטה ולשפה שגופים ציבוריים כמנהלת עיר עולם מאמצים כדי לנפח לעצמם את המְניה. מדובר באנשי שיווק לקידום מותגים שרותמים תוכן ברמת הפסאדה."
נראה אם כן שאפשר להרגע. התוכנית להפוך את תל אביב לעיר עולם הופקדה בידיים הטובות ביותר שיובילו אותה למקומה הראוי בפח האשפה. יעלה לנו קצת כסף ציבורי אבל זה הרבה יותר טוב מאשר אם התוכנית הייתה מתגשמת.
אין מילים טובות יותר לסיים מאשר ציטוט מהשיר "שלל שרב".
היא לא יודעת כמה תוכל למשוך.
היא לא יודעת כמה תוכל לנשוך
וכבר חשבה לברוח מכאן.
זה לא עניין,
רק שאין לה לאן.