האם תל אביב היא מדינת אוייב? למה כדאי לעיריית חיפה להפציץ את חדרה? על השאלות האלה אני מתכוון לענות בכנס של עמותת מרחב בנושא "העיר כמנוע לצמיחה כלכלית". בהרצאה שלי אציג טענה שהעיר אינה מנוע כלכלי ושתחבורה טובה תמיד אינה הפתרון. בואו בהמוניכם ותביאו עגבניות רקובות.
את אנשי מרחב אני מכיר לא מאתמול. האדריכלים החברים בעמותה הזו עושים בהתנדבות פעילויות רבות למען ערים טובות יותר. הם דיברו על מצוקת הדיור שנים לפני שהיה מודרני להפגין ברוטשילד, ובזמן שאני ישבתי על הכורסה וקיטרתי הם החזיקו ראשי ערים יד ביד והעבירו אותם את הכביש.
... אבל אני חושב שהם טועים בפרשנות של מהות העיר והדרך בה היא פועלת.
מאות מחקרים כבר בוצעו על ערים בארץ ובעולם וכבר הוכח שערים אחראיות למרבית התוצר הגולמי העולמי. בארץ למשל גוש דן אחראי לכמעט 60% מהתוצר בעוד ששטחו רק 7% משטח המדינה. בעיר גדולה המשכורות גבוהות יותר מאשר בעיר קטנה, בעיר גדולה נרשמים יותר פטנטים יחסית למספר התושבים, יש יותר משרות יצירתיות (אדריכלים, פרסומאים, מעצבים) מאשר בעיר קטנה, יותר הפקדות בנק פר תושב... הכל הכל מראה על תפוקה גבוהה יותר... אז איך אפשר לבוא ולטעון שהעיר אינה מנוע כלכלי?
<
p>
ובכן, אפשר. כשהסטטיסטיקה מציגה תפוקה גבוהה בעיר אפשר לטעון שהעיר מדכאת צמיחה במרחב שמחוץ לה. לכאורה זה הבדל סמנטי בלבד אבל יש גם השלכות תכנוניות.
למי שלא מכיר את התחום הנקרא "מתמטיקה עירונית" אני אגיד שזה תחום מחקרי בו בונים מודל מתמטי של תופעות עירוניות ומנסים להבין ממנו את ההתנהגות שאנו רואים. חוקרים בתחום יכולים למשל לבדוק את הדמיון בין מערכת תחבורה למערכת כלי דם ולשאול האם יש משהו שניתן ללמוד מכך לגבי היעילות בעיר. למשחקים האלה יש יכולת להסביר תופעות שונות והם יכולים בהחלט לשמש כלי עזר לתכנון עירוני.
את הטענות שלי אני מבסס על מודלים שבניתי בעצמי, כחובב בתחום. בתור חובב יש לי יתרון וחיסרון. החיסרון ברור והיתרון? היתרון הוא שכלי העבודה שלי בנוי מדברים שאספתי לעצמי, דברים שעניינו אותי. אני לא מוגבל בתפיסת העיר לקו המרכזי בתיאוריה האדריכלית. אני נאלץ להמציא מונחים לתופעות מסוימות שאני מאבחן ולכן הדרך בה אני מציג את התופעות אינה שגרתית.
למרבה הצער (או השמחה) הקצו לי את משבצת ההרצאה הכי נידחת – בדיוק מול המושב המרכזי... אבל באולם אחר. בזמן שבמושב המרכזי ידברו כל האנשים הנכונים על הדברים הנכונים, אני אהיה בכנס המשני ואציג עמדה אחרת. במושב המרכזי יהיו שר הבינוי והשיכון, אנשי משרד הפנים, מנהל מקרקעי ישראל, עורך הנדלן של דה-מרקר ופרופסור הלל שוקן והם ינהלו חשבון נפש על החלק שלנו האדריכלים בהגעה למצב הנוכחי.
קל לעשות חשבון נפש כזה ולהתנשא על התפיסה האדריכלית של לפני עשרים שנה. אבל צריך לזכור שגם אז האדריכלים רצו רק להטיב. יש סיכוי שגם הקונסנזוס התכנוני הנוכחי הוא מוטעה ומוביל לבעיות חדשות ועל זה בדיוק אני מתכוון לדבר.
יתכן שאני טועה בניתוח שלי, אולי יגיעו לי העגבניות הרקובות שתביאו. אני רק מקווה שגם המתכננים האחרים מפקפקים לפעמים בתפיסה שלהם. "אדריכלות היא תערובת מסוכנת של כוח וחוסר-אונים" הזכיר לנו פעם קולהאס. חוסר האונים מטריד אותי פחות מאשר הכוח.
למי שרוצה להרשם לכנס אשקלון־מרחב לפיתוח כלכלי עירוני – קליק על הקישור.
ההרצאה שלי ביום רביעי, 30 נובמבר, במושב באולם A בשעה 10:30.
