שני מניפסטים שונים פורסמו השבוע על ידי אדריכלים צעירים בשני בלוגים שונים. האדריכלית נעמה ריבה פירסמה את המאמר "אדריכלות עייפה" והאדריכלית מורין בירן פירסמה את "לקראת אורבניזם". הראשונה תוקפת את האדריכלים השבעים והעייפים והשניה מציעה לצעירים לקום ולעשות.
נעמה כותבת בין השאר:
שוק הדיור בישראל נשלט באופן לא מבוטל בידי קבלנים, אשר להם מטרה אחת בלבד, ניחשתם נכון, להרוויח כסף. (...) אם הבית קרוב לתחבורה ציבורית, אם יש שם במקום רחובות מסחריים, אם תיווצר שם צפיפות אמיתית - זה לא באמת מעניין אותם. הקבלנים יפנו למי שיקדם את הפרויקט הכי מהר והכי יעיל ואלה הם המשרדים הגדולים והותיקים. אין ליזמים שום אינטרס לעשות את זה אחרת.
(...) כולם רוצים מקדשי גבס אצלם בסלון, ובמילים אחרות, אין גיוון ולא מבחר. הישראלים רוצים את אותו הדשא בדיוק כמו אצל השכן, ורוצים נוף לים, לכן כשיבנו מגדלים בשביל אותם אנשים, זה לא כל כך יעניין אותם אם הדירה שלהם, בקומה 28 תעשה צל על כל שכונת נווה צדק.
(...) נתח שוק הבנייה הרוויה, המשפיעה על המרקם האורבני, נמצא בידי שכבה מצומצמת יותר של אדריכלים, שרובם כמובן ותיקים יחסית. כך שגם אם הרעיונות שנרקמים במוחם של הסטודנטים והאדריכלים הצעירים קיימים, אין להם שום יכולת לפרוץ את בועת הנדל"ן שנשלטת בידי יזמים, שבוודאי יעדיפו אדריכלים ותיקים, ששולטים בביצת הבירוקרטית הישראלית.
מורין לוקחת את הכדור הלאה:
(...) אז מה קורה? איך זה שרבים וטובים רוצים ליצור שינוי אבל שום דבר לא קורה בשטח? מהם החסמים ליצירת אורבניות משגשגת בארץ?
את כל אלו אנו רוצים להעלות בקבוצה הצעירה החדשה שאנו פותחים: תב"ע א' – קבוצת תכנון אלטרנטיבית. זו תהיה קבוצה שתפסיק לדבר ותתחיל לעשות. מטרתנו היא לבחור בכל פעם מקום אחר וליצור לו תכנון אלטרנטיבי המתחשב בקיים אך מציע פעולות להפיכת המקום לאורבני ומקיים. המטרה היא להגיש למוסדות התכנון תב"עות אורבניות ולראות איך המוסדות מגיבים לכך. כך נוכל להציב בפניהם מראה שתשקף להם, לנו ולציבור איך הגענו למצב התכנון הבעייתי הנוכחי ומה צריך לעשות כדי לשנות את זה.
(...) אין לנו כל דרך לדעת אם הניסיון יצליח, אבל אנו, הדור הצעיר, לא נשתוק כאשר ממשיכים לתכנן טעויות מודרניסטיות ברוח לה קורבוזיה בשנות האלפיים.
אני מסתכל על שני המניפסטים ולא יודע בדיוק איך להגיב. השורות בהן טוענת נעמה טוע
נת שהאדריכלים יודעים טוב יותר מהלקוחות מה הם רוצים מפחידה אותי. מכל האדריכלים בארץ אני יכול לציין אחד, דווקא לא צעיר במיוחד שניסה מספר פעמים לשנות את מבנה הבלוק השכונתי הישראלי הטיפוסי... שמו רם כרמי. במובן הזה הוא באמת צעיר נצחי אבל התוצאה לא הצליחה והמבנים לא שוכפלו בהמוניהם על ידי לקוחות שראו את האור.
עם מורין והצעירים של עמותת מרחב אני יכול להזדהות הרבה יותר, הם לא מצביעים החוצה אלא פועלים בעצמם. הם אפילו יודעים שיש סיכוי שהם נכנסים עם הראש בקיר ובכל זאת פועלים. גם אם אני לא מסכים עם עמותת מרחב בנושאי האורבניזם אי אפשר שלא להעריך אותם.
"מהפכה אינה גן של שושנים! מהפכה היא המאבק בין העבר לעתיד!" אמר פידל קאסטרו הצעיר, "כל מהפכה מתפוגגת ומשאירה אחריה רפש ביורוקרטי חדש..." השיב פרנץ קפקא הזקן.
