ניסים בובליל, נשיא התאחדות בוני הארץ ("התאחדות הקבלנים והבונים בישראל" לשעבר), כותב: "תמ"א 38 היא תוכנית שמתאימה רק לאזורי הביקוש והיא מחזקת בעיקר את מדינת תל-אביב. מדובר בתוכנית לא שוויונית שמפלה את תושבי הפריפריה לעומת תושבי המרכז". עד כאן הוא צודק. זו בהחלט המחלה הגרועה ביותר של התכנית אבל התרופה המוצעת גרועה עוד יותר מהמחלה.
"הצענו לממשלה שקבלנים יוכלו לחזק גן ילדים בבית שאן תמורת זכויות בניה בפתח תקוה או ברמת גן. בצורה זו התוכנית תהפוך ליותר שוויונית ותאפשר לממשלה לפעול על פי סדרי עדיפויות לחיזוק בהתאם למבנים ולערים אותם יש לחזק (...) הרשויות גם מעמיסות על הפרויקטים דרישות תכנוניות ורגולטוריות רבות שאינן ברות ביצוע כמו יצירת מקומות חניה באזור בנוי שמונעות את קידומם של חלק גדול מהפרויקטים".
אוי אוי אוי, מה אתם אומרים? לעיריות יש דרישה לעמידה בתקני חנייה? להתאמה לתכנית בניין העיר המתוכננת? חוצפנים!
הבעיה בתמ"א 38 ובניוד זכויות
ניוד זכויות היא צרה רצינית שמזיקה לכל עיר. זו דרך המאפשרת ליזמים לעקוף את התכנית העירונית. העיר תכננה רחוב במגבלת 5 קומות והנה מישהו לוקח זכויות בנייה מתכניות שימור ובונה מגדל של 20 קומות. ניוד זכויות ותמ"א 38 שניהם באים מבית המדרש של פקידי האוצר - אם יש בעיה לאומית, נפתור אותה מכסף פרטי ולא ציבורי. לכאורה זה טוב ויפה אלא שתמורת הכסף הפרטי פקידי האוצר מוכרים משהו, הם מוכרים את הזכויות השייכות לכולנו, את ההסכמות אליהן הגענו כציבור וגיבשנו בתכנית העיר. אם התושבים קבעו לעצמם שהעיר שלהם צריכה להיות מוגבלת ל 6 קומות, מי לעזאזל נתן להם סמכות למכור עוד 4 קומות מעל זה? בלי להתחשב במגבלות התחבורה, במספר בתי הספר והגנים או בכל התנגדות תושבים.
תמא" 38 נולדה בחטא, חיה בחטא וכעת עוד רוצים שנאמץ את הממזר שנולד.
