על ממ"דים וחדרי מדרגות

לאחר סיום המבצע אפשר להירגע ולקרוא שתי כתבות שעוסקות בארכיטקטורה שנגזרה עלינו מכוח התקנות - מרחבים מוגנים וחדר מדרגות. שני מקרים בהם החלטות של ארנונה ואחוזי בנייה שינו את העיצוב האדריכלי של מכונת המגורים הישראלית... וגם מילה על מרפסות קופצות.

בכתבה ב Xnet כותבת נעמה ריבה "על אף שהמיגון משתלט על הדיור והמרחב הציבורי בישראל, האדריכלים כמעט ולא נתנו את דעתם בנושא, ואף אחד לא שאל לדעתם. מהנדסי פיקוד העורף השפיעו הרבה יותר, ללא ספק." 

בכתבה בוואלה מציין יונתן קנטי את הצד הציבורי של חדר המדרגות וכותב "הבניינים הזקנים התייחסו בכבוד לחדר המדרגות. הוא לא סתם מעבר אנכי עבורם. הוא מקום מפגש. יש בו חלונות, מדרגות רחבות ומעקות ברזל מעשה ידי אמן. זהו החלל הציבורי של הבניין, חלל שלא משתמשים רק בעתות מצוקה; זאעל ממדים וחדרי מדרגותת בניגוד גמור לחדרי המדרגות הצעירים, שהם בסך הכל מגדלי בטון אטומים שעושים הכל כדי שלא יעברו דרכם. חדרי המדרגות הללו הם תוצאה של אדריכלים שלא ידעו לבצע את עבודתם נאמנה. הם נתנו לתקנות בטיחות לשעת שריפה להכתיב מציאות אדריכלית עצובה ולא הצליחו להציע אלטרנטיבה שתדע לתת מענה בטיחותי ובו בזמן בעל ערך אדריכלי. כמוהם, גם הממ"דים הם תוצאה של התנהלות דומה".
האמת היא שהאדריכלים קובעים את צורתו של בניין המגורים רק במעט. השיקולים של היזם הם הגוברים וצורת הבניין מוכתבת על פי הדרך בה הוא מצליח לסחוט עד הטיפה האחרונה את אחוזי הבנייה ותקנות העירייה. חדרי כשהמדרגות לא נספרו בשטח הבנייה הם היו מרווחים ומוארים, זה אלמנט שמסייע למכירה. מרגע שהם נכנסו לשטחי הברוטו לתשלום הארנונה הדיירים לא רוצים אותם יותר. דבר דומה קרה עם הדרישה לבנות ממ"ד וההקלה של עד 9 מ"ר משטחי הדירה. גם המרפסות הקופצות נולדו לאחר שמר ישראלי סגר את המרפסת לחדר והחוק שניסה להלחם בזה קבע שמרפסת לא תיספר כחלל אם היא לא מקורה.

חוקים ותרגילים, תרגילי נגד וחוקי משנה, אלה הכלים לתכנון האדריכלי כשאף אחד לא מוכן לסמוך על השני וכולם מנסים לתכמן ולחסום.

תגובות