"לאקדמיה קשר עמוק עם המרכז האורבני של ירושלים", אמרה פרופ’ אילוז, נשיאת בצלאל בראיון ב'הארץ', "לכן אני לא רואה בזה מעבר, אלא חזרה למיקום המקורי, למהות של בצלאל. זה בניין שייתן מינימליזם וטוהר יפני שיעזרו להעביר את המטען הכבד של ירושלים. בעיר של אבן, בניין שרובו זכוכית הוא הצהרה של שקיפות, אור, קלילות ואלגנטיות". יובל יסקי, ראש המחלקה לאדריכלות הוסיף: "זה אמנם פרויקט אוניברסלי בשפה שלו, אבל הוא לא יכול היה להיבנות בשום מקום אחר".
נעמה ריבה ב Xnet מגלה חוש ביקורת רב יותר וכותבת "לא ברור כיצד התכנון החדשני והמינימליסטי שנראה כאן מתיישב עם הדרישה שהוצגה למתמודדים בתחרות, או לכל מתכנן שבונה בירושלים." הכוונה לשימוש באבן ולמגבלה ששטח הזכוכית בחזית לא יעלה על 40%. בכתבתה נשמעת גם ביקורת אדריכלית מדוייקת מפי נציג החברה להגנת הטבע, אברהם שקד: "אם אני מבין נכון מה זה קמפוס מפוזר, מה שאני רואה זה לא קמפוס מפוזר. בצלאל יכול היה להתמזג בעיר, כלומר יכולים להיות מבנים ברחבי העיר. הבניין הזה גדול מדי ופוגע בשיווי המשקל העדין שהיה ראוי לשמר. זה מקום רגיש מאוד."
כן, צריך לראיין "לא אדריכל" כדי לשמוע שיקולים אדריכליים כיום.
__img__
למי שמעוניין לראות את התכנון בצורה טובה יותר אנו ממליצים על ביקור באתר ארכדיילי כאן. באתר הזה ניתן להתרשם מהתכנון בצורה סבירה יחסית ולהבין עד כמה ההדמיות מטעות. משום מה אף אחד מהגורמים לא מתייחס לעובדה הפשוטה - זכוכית היא לא דבר שקוף, לא באמת, בטח שלא כמו בהדמיות שמוצגות. כדי להבהיר את הנושא מצורפת כאן עבודה אחרת של SANAA, כדברי יובל יסקי, זה אמנם פרויקט אוניברסלי בשפה שלו, אבל הוא לא יכול היה להיבנות בשום מקום אחר... נורווגיה במקרה הזה.
נורווגיה, ירושלים, מה זה כבר משנה. העיקר הוא שזה שקוף לגמרי. אה, בעצם לא. מסתבר שזכוכית היא דבר שקוף בהדמיות אבל במציאות לא כל כך יוצא לה. אין כאלה בניינים שקופים בטח שלא בשמש הירושלמית והבוהק הבלתי נורווגי בעליל. ומה לעשות ותלמידי הסדנאות צריכים גם לתלות את העבודות השקופות שלהם על הקירות השקופים כשהם יושבים על כיסאות שקופים ומקרינים מצגת שקופה על המסך השקוף?
יפה שהתכנון משאיר חלק מהמבנה אטו
תמונות נוספות - קליק על התמונות להגדלה
. ככה לפחות הועדה שבחרה את החלופה הזו יכולה להישאר בלתי שקופה לחלוטין.
