הגדרת הצרכים – תחילתו של פרויקט עיצוב פנים הוא בהגדרת הצרכים והדרישות אותם צריך למלא החלל ושעימם עליו להתמודד. הגדרת הצרכים הכרחית על מנת שבשלבים הבאים ניתן יהיה לתכנן את החלל בהתאם אליהם.
יש להקפיד להגדיר את הצרכים עבור כל חדר בנפרד (במקרה שהפרויקט עוסק בדירת מגורים)- חדר הילדים, הסלון, חדר השינה, המטבח וחדר האוכל, אמבטיות וחדרי שירותים, חצרות וגגות, אזורי אחסון ועוד.
פונקציונאליות לצד אסתטיקה – עיצוב פנים טוב יוצר הרמוניה בין ה
צרכים הפונקציונאליים שעל החלל למלא לבין האסתטיקה הכללית ורמת הגימור.
הדגש כאן הוא על הרמוניה. ההרמוניה מתייחסת לכל הגורמים המעשיים המתאפשרים ביחידת שטח בהתחשב באילוצים, בדרישות של הלקוח ובטעמו האישי.
למעצב מסייעים כלים עיצוביים שונים אשר מאפשרים להגיע לכדי ניצול חלל מקסימאלי ולמצוא את הצרכים האסתטיים.
מסגרת התקציב – זהו הגורם הבעייתי ביותר בפרויקט והוא המחייב ביותר.
עיצוב פנים הוא אומנות וכמו באומנות אין גבול לאלמנטים שאפשר לשלב, לאיכות ולמגוון החומרים ולרעיונות העיצוביים. הגדרה מראש של מסגרת התקציב תסייע בידי מעצב הפנים להתאים את כלל התהליך כך שיעמוד הן בצרכי הלקוח והן בתקציב שהוגדר על-ידו.
מעצב הפנים ינחה וימליץ כיצד יש לחלק את התקציב בצורה הראויה ביותר כשלפניו מונחים כל נתוני הצרכים הפונקציונאליים וההעדפות האסתטיות.
בתוך מסגרת התקציב עומדת לרשותו של המעצב גמישות רבה שאמורה לבוא לתועלתו של הלקוח. גמישות זו נובעת מרמות גימורים שונים, איכויות ברמות שונות, מותגים וכולי.
סגנון – לכל אדם סגנון משלו ועל טעם וריח אין להתווכח.
על הלקוח לחשוב האם ישנם אלמנטים שברצונו לכלולם בעיצוב, כגון- ריצוף, צבעים, תקרות, דלתות ומשקופים וכד' . חיפוש בקטלוגים והצגת אלמנטים דומים למעצב הפנים יכולים לעזור ולהבהיר את טעמו האישי.
