מכה אנושה לחוכרים קרקעות חקלאיות מהמנהל

מינהל מקרקעי ישראל נותן מכה אנושה לחוכרים בעלי הקרקעות החקלאיות בישראל.

ביום 20.12.12 אישר שר האוצר של מדינת ישראל את החלטת מועצת מינהל מקרקעי ישראל שמספרה 1259, ועניינה הפסקת החכירה בקרקע חקלאית שיעודה שונה למטרת מגורים או תעסוקה - הוראת שעה. אסקור לפניכם את עיקרי ההחלטה מהותה ועל מי היא חלה. 


אם אתה בעל נחלה ו/או קרקע חקלאית בחכירה ממינהל מקרקעי ישראל ו/או מתכנן לרכוש נחלה ו/או חבר קיבוץ . המאמר מדבר אליך.


כמה מילים לפני פרשנותי להחלטה 1259 של מינהל מקרקעי ישראל - כידוע מינהל מקרקעי ישראל מנהל כ 91% מקרקעות המדינה' היתר כ 9% הם קרקעות פרטיות ולכן למינהל מקרקעי ישראל אין כול נגיעה בהם. כ 50% מתוך 91% קרקעות בניהול המינהל הינם קרקעות חקלאיות , בעלי הקרקעות החקלאיות הן המינהל והחוכר הוא האגודה החקלאית של כול מושב, ובעל הנחלה חוכר מהאגודה- כלומר בעלי נחלות הם חוכרי משנה מהאגודה. עד כאן הכול טוב. לכול נחלה משוייכים חלקות חקלאיות בשטח כולל של כ 26 דונם ועוד חלקות ב' וא'. כך יוצא שאם במושב מסוים יש למשל 85 נחלות יש חלקות חקלאיות בשטח כולל שאינו מופחת מ 2,210 דונם , יש מושבים שמעדים את החלקות האלה ויש שלא. ההחלטה אומרת בין היתר, שאם שונה יעודם של קרקעות אלה למגורים או למסחר המינהל רשאי להשיב אליו/ לקחת את הקרקע מהחקלאי /חוכר/אגודה . טול - מושב שהכין תכנית להרחבת ישוב- מה שנקרא הרחבות וטרם החל בשיווק/מכירה המינהל יוכל לקחת את הקרקע/לשווק בעצמו , תוך פיצוי סמלי ועוד כול מיני פיציפקעס כאלה ואחרים שאינם משתווים לשווי הקרקע למשל פיצוי בשווי כ 12,000 ש"ח לכול דונם . עוד יכול המינהל להכין תכנית בעצמו, ולשנות את ייעוד הקרקע [שכן הוא בעל הקרקע ] וגם במקרה זה הקרקע תחזור לידיו והוא ישווק וימכור את התמורה מהקרקע אם זה בדמות מגורים לגובה בניה פרטית מסחר וכד'.


לפני שאסקור את החלטה 1259 של מינהל מקרקעי ישראל , אציג לפניכם מספר מושגים/הגדרות יסוד להבנת ההחלטה והמאמר שלי:

דרישת ההשבה– דרישת המינהל להשבת המקרקעין.

חוכר – חוכר של קרקע חקלאית על פי חוזה בתוקף וכן אגודה שיתופית חקלאית שהיא מושב עובדים, כפר שיתופי, אגודה חקלאית שיתופית, קיבוץ או מושב שיתופי, אשר מושכרים לה מקרקעין כמשבצת בתנאי נחלה או מחזיקה במשבצת בתנאי נחלה כבת רשות; לעניין הגדרה זו,
חוזה בתוקף – לרבות חוזה חכירה שתקופת החכירה על פיו
הסתיימה והחוכר זכאי, על פי הוראות חוזה החכירה או החלטות מועצת מקרקעי ישראל, לחדש
את החכירה לתקופת חכירה נוספת.

מועד ההשבה – 60 ימים ממועד משלוח דרישת ההשבה.

שינוי יעוד– שינוי יעוד של קרקע חקלאית על פי תוכנית
מתאר מקומית או מפורטת מאושרת למטרת מגורים או תעסוקה ואשר ניתן להוציא מכוחה
היתרי בניה.

שומה פרטנית – אמדן שווין של זכויות החוכר במקרקעין, לרבות
בגין הפגיעה בפרנסתו והשקעותיו במקרקעין, אשר נערך על ידי שמאי עובד אגף שומת
מקרקעין במשרד המשפטים או שמאי מקרקעין מטעמו של השמאי הממשלתי הראשי;

תוכנית – התכנית לפיה ומכוחה יוצאו היתרי
בניה במקרקעין אשר שונה ייעודם.

הסבר על ההחלטה

רקע להחלטה - לדעתי הרקע להחלטה הנו מצוקת הדיור הקשה במדינה, וסמכותו של מינהל מקרקעי ישראל.

כידוע למינהל מקרקעי ישראל הסמכות להחליט החלטה מסוז זה מכוח הדין ,סעיף 3 לחוק מינהל מקרקעי ישראל, ועל כן החליטה מועצת מקרקעי ישראל על קביעת הוראת שעה, שלפי הבנתי מוגבלת לשנתיים ועד ליום 20.12.14, עניינה של הוראת השעה הוא הפסקת חכירה בקרקע חקלאית במקרה שבו שינו את יעודה למטרת מגורים או תעסוקה.


בשים לב כי המינהל מדגיש כי כאשר ראה / החליט המינהל כי המקרקעין דרושים לצורך שיווק מיידי, יוכל לשלוח לחוכר דרישת השבה בה יודיע לחוכר את זכויותיו הנוגעות להשבה כגון שוי פיצויים ותמריצים, והכול כמובן כאשר מדובר בקרקע חקלאית שיעודה שונה בתכנית לאחת מהמטרות האלה: מגרים או תעסוקה לא חקלאית.


תחולת ההחלטה- על מי חלה?

1) על מקרקעין שהפקידו תכנית לשינוי יעוד מקרקעין ,מחקלאי למגורים או מסחר, לפני ה 20.12.12, ואשר קיבל עליהם החוכר דרישת השבה תוך שנתיים החל מיום 20.12.12 כלומר עד 20.12.14.

הערה - תכניות שהופקדו לאחר ה 20.12.12 לא נכסים לקטגוריה וההחלטה לא תחול עליהם אלא כול החלטות המועצה המאושרות עד כה וכן חוזה החכירה המאושרים עד כה יחולו עליהם . להוציא החלטה זו .

2) החלטה 1259 מבטלת את החלטת 1222.

3) החלטה תחול ביחס למקרקעין שנמסרה בהם חזקה למינהל תוך 60 ימים מיום שהמנהל שלח את דרישת השבה, ושהתקיימו בה כול התנאים המפורטים בסע' 4ב' וסע' 4ג' של ההחלטה

הערה - בעניין זה אם לא הושבו המקרקעין במועד ההשבה או ששונה ייעודם לא למגורים או תעסוקה , במקרה כזה יחולו כול הוראות והחלטות מועצת מקרקעי ישראל לרבות חוזי החכירה בכול הקשור להפסקת חכירה בקרקע חקלאית !


עוד בהחלטה:

גובה פיצוי בגין השבת קרקע : כך למשל

1) דונם קרקע המעובד בגידולי שלחין – 12,700 ש"ח.

2) דונם קרקע הנטוע מטעים – 30,800 ש"ח.

זכויות לרכישת הקרקע בפטור ממכרז, תנאי ההשבה, תנאי הפיצוי, הנחת איזור, כמות היחידות שמינהל ישווק, תמריצים וכדומה.

שורה תחתונה

מסקנתי היא שמושמכה אנושה לחוכרים קרקעות חקלאיות ממינהל מקרקעי ישרב ששינה בתכנית, את ייעוד הקרקע מחקלאית ליעוד למגורים, למשל ע"י תכנית להרחבת היישוב , לפני 20.12.12 יש סיכוי יותר מסביר שהמינהל ישווק את כול ההרחבה בעצמו! ולכן מדובר במכה אנושה ,שכן מושב שטרח והכין תכנית וסבר כי ישווק את הקרע יהיה מנוע מלעשות כן , אלא המינהל הוא שישווק וימכור, לדעתי מישהו במינהל סבור שיש לחלק את העושר החדש של החוכרים במושבים בצורה חדשה . האם עידן חדש בפתח...? בהמשך נדע.



נכתב ע"י דלית ביטון, אדריכלית הנדסאית ומשפטנית , בעלים בחברת דלית ב.ק. אדריכלים
0524-617406
אתר:http://dalit-architecture.co.il/
דף אוהדים בפייסבוק:https://www.facebook.com/dalitarchitecture?ref=hl
דוא"ל: [email protected]

® כל הזכויות שמורות לדלית ביטון אדריכלית הנדסאית ומשפטנית
'דלית ב.ק. אדריכלים'-סטודיו לתכנון ואדריכלות
אין להעתיק/לצלם/לשכפל ללא רשות מפורשת בכתב.

עוד על ההחלטה תוכלו לקרוא ישירות מאתר המינהל ולנוחויותכם צירפתי את הלינק הרלבנטי:
http://www.mmi.gov.il/MoatzaWeb/InterHachById.aspx?HachId=1259&SearchWords


  • כתובת:
  • אתר:
    הצג