הקרב על המדרכה

"השיפוצים של רחוב סוקולוב בהרצליה, היו צעד אמיץ – או טיפשי, תלוי איך מסתכלים על זה, ובמסגרתם נהפך הרחוב הקיים, עם שני נתיבי נסיעה לכל כיוון וחניה משני צדיו, לכביש חד סטרי בעל נתיב נסיעה אחד, ולצדו מדרכה רחבה שזכתה לעיצוב מחדש."

קשת רוזנבלום מביאה בפנינו את הדילמות והאינטרסים, שלא מאתמול מנהלים לנו את המרחב הציבורי העירוני- ובעצם את החיים. הפזמון תמיד חוזר והפתרון שלו חייב להיות תחבורה ציבורית איכותית, לצד דרכי גישה נוחים לאופניים והולכי רגל.

"הדילמות והקשיים נובעים מאינטרסים חופפים של הרבה שחקנים על שטחים מצומצמים."
__img__
"על הקרקע הציבורית העירונית מתחרים רבים: בקצה אחד מכוניות (כבישים) ובשני הולכי רגל (מדרכות), וביניהם שורה מתווכת של חניות, שבילי אופניים, תחנות אוטובוס וכן עצים, פחים ותשתיות תקשורת, חשמל וניקוז. כל אלו - עוד לפני שמביאים בחשבון גורמים ניידים שמשתלטים על שטח הולכי הרגל עצמם, כמו כלי רכב החונים על המדרכה ושולחנות בתי קפה."

"המלה 'נגישות' היא מלה רעה ולא נכונה. ברגע שאתה מדבר על שתיהקרב על המדרכהיות, אתה בדרך כלל מדיר אוכלוסייה אחת. עיצוב סביבת האדם באדריכלות מביא בחשבון רק מושג של אנשים 'נורמליים' – אך האחריות של האדריכלים היא גדולה יותר: אתם מחליטים אם אנשים נכנסים לחברה או יוצאים ממנה". (איקי בר-חיים)

המאמר באדיבות

תגובות