תכנון עיצוב פנים ללוביים, מסדרונות ושירותים.
כמה פעמים יצא לכם להגיע למשרד הממוקם בסוף מסדרון משעמם ובנאלי? מסדרון שבמבט ראשון נראה שאיש לא תכנן או עיצב אותו ובמבט שני נראה שנגמר הכסף כאשר הגיעו לעיצוב החלל הציבורי המשותף? לעומת זאת, איך הרגשתם כאשר נכנסתם ללובי מעוצב של בניין משרדים? האם לא היתה לכם תחושה ברורה לגביי איכות המשרד או האנשים שעובדים שם?
אינני טוען שמשרדים איכותיים ממוקמים תמיד בבניין משרדים מפואר , יחד עם זאת אין ספק ש עיצוב פנים ממוקד- מסר מצליח לא פעם לשרת את מטרתו ולשדר איכות ורצינות ויצירת החוויה המבוקשת בקרב המתבונן. חלל שאינו "מטופל" ומעוצב , עלול להעביר מסר הפוך – של חוסר התייחסות ואפילו הזנחה. מקרה זה יוצר ע"פ רוב רושם ראשוני, ספקני, המפתח ציפיות נמוכות בקרב הלקוח אל מול איכות שירותיי המשרדים אותם הוא מבקש.
המשרד תמיד נמצא בקונטקסט מבני מסוים: קומה במגדל משרדים, דירה או חדר בקומת הכניסה של מבנה מגורים. עיצוב משרד על פי רוב מתחיל מדלת המשרד פנימה, אולם אסור לשכוח שהכניסה למשרד מתחילה לא פעם הרבה קודם: ברחוב, במדרגות, בלובי, במעלית ו/או במסדרון.
באדריכלות, החלל הציבורי (הרחוב, הכיכר, הסמטה, הטיילת) שיקף מאז ומתמיד לאורך ההיסטוריה, את חוזק השלטון המקומי ואת התרבות המקומית. רחוב צר, מוזנח ומצחין יכול לספר סיפור ברור לכל תייר על התרבות המקומית ועל היחס שלה לרכוש המשותף.
החלל הציבורי בבניין משרדים שייך לבעליי הבניין וככזה הוא נתון להשפעתם. ע"פ רוב, הדייר השוכר לא רשאי לעשות שינויים בחלל זה למרות חשיבותו התדמיתית.
לובי הכניסה בדרך כלל יהיה מעוצב "כי אין הזדמנות שנייה ליצירת רושם ראשוני" . לובי מעוצב הפך למקובל אף בבנייני מגורים ומסייע למצב את הבניין בסטנדרט מחירים גבוה. אחרי שחוצים את הלובי ויוצאים מהמעלית במטרה להגיע למשרד, עוברים בחלל ציבורי נוסף, אותו אני מכנה החלל הנשכח – המסדרון.
מסדרון : בדרך כלל מתייחסים אליו כחלל טכני פונקציונאלי, כלומר כחלל המאפשר מעבר ממקום א' למקום ב'. חלל שמתפקד כסוג של אוטובוס: הוא משמש גם כחלל מעבר של כבלים, צנרת מיזוג, צנרת ספרינקלרים ועוד ציוד טכני רב. הוא בדרך כלל לא מושקע מבחינה עיצובית, מבחינת תאורה ומבחינת איכות חומרי הגמר. למעשה הוא סוג של חלל עיוור, מתפקד בעלטה (החלונות מופנים לטובת המשרדים) או באור פלורוסנטי חיוור.
הנהלת חוצות שפיים הכירה בחשיבות התדמיתית של הלוביים והמסדרונות, התמודדה גם עם המצב הבעייתי של השירותיים והגיע למסקנה שהם רוצים / צריכים שיפוץ.
שלבי העבודה של מעצב פנים
השלב הראשון : ניתוח ומחקר במטרה להבין את המצב הקיים מבחינה תכנונית, מבחינה תפקודית 
השלב השני : בחינת האפשרויות העיצוביות מבחינת המבנה הקיים (הקונסטרוקציה), הקונטקסט והתקציב.
השלב השלישי : הכנת חלופות תכנוניות ועיצוביות בעזרת הדמיות תלת מימד ומצגת על מנת להמחיש את החזון העיצובי החדש.
השלב הרבעי : הפקת תוכניות עבודה כפופות למסגרת תקציבית והגשתם לקבלנים לשם קבלת הצעות מחיר.
השלב החמישי : פיקוח עליון על העבודות נועד לוודא שהביצוע תואם לתוכנית ונועד לעדכן תוכניות במקרים של "הפתעות" בשטח.
שירותיים, מצב קיים : במשרדי חוצות שפיים לא קיימים שירותים בתוך המשרדים. השירותיים ממוקמים לאורך אחד המסדרונות המפותלים. זיהוי מיקום השירותים ברצף המסדרון נעשה באמצעות שלט. בתוך חדרי השירותים התאים עוצבו כתאים בודדים המופרדים ע"י מחיצה קלה. מחיצה שלא מגיעה עד הרצפה וגם לא עד התקרה. מחיצה המאפשרת מעבר ריחות רעים ורעשים.
השירותים לפי השיפוץ
ליד השירותיים : מקום מפגש עם עובדים ממשרדים אחרים. מקום מפלט אישי מהחלל המשותף במשרד עצמו. מקום עם פוטנציאל לשבור את רצף האנונימיות של המסדרונות.
שיפוץ השירותים : את עבודות השיפוץ בשירותים סיימו כבר יותר משנה. המקום שונה ללא היכר. הכניסה לשירותים טופלה מבחינה תכנוניות ועיצובית : הדלת הכחולה ברצף המסדרון הוחלפה למבואת כניסה וקיבלה הבלטה מבנית וצבעונית כלפיי המסדרון. הוחלפו כל חומרי הגמר לחומרים חדישים ועכשוויים כולל שימוש בטכנולוגיות מתקדמות. הותקנו מקלחונים לרווחת עובדי המשרדים המגיעים רכובים על אופניים. תאיי השירותיים הוחלפו לתאים מבודדים ומופרדים מבחינה אקוסטית וכל תא קיבל וונטה לשאיבת ריחות.
המסדרונות :
המסדרונות נשארו מפותלים, הם כבר לא אנונימיים וכבר אי אפשר לטעות במיקום ובקומה.
לאורך המסדרון הוספתי מספר נקודות צבע ועניין סביב העמודים. יצרתי הבלטות מבניות לשירותים. הוחלפה התקרה וגופי התאורה, הוחלף הריצוף והפנל קיבל סיומת מכובדת בצורת פרופיל נירוסטה כרום המעשיר בנגיעה של יוקרה .
מעקה בטיחות בנוי הסתיר לפחות חצי מהנוף הפוטנציאלי.זכוכית אנטיסן בגוון ירוק יצרה עמימות נוספת , עמימות שמתחזקת ככול שעומדים רחוק יותר מהזכוכית.
הלוביים המזרחיים : בזמן העבודה, לאחר שפירקו את קירות הלוביים התעורר ויכוח בין המפקח לקבלן : ע"פ התוכניות צריך לגרד את דבק השיש, לסתת ולטייח את כל הקיר ולהביאו למצב חלק. הקבלן לעומת זאת אחרי שפירק את השיש העדיף לחסוך שעות עבודה רבות בפירוק, פינוי, טיוח ולחפות הכל בגבס.
הגעתי למקום ואהבתי מאוד את המראה כמו שהוא, חשבתי שיש פה פוטנציאל עיצובי מעניין. הקיר הגולמי הזה עם טיפול מתאים יכול להיות אלמנט עיצובי יוצא דופן. בעקבות הממצאים בשטח הצעתי עיצוב חדש. עיצוב המשלב בין הקיר הגולמי הלא מעובד (הקיר ידוע בכינויו "הקובני") ומולו קיר עץ מבריק ויוקרתי.
קיר העץ במראה "היוקרתי" קיבל הדגשה נוספת כאשר הוא צמח מעבר לגובה התקרה האקוסטית לתוך נישה תיקרתית. שקועים בתוך הנישה שולבו גופי תאורה חמה המייחדת את האלמנט ונותנת לו תשומת לב נוספת.
פס הנירוסטה שהיה במסדרון מעל הפנל מופיע שוב בלובי בצורה חזרתית ועקבית – שקוע בקיר העץ ומחלק אותו למודול של חלקים שווים. סביב דלת המעלית יצרתי הבלטה נוספת – פנל נירוסטה המגדיר את אזור ההמתנה והכניסה למעלית. מידת המודול נגזר מגובה פנל הנירוסטה כך שארבעה פסי נירוסטה שקועים מגיעים בדיוק לגובה פנל המעלית.
כל החומרים מתייחסים זה לזה באופנים שונים, במיקום, בחזרתיות, בחומריות, בטקסטורה ובגוונים.
הקיר "הקובני" קיבל שכבה של לכה מבריקה ובינה לבין קיר העץ חופתה הרצפה באריח אפור נטרלי.
הלוביים הצפוניים, במצב קיים היו לא יותר מאשר נקודת מעבר. בדרך כלל היינו יוצאים מהמעלית ופונים ימינה לכיוון המסדרון. הפוטנציאל לעומת זאת היה רב כיוון שנקודה זו פתוחה לנוף צפוני מרהיב – מקרוב ניתן לראות את שדות הגידולים של שפיים וגעש ומרחוק ניבט נוף לים. למרות זאת, נקודת התצפית כלל לא היתה מנוצלת וזאת מכמה סיבות :
נקודה נוספת להתייחסות היתה הפיר. אלמנט אופקי שהתחיל מהלובי הראשי וצמח עד לקומה השלישית. היה בו פוטנציאל לשמש כאלמנט עיצובי מרשים אבל יצא מפוספס. הוא לא נחווה ע"י המשתמש משום מקום בחלל, פרט לעמידה קרובה ליד המעקה ואז החוויה היתה לרוב סחרחורת.
שיפוץ הלוביים : שלושת נקודות הפתיחה היו : הפיר שטומן בחובו פוטנציאל לא ממומש, הנוף המרשים והמעקה הגבוה. שאפתי ליצור מקום חדש, מקום מפגש.
המרפסת – מקום שהוא למעשה קונסטרוקציה תלויה, מוקפת ב 180 מעלות נוף מקומי וממוקמת על חשבון הפיר וחלק מרצפת הלובי .רציתי לאפשר מקום עם פוטנציאל של שקט והרגעות, מקום שמעניק ערך מוסף לחלל ציבורי לטובת העובדים במשרדים.
ישנו שימוש חוזר על אותם חומרים מהלוביים המזרחיים ובמסדרונות : קיר העץ, הנירוסטה, הקיר "הקובני" והריצוף הנטרלי.
הנוף המקומי חוזר ומצוטט שוב ושוב לאורך המסדרונות ע"י תמונות נוף גדולות ומרהיבות.
מפקח – הרי ליבוביץ
קבלן – מורן ומוני
נגרות – אלון הרצוג
עיצוב גרפי – מיה סימון
