המרפסת - על התיקון לתקנות החניה

המרפסת - על התיקון לתקנות החניההקדים את זמנו

בשנת 2016, תוקנו תקנות החניה, והביאו למהפך במדיניות התכנונית ביחס למקומות החניה הנדרשים בכל פרויקט בנייה חדש. לא עוד מספר מינימאלי של מקומות חניה אלא מספר טווח הכולל גבול מקסימלי, הפוחת לפי הקרבה לתחבורה ציבורית.
בסמוך לאחר הוצאתן של התקנות החדשות, פרסם מינהל התכנון קובץ הנחיות, המסביר את הגיונן, וכך תוארו שם הדברים:

"בשנת 1983 הותקנו תקנות התכנון והבניה (התקנת מקומות חניה).  מאז ועד 2016 היו מספר ניסיונות לעדכן את התקנות. בשנת 1994 הוכן תקן חדש, מטרתו הייתה לקבוע מקומות חניה לצורך יצירת מענה לביקוש הגובר נוכח רמת המינוע העולה.  במהלך שנות ה-2000, שונתה מדיניות החניה מקצה לקצה. בעקבות בדיקות ותחזיות תחבורתיות, שערך משרד התחבורה לרמת השירות של הדרכים במטרופולינים הראשיים בארץ, הוצע תיקון לתקנות המבוסס על שני עקרונות. הראשון, יצירת תקן דיפרנציאלי, על פי המרחק ממוקדי תחבורה ציבורית.
השני, הקטנת תקן החניה, בעיקר באזורי תעסוקה, לצורך עידוד השימוש בתחבורה ציבורית. ביום 23.6.2016, פורסם תיקון לתקנות התכנון והבניה (התקנת מקומות חניה) התשמ"ג – 1983. תיקון זה מבטא את השינוי במדיניות החניה והתאמתו לעקרונות הנהוגים בעולם וכל זאת על מנת לצמצם את הגודש בכבישים ועידוד השימוש בתחבורה ציבורית, למניעת בזבוז שעות העבודה הנובע מעמידה בפקקים, ומעל הכול צמצום זיהום האוויר והסביבה הנוצר בשל העומס הרב בכבישים."  

השבוע, על רקע פרסום דו"ח מבקר המדינה בעניין מצב התחבורה הציבורית במדינת ישראל, מעניין לחזור לדברים הללו, ולשאול:  

היתכן ש"התקן החדש" הקדים את זמנו? 
האם לא היה נכון יותר לחכות לכך שבמדינת ישראל תהיה קודם תחבורה ציבורית מסודרת, זמינה, יעילה, וזולה, ואז לשנות את התקן?
האם התקן לא יגרום ליותר פקקים במרכזי הערים כתוצאה מכך, שלאלפי כלי הרכב העולים על הכביש מידי שנה, אין מקומות חניה?
האם בהעדר מקומות חניה, יסתובבו ברחובות הערים, המתחדשות בפרויקטים של תמ"א 38 ושל פינוי בינוי,  מאות כלי רכב, בחיפוש אחר מקומות חניה, ויגדילו את הגודש ויזהמו את האויר?  

שלא יהיה ספק. צמצום גודש כלי הרכב במרכזי הערים הוא צו השעה. יש הרבה אמצעים לעשות זאת. רכבות קלות, מטרו, נתצי"ם, תחבורה שיתופית, שבילי אופניים, הקלת מיסוי וביטוח על רכב דו גלגלי, מיסוי על כלי רכב מנועיים, אגרות גודש, השבתת כלי רכב פרטיים ליום או יומיים בשבוע, ורעיונות נוספים, טובים יותר או פחות. אבל, הרעיון לצמצם את מקומות החניה, כצעד כמעט בלעדי וראשון, על מנת שצעד זה,כשלעצמו, יוביל לצמצום הגודש בכבישים ויעודד מעבר לתחבורה ציבורית (שאינה קיימת), נראה כרגע, כרעיון מנותק מהקשרו. היפוך יוצרות בין סיבה למסובב, ומכל מקום, כישלון מוחלט במבחן התוצאה, המוכיח אחרת. רמת המינוע והשימוש ברכב פרטי, רק עולה, והתחבורה הציבורית.. היא בדרך, תקועה בפקק.  

על התיקון לתקנות החניה, חתום השר כחלון. התקנות אושרו זמן קצר לאחר שהשר נכנס לתפקידו מתוך סדר יום ציבורי, של הפחתת מחירי הדיור באמצעות הוזלת הבניה, והגדלת היצע הדיור למגורים. מן המפורסמות שחיוב בהתקנת מקומות חניה בחניונים תת קרקעיים, במבני מגורים, מסבך את הליך התכנון מאט אותו, וכמובן מייקר את הדירות. על רקע זה, קשה להשתחרר מהרושם, כי בבסיס התיקון לתקן החניה לא עמדה רק המטרה המוצהרת של הקלת הגודש, כפי שציטטנו אותה מהנחיות מינהל התכנון, אלא מטרה לא מוצהרת של הפחתת מחירי  הדיור. זו כמובן מטרה חשובה, אבל היא זרה לתקן החניה. אם כך, תקנות החניה הן תקנות בתחפושת. דו״ח מבקר המדינה, שפורסם דווקא בשבוע בו חגגנו את חג הפורים, הסיר מעליהן את המסיכה.  

כשקוראים את דו"ח מבקר המדינה על העליה ההולכת וגוברת ברמת המינוע מחד, ועל העדר תחבורה ציבורית זמינה מאידך, נראה כי צריך לחשוב מחדש על תקן החניה. נראה כי יותר מקומות חניה, במרכזי  הערים, לעת הזאת, יפחיתו את הגודש, ולא יעלו אותו. לימים, ניתן יהיה לשוב ולתקן את התקן ולהפחית את מקומות החניה, כשבאמת תהיה הצדקה לכך. סיבה ומסובב, כבר אמרנו.

האם התקן יתוקן ? אין סיכוי. קואליציה של תחבורניים/ יזמיים/ ופקידים לא יתנו לזה להתרחש. אתם תשבו ברכב, ותמשיכו לקטר.אבל תמיד תזכרו: עכשיו קשה, בקרוב (הרכבת) הקלה...

באדיבות הבלוג המרפסת - למעבר לבלוג

תגובות