בין דוד עזריאלי ורון ארד

האם צריך לקצר את מסלול הלימודים לאדריכלות? איך בונים קניון שלא הורס את הרקמה העירונית, האם מעצב על יכול להתעלם מדרישות הלקוח ולעשות מה שהוא רוצה? בכתבה בדה-מרקר נדלן מסכמת שני שילה ראיון עם היזם והאדריכל דוד עזריאלי ומעצב העל רון ארד. מעניין לקרוא את דעתם מול השאלות של הכתבת שלא נגררת לחנפנות אלא שואלת באמת את מה שמעניין: האם הקניונים מחליפים את המוזיאונים, והכנסיות כאייקונים וכנקודות התייחסות בעיר? האם יש דרך לתכנן קניון שיתרום לעיר? ועוד.

 

ערד ועזריאלי באים משני קצוות מנוגדים אל האדריכלות - ערד כמעצב תעשייתי ועזריאלי כיזם. מעניין לכן לקרוא את דיעותיהם על אותם הנושאים.

 

על לימודי האדריכלות ואדריכלים מתחילים
עזריאלי: "בכל העולם ההשכלה של האדריכלים משתנה. במקום חמש שנים לימודים, לומדים שלוש שנים לתואר ראשון ושנתיים או שלושבין דוד עזריאלי ורון ארד לתואר שני. היתרון של שיטה כזו היא שמי שלא מתאים להיות אדריכל יכול לסיים לאחר שלוש שנים והוא יוצא מהמערכת."
ערד: "בזמן לימודי האדריכלות הסטודנטים מתכננים איצטדיונים, מוזיאונים ובתי אופרה, אבל כשהם מתחילים את העבודה המקצועית הם צריכים לעשות פרטי חלונות של גאונים אחרים"

 

על הקשר בין האדריכל ללקוח
עזריאלי: "אדריכלות היא אמנות שצריך לחיות בה, מפני שהיא לא תלויה על הקיר. לכן האדריכל צריך להכיר בעובדה שהאמנות שלו צריכה גם לשרת את המטרה, והפוסק האחרון הוא הלקוח ומשתמש הקצה. זו המטרה של אדריכלות טובה. אחרת מקבלים פילים לבנים שלא משתמשים בהם"
ערד: "אדריכל ידוע אמר לי פעם שהאדם האחרון שהוא מתחשב בו הוא הלקוח, כי אף אחד לא ייתן לו לתכנן שני בניינים. בפועל זה לא בדיוק ככה, וכל הזמן יש משא ומתן."

 

שווה קריאה - קישור לכתבה

 

תגובות