האם סטודנטים לאדריכלות יכולים להחליף את מתכנני הערים?
שני שילה מספרת בכתבה בדה-מרקר על כך שעיריות רבות בוחרים להיעזר בסטודנטים לאדריכלות על מנת לקבל רעיונות מרעננים לחידוש פני העיר. בדומה לפניה של חברות לסטודנטים לעיצוב מוצר, גם הסטודנטים של בתי הספר לאדריכלות מקבלים לפעמים הזדמנויות לתכנון בפרויקטים אמיתיים.
בכתסה מוצגים מספר פרויקטים בהם עורבו סטודנטים בשלב התכנון. אפרת בן ידיד למשל, מהחוג לעיצוב פנים במכללה למנהל ישבה גם בוועדת ההיגוי של פרויקט שיקום המגדלור בתל אביב. הסטודנטים של בן ידיד סיימו פרויקט במסגרתו הם טיפלו ב
מגדלור הוותיק והמוזנח של תל אביב. האדריכל ברוך ברוך שזכה בתחרות לתכנון מרכז הוד השרון שיתף את הסטודנטים שהוא מלמד בויצו חיפה בהתמודדות עם חלקים מהתב"ע. ופרופסור שרגא קירשנר, ראש המחלקה בשנקר המשמש גם חבר מועצת רמת השרון שלח את הסטודנטים שלו למצוא פתרון שיחזיר את רחוב סוקולוב למעמדו כרחוב הראשי.
קל לראות שהמנחים תמיד בוחרים לסטודנטים שלהם פרויקטים שהם עצמם מתמודדים איתם. יש כאלה שיגידו שזה ניצול של הסטודנטים לביצוע עבודה שקיבלו המנחים אבל גם אם כך הדבר אני לא חושב שהסטודנטים נפגעים אלא להפיך. התמודדות עם פרוייקט אמיתי ומגבלות אמיתיות הם דברים שחסרים מאד בלימודים במוסדות השונים בארץ.
