המהפכה של סלמה 60

"מדיניות התכנון בישראל פשטה את הרגל. זה הזמן להגדיר חזון ותפיסה תכנונית חדשה." במילים אלה נפתח המסמך שכותרתו "לקראת סדר יום מרחבי חדש במדינת ישראל". המסמך הוכן במאהל ברוטשילד ותוכנו מעורר סערה ותגובות בעד ונגד. נקודה אחת במיוחד מציגה מחשבה מהפכנית.

 

המסמך המדובר הוכן על ידי "פורום סלמה 60" – שיתוף פעולה בין מורים וסטודנטים מהמחלקה לארכיטקטורה של בצלאל, עם אנשי מקצוע בתחומי האדריכלות והתכנון, ואנשי מחאת הדיור ממאהל רוטשילד. המסמך מנוסח כקול קורא ובנושאים מסוימים הוא אכן מהפכני.

 

את המסמך עצמו תוכלו לקרוא מהקישור הבא :

מסמך סלמה 60

 

במסמך ישנן הצעות שונות שחלקן מוכרות. את ההסתייגויות אליו ניתן למצוא רחבי הרשת בכתבה "התכנית שתציל את מדיניות התכנון הישראלית" בדה-מרקר ובכתבה "מי מפחד ממסמך סלמהמהפיכה של סלמה 60ה" בהארץ. מכל הנקודות בו אנו מתמקדים באחת, הראשונה והחשובה מכולם גם לדעת מחברי המסמך.

 

אכלנו אותה - בואו נודה בזה ונתקדם

מסמך סלמה מציג את הטיעון החזק ביותר והמהפכני ביותר שלו מיד בפתיחה "חרף מאמצים בלתי נלאים, הפרויקט הלאומי של חיזוק הפריפריה נכשל כשלון חרוץ."... "במדינת ישראל, על שטחה ואוכלוסייתה המצומצמים, אין כל הצדקה תכנונית לפיתוח מספר רב של מרכזים מטרופולינים. יש לשנות את המודל המחשבתי על פיו פועלים מוסדות התכנון, השיווק והביצוע, למודל של 'עיר-מדינה'. יש להתייחס למרחב הישראלי כמרחב מטרופוליני אחד ובו מרכז כובד אחד ברור ומובחן – זה הקיים בפועל: גוש דן, בו קיים ההון האנושי, מערכת השירותים התומכים וכל שאר התנאים להמשך התפתחותה של כלכלה מתקדמת."

 

והמסקנה היא לכן:

יש לשנות את סדרי העדיפויות. עלינו לחזק את מרכז הארץ ולבדל את הפריפריה כחלופה אמיתית לחיים העירוניים האינטנסיביים.

 

תפיסת העולם של כותבי המסמך המוצגת כך, ישר בפרצוף, הפוכה לכל התפיסה התכנונית בארץ. הפוכה גם כמובן לתפיסה התכנונית שהציגו עד עכשיו במאהלי המחאה. לא תפיסה סוציאליסטית של שוויון הזדמנויות מרחבי אלא הכרזה שהמרכז יקבל את המשאבים והפריפריה תלך ותחלש.

 

חייבים לציין שיש במסמך גם התיחסויות לפיתוח בערי הפריפריה אבל הן מוצגות בצורה מאד לא משכנעת לאחר הטיעון המרכזי.

 

מסמך סלמה מציג מחשבה מרעננת. מחשבה מקוממת אולי אבל כזו שקשה להתווכח איתה. מבחן המציאות מראה שלמרות כל הכספים והנסיונות גוש דן הולך ומתחזק על חשבון ערי השדה הקטנות והגדולות. יתכן שטענתם נכונה - המאבק על הפריפריה אבוד והגיע הזמן להכנע וללכת עם הזרם.

 

...מצד שני המחיר האנושי של ויתור על הפריפריה הוא פשוט בלתי נסבל.

תגובות