"חוק התכנון והבניה מנסה לעשות את הבלתי האפשרי. הוא מנסה לחבר את המשפט לאדריכלות. הוא מנסה לחבר את היציבות הוודאות, והשויון, המאפיינים את המשפט, אל הדמיון, היצירתיות, השונות, והחופש, המאפיינים אדריכלות." הציטוט הזה לקוח מהפרשנות לחוק התכנון והבניה החדש הנמצא כעת בהליכי אישור בוועדות הכנסת.
בלוג "המרפסת" הינו בלוג משפטי העוקב אחרי הליכי האישור של חוק התכנון והבניה החדש. לנו האדריכלים החוק נראה כמשהו יבש אבל הנגיעה שלו לתכנון ויכולתו לקבוע את צורות המבנים והפיתוח העירוני ברורים וידועים. בפוסט האחרון בבלוג עולה לדיון העובדה שהחוק החדש לא יאפשר מנגנון של "הקלה" או "שימוש חורג" כפי שקיימים בחוק הנוכחי.
"הטכניקה שבה חוק התכנון והבניה מגשר על הפערים בין שני דיספלינות רחוקות אלה" נכתב בבלוג על דיסיפלינות המשפט והאדריכלות, "היא באמצעות "מתאם", שקוראים לו "תוכניות". התוכניות אינן אלא מסגרת של כללים, הנקבעים על יסוד שיקולים תכנוניים, שעוברים תהליך של קיבוע וסטנדרטיזציה, ויוצרים את המסגרת בתוכה פועלים אדריכלים. אלא שלפעמים החופש והמצוינות האדריכליים מחייבים יציאה מהמסגרת. החוק עד היום הכיר בכך. לשם כך יצר החוק, את 
המנגנונים של הקלות ושמושים חורגים. מנגנונים אלה יוצרים הגמשה של המסגרת הכללית הקבועה בתוכנית, ומאפשרים התאמתה לנסיבות קונקרטיות. אם תרצו, המנגנונים של שמוש חורג והקלה הם כלים ליצירת fine tuning אדריכלי. החוק החדש מבשר את סוף עונת ההקלות."
במקום מנגנון ה"הקלות" נהיה צריכים על פי החוק החדש לעבור במסלול של "תוכנית מפורטת" ואם כל מערכות החוק החדש יפעלו כמצופה, זה אפילו יעשה במהירות. אבל המבחן יהיה ביישום החוק. למרבה המזל האיסור לשימוש ב"הקלה" ו"שימוש חורג" יתחילו רק חמש שנים לאחר שהחוק יאושר. כלומר יהיה מספיק זמן לבחון האם המנגנון החדש מאפשר את הגמישות הנדרשת ולתקן אם צריך.
