האדריכל רם כרמי ומבקרת האדריכלות אסתר זנדברג כותבים גם הם על האגף החדש של מוזיאון תל אביב. שניהם מביעים למעשה את אותה הביקורת - הבנין מרשים, מעניין, מיוחד - אבל איך מציגים בו אומנות ואיך לעזזאל מבינים איפה נמצאים ולאן ללכת?
רם כרמי כותב בגלובס "האגף החדש הוא בניין שהופך לאובייקט פיסולי גדול ממדים, העומד בודד יציב וגאה בפני עצמו ונאלץ להתאים עצמו לתפקיד שהוא אמור למלא. בכך הוא מסתבך שלא לצורך, כי מלוי תפקידו אינו בראש מעייניו".
אסתר זנדברג בהארץ מוסיפה :"מה נותר עוד לומר על האגף החדש והמרהיב של מוזיאון תל אביב שנפתח השבוע מלבד וואו. הפה פעור, העיניים ממצמצות בתדהמה מול "מפל האור", הגבות מורמות עד תום נוכח יציקת בטון חדה כתער. זה אינו אגף חדש וגם לא
בניין חדש אלא "זן חדש של בניין", כפי שציין מישהו באחד מאירועי הפתיחה, ובמלים אחרות - זהו אובייקט פיסולי גדול ממדים, פטיש אדריכלי שכמו בדיעבד וכאילו בעל כורחו נאלץ להיכנע לדרישות ולהתאים את עצמו לתפקידו".
אגב, נקודה מעניינת... את המשפט "ומה בצע בכל זה אם אי אפשר להבין לאן צריך ללכת, אם לעלות או לרדת" כותבים שניהם בדיוק באותן המילים... זנדברג פירסמה ראשונה.
