עיריית ניו יורק הכריזה על הזכיה של הטכניון ואוניברסיטת קורנל בתחרות להקמת קריה אקדמית טכנולוגית בעיר. מלבד הביקורת על התכנון ה"סמי קורבוזיה", עצם הקמת הקמפוס בניו יורק מדגים לנו איך עיר-עולם מסוגלת למשוך משאבים מהפריפריה ולצמוח עוד ועוד על חשבונה.
הטכניון מקים שלוחה בניו יורק - מה רע?
אוניברסיטאות מהוות מנוע ליצירתיות ופיתוח, את זה מבינים כולם. כשלטכניון תהיה שלוחה בניו יורק, יגבו בה דמי לימוד כנהוג בארצות הברית וכך גם דמי מגורים ומח
ייה. זה אומר שסטודנטים ישראליים לא יוכלו ללמוד שם. לעומת זאת, יושקעו בה כספים רבים בפיתוח, במעבדות ומכוני מחקר. אם נוסיף לזה את הנגישות הגבוהה לחברות הענק האמריקאיות, ברור שהמרצים והחוקרים החזקים ביותר של הטכניון יעברו לשם. החוקרים האיכותיים ישבו שם, המילגות הגבוהות למחקר ינתנו שם... והכסף שכל החברות החדשות יניבו? גם הוא ישאר שם.
לא מאמינים? שימו לב לדבריו של ראש עיריית ניו יורק בלומברג: "מדובר בשתי אוניברסיטאות מובילות בעולם שיביאו לעיר שלנו חדשנות, חברות נוספות, עוד מקומות עבודה, עוד חולמים ועוד יזמים. בעתיד הלא רחוק 600 חברות חדשות ייצאו מהקמפוס הזה. הטכניון מביא כוח בינלאומי לניו יורק הבינלאומית, הוא זה שאחראי שמדינת ישראל היא מדינת סטארט-אפ, עם 120 חברות בנאסד"ק, שמחציתן הוקמו או מונהגות על ידי בוגרי הטכניון. עם 3 חתני פרס נובל והישגים רבים נוספים."
המיזם מתוכנן לייצר פעילות כלכלית בהיקף של 6 מיליארד דולר, למשוך 400 חברות חדשות וליצור 22 אלף משרות קבועות... וכולן בניו יורק.
ככה עובד הכח של עיר בכלל ושל עיר-עולם בפרט. הוא מושך פעילות כלכלית אליו. את הטובים ביותר, את מניבים ביותר תמצאו שם. לפריפריה ישארו הפירורים. במימדים כאלה אפילו תל אביב היא פריפריה.
