הכתבה דנה במעמד האדריכל ויכולתו לקבל שכר ראוי בעידן של תחרות קשה וללא כוח מרכז משמעותי. "המדינה היא המזמין הגדול ביותר, והיא דורסת את ההחלטות שלה עצמה ברגל גסה - אבל האדריכלים מפחדים לעשות גלים" אומר האדריכל יובל גני, "במובנים מסוימי
ם בגלל ההתנהגות שלנו כאדריכלים, לא מתייחסים אלינו ברצינות. מאוד אוהבים את תוצאות העבודה, אבל מזלזלים במעמד שלנו ולא משלמים לנו לפי החוק".ומוסיף האדריכל ארד שרון: "זה חילחל לכל הכיוונים. המזמינים הבינו שהקפיטליזם חוגג, האיכות הפסיקה לשחק תפקיד - ורק הכסף קובע. נוצר מצב שמתכנן הפרויקט נקבע בדרך כלל על פי שכר הטרחה, ולא על פי איכות העבודה. (...) אדריכלות כיום היא מקצוע שקורס, ולאף אחד לא אכפת. האדריכלים מפחדים לדבר, מפחדים מהלקוח".
עם כל זאת מדהים לגלות שגם השנה על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מקצועות האדריכלות ועיצוב הפנים ממשיכים להוביל בביקוש במוסדות הלימוד השונים.
