-------- ---------
ביום חמישי האחרון התקיימה בחינת הרישוי באדריכלות של משרד התעשייה המסחר והתעסוקה. אנחנו כותבים את הדברים יום לאחר הבחינה ואנחנו חשים פגועים מהזלזול שהמבחן מבטא – בנו, כאנשים חושבים, כאנשי מקצוע, ובמקצוע האדריכלות בכלל. אנו חשים שבחינה הקובעת האם אדריכל יכול להיות רשוי, צריכה להיות יותר מעמיקה ופחות שטחית. בחינה עם קריטריונים מדידים וברורים.
נוסח הבחינה וניהולה היו בעייתיים ממספר היבטים:
על פי חוק יש לערוך בחינה אחת לשנה. משרד התמ"ת אינו עומד בכך - בחינת הרישוי הקודמת נערכה בדצמבר 2010, מה שהשאיר אותנו תקועים בתהליך שאי אפשר לסיימו בפרק הזמן שנקבע בחוק.
רשם המהנדסים והאדריכלים לא פרסם נושאים לבחינה. לא כך לדוגמא נהגו ביחס למבחן לרישוי מהנדסי מבנים אליו פורסמו נושאים הכוללים את רשימת המפרטים, תקנים ותקנות הרלוונטיים לבחינה.
החלק העיוני
מבנה הבחינה שונה באופן מהותי מהבחינות לדוגמא שפרסם משרד התמ"ת – לא הייתה בחירה ומבנה השאלות היה ש
ונה מהדוגמאות שפורסמו באתר הרשם.בשאלה הפתוחה נתבקשנו באחד הסעיפים לתכנן קומת חנייה בתכנית מרתף נתונה. התכנית הייתה מסורבלת, עם עמודים בזויות משונות, כך שאי אפשר היה לתת פתרון גורף לעניין החנייה. לא ברור מה ניסו לבחון אבל המבנה הנתון והחנייה לא תוכננו מלכתחילה באופן נבון, מתוחכם או כלכלי.
החלק המעשי
התחושה שעולה מצירוף השאלות בחלק המעשי של בחינת הרישוי היא פשוט מקוממת. לבקש מאתנו לכתוב בשאלה מספר אחת "מהי אחריות ציבורית בתכנון" ובשאלה מספר שתיים לדרוש מאתנו לתכנן מתחם בנוי, הכולל מבנים לשמור, בשטח של 10 דונמים, וללא נתונים מספקים, ללא תקנון, תשריט או פרוגרמה – זאת סיטואציה שאינה נתפסת.
לא ברור כל כך מה ניסו לבחון וכיצד ניתן לכמת את התשובות? הרי בסופו של דבר מדובר בהשקפת עולם פרטית. אחריות ציבורית היא לא לתכנן מתוך גחמות. משמעותה לתכנן מתוך כלל השיקולים המשפיעים על התכנון, מתוך ההקשר הסביבתי, החברתי, הפיזי והכלכלי. אז מה מנסים לבחון כאן? כיצד בוחנים את התשובות? לפי נפח הבנייה? לפי ההתייחסות למבנים לשימור? הרי מלכתחילה התכנון תלוש, סכמתי וחסר עומק. המקצוע שלנו מורכב יותר. תהליך התכנון שבו הוא תוצר של לימוד מעמיק, של חלופות תכנוניות, של תיקון והתלבטות. תהליך המשלב מספר רב של גורמים, שיקולים, יועצים, שותפים. האם זוהי הדרך לקבוע האם אדריכל יכול להיות רשוי?
אנו מאמינים כי בחינת הרישוי צריכה להיות מעמיקה יותר ופחות שטחית. בחינה הבוחנת ידע מקצועי, שדנה בתקנות וחוקי התכנון והבנייה. בחינה שקופה עם קריטריונים ברורים ומדידים. לא בחינה הבודקת בלחץ זמן את יכולות התכנון של האדריכל. האם זה בכלל דבר מדיד ושפיט? ומה תפקידם של חמש שנות לימוד אם לא להבטיח זאת?
אנחנו פונים אליך. אנחנו קבוצה קטנה ולא תמיד יש לנו גב ממסדי שיילחם עבורנו. רשם המהנדסים והאדריכלים שומע את טענותינו, מבטלן, וממשיך הלאה. אבל הבחינה הזו מבזה גם אותך, היא בעצם אומרת שהמעסיקים, המרצים והמנחים שלנו, שחינכו אותנו ללימוד מעמיק של האתר, לתהליך תכנון רציני ויסודי לא עושים את מלאכתם.
נודה אם תכתוב את דעתך על בחינת הרישוי ותהליך ההתמחות.
אנא העבר התייחסותך למייל [email protected] ואנו נעביר אותן בצורה מרוכזת לשר התמ"ת, מר שלום שמחון, ולרשם המהנדסים האדריכלים, מר בן עמי כופר.
