מוזיאון הסובלנות, כי אין כמו הצלחה של בדיחה טובה

מיכאל יעקובסון ממשיך לסקר ב Xnet את סיפורו של מוזיאון הסובלנות. סיפור מופלא שבו התפטרו מהפרויקט שני משרדי אדריכלים (פרנק גרי, חיוטין), התערבו בתי משפט עד רמת בג"ץ, וכעת מתחילות בו עבודות בשטח כשלא ברור מי חתם על היתר הבניה ואיזו תכנית בדיוק מבוצעת.

מכל הסיפורים המוזרים של מבני ציבור, וועדות מקומיות, עיריות, תורמים, יזמים, אדריכלים... באמת שלא זכור עוד סיפור כל כך מדהים. ירושלים לא יכלה להמציא לעצמה פרודיה גדולה יותר מאשר לבקש להקימוזיאון הסובלנות, כי אין כמו הצלחה של בדיחה טובהם מוזיאון סובלנות על שטח של בית עלמין מוסלמי. סיפור שמתחיל בפתיחה יפה כזו לא יכול להתגלגל אחרת. קפקא לא יכל לכתוב משהו מריר ומצחיק מזה.

וברוח הפארסה נסיים עם טוקבק מדהים שצמוד לכתבה: "מוזיאון הסובלנות? בירושלים? דבר מטומטם בשיא הטמטום, מיותר ומצחין. בגלל הטירוף והאלימות ברחתי מירושלים. הלוואי שייחרב לפני שייבנה." 

תגובות