קשה לשפוט מסמך כזה דרך מאמר בעיתון אבל לפחות אחד מהם לא מובן במיוחד - מה בדיוק האלטרנטיבה המוצעת ובמה היא שונה מהמצב כיום? אם הממשלה מחליטה לחזק מבחינה תחבורתית את כל המרחב של מישור החוף עד באר שבע, זה הרי כמעט כל האזור המיושב כיום ממילא. הוא כולל ערים ופרברים, שטחים צפופים ושכונות רבות מאד של בנה-ביתך.
*בתמונה - העיר הצפופה ביותר במישור החוף, עזה.
אם הרצון הוא למטרופולין אחד, למה לא להגיד את זה בצורה מלאה - תל אביב חייבת לצמוח לגובה. כל כוח הצמיחה של המדינה צריך להיות מרוכז בגוש דן או לכל היותר בשטח שבין נתניה לאשדוד. זו המשמעות האמתית של עיור אינטנסיבי, רק ככה באמת נקבל אזור עירוני בו צורכים פחות תחבורה, פוגשים יותר הולכי רגל ומקבלים אינטנסיביות גבוהה ושמירה על איכות הסביבה.
בהמשך המאמר מציע ד"ר יודן רופא, גם הוא ממחברי המסמך, מספר הצעות ק
ונקרטיות יותר: "יש צורך בחיזוק הגיוון העירוני - חברתית וכלכלית, וזאת על ידי חיזוק המרחב הציבורי בעיר. ניתן להשיג זאת על ידי שילוב של מגוון אמצעי תחבורה, פיתוח קומפקטי של מתחמים מרובי שימושים ומגוון של נופים תוך התאמה לתושבים. מדובר באסטרטגיה אחת בכל המדינה אבל היישום שונה, בהתאם להקשרים שונים במרחב הישראלי".
ככלל המאמר והדוברים מתרכזים בטעויות שנעשו יותר מאשר בדרכים בהן ניתן לשנות. הם תולים לא מעט ביכולות של ראשויות התכנון בעוד שהאמת היא שכוחות השוק הם אלה שמעצבים את המרחב יותר. אנחנו פשוט אוהבים לגור בפרברים. אנחנו רוצים וילה עם חצר. אנחנו רוצים תחבורה מהירה לתל אביב כדי שנוכל לעבוד בה בלי לגור בה. תל אביב היא מקום מצוין לעשירים ולעניים, למעמד הביניים יש שאיפות אחרות.
