כיצד להגדיר "עיר" ? בעיה?

המאמר הזה מתייחס למאמרים שלך יובל ולקו המחשבה שאתה מציג. אתה בן אדם אפוקליפטי, ולפי דבריך המשיחיים כמעט מוטב כי נשב ונסתכל על איך חולף העולם...לטענתך אורבניזם אינו "ערך", זה מובן מאליו. גם אוכל הוא לא ערך, ותרבות כמובן שלא. אבל מנסים, לומדים, חיים, מתים, שטויות... מטרת האורבניזם היא רק יצירת תרבות, אבל אם זה מפריע לך, כבר הפסיקו עם זאת מזמן.


שאלת למה תל אביב היא העיר היחידה בארץ כשכל השאר הן אוסף של שכונות מבודדות. אז הנה התשובה. עכשיו בלי אורבניזם, OK?

כיצד להגדיר "עיר"

מבין הניסיונות הרבים להגדרת המונח הזה, אני מחפש הגדרה המאפשרת השוואה, או מדידה כלשהי. אין ענין בדעה פרטית, או רגשית. ההגדרה שאני מחפש תבוא לא כמכנה משותף להרבה ערים, אלא כאפיון ברור של תכונות עירוניות. נחפש הגדרה בערים אשר זוהי תכונתן הבולטת. ערים אלה הן בהכרח קוסמו-פוליטיות, לעיתים אף המטרופולין. אנחנו עדיין לא מחפשים תכנון טוב מהו.


יש הסכמה גורפת כי העיר בולטת בכך שהיא אינטנסיבית ביותר. אך היא איננה כזו רק בגלל ההמולה, הדוחק והרעש. אלה דברים נלווים. העיר אינטנסיבית על מנת ומפני שהיא רב גוונית. זו מטרת העירוניות.


אם כן, אנסה להגיד "אינטסיביות רב גונית" או "רב גוניות אינטנסיבית". הקורא יבחר בין שתי הגדרות אלה.

אין ספק שהעיר הפיסית היא מעין "מיכל" עשוי שטח ציבורי (רחובות וכד') ולידם בנינים, רובם פרטיים. זה נכון גם כאשר אין אנשים בעיר. המבנה הזה והחלוקה הפיסית הזאת הן בנות קיימא, משך מאות שנים. האנשים המשתמשים במיכל הגדול הזה מתחלפים מידי דור, גם  תכונותיהם משתנות תדיר. יש לכן לראות את ה"מיכל" השורד משך דורות, כעונה על צרכיהם המשתנים.


ה"מיכל" הפיסי חייב להיות בעל תכונה אינטנסיבית, ולאפשר בכך את הרב גוניות לה שואף האדם. איך עושים מיכל אינטנסיבי, באופן מושכל? הרי זוהי יצירה תכנונית ברת תכונות שינוי, אבל יצירת אנוש. חמש תכונות ידועות מראש (אפשר גם 6  או 4) הן המקיימות את המבנה האינטנסיבי הזה.

מאפייני האינטנסיביות של העיר

* סדר ושיטה, מתחייב גם מן השרותים היעילים בעיור (ביוב, מים, חשמל וכו')

* הכרח וצורך להתמצאות בסבך העירוני. זאת עושים בעזרת ככרות ושדרות.

* ערוב השימושים, בתכנון מוקדם, למען התפעול האינטנסיבי הנדרש.

* נגישות טובה ומרבית לכל, בתוך המבוך העירוני.

* הכורח בשינוי ובשיפור לאורך הזמן.


הקדמנו לומר כי זהו הצד הפיסי, המחייב את חמש העקרונות החוזרים על עצמם. בעזרתם, התכנון העירוני מסדיר את היחס בין "רשות הכלל" ובין הנכסים הפרטיים. זה נראה לכאורה קל, אבל זהו המימד (השונה בכל עיר) הקובע את אופי המיכל העירוני מראש, ומשפיע על עיצובו היותר מאוחר. כל הערים שונות זו מזו, אבל כולן תוכננו מראש. ההנחה של התיזה שלנו היא שהתכנון חייב לנהוג על פי 5 היסודות אותם ציינתי. הדבר מתקיים לעיתים קרובות, גם במקומות שונים.


מטרת המיכל האינטנסיבי הנ''ל, המבוך העירוני, היא כאמור, קבלת היכולת של "רב גוניות מירבית". מהי הרב גוניות אותה מחפש האדם העירוני? נחלק גם זאת לחמש, תוך הבנה שאנו דנים בערכים ברי שינוי מתמיד, העוקבים אחרי שינוי המאוויים של האוכלוסייה, מדור לדור, המתחדשים תדיר בהכרח (כולל רווחה, רמה כללית, אופי, חתך חברתי, וכו' וכו').

מאפייני הרב גוניות העירונית

* מרחב ציבורי נוח, עשוי חללים המסומנים על ידי בנינים (לא גדרות, עצים, מדרכות).

* החלה ופיזור של מוצרי התרבות השונים, החל בחינוך וכלה באולמכיצד להגדיר "עיר" ? בעיה?ות בידור. הרשימה היא כמובן דינאמית וארוכה.

* כל הצרכים החברתיים, החל מבריאות, וכלה בצרכי הדת.

* כל המכשירים הכלכליים, החל מבנקים וכלה במסחר, שווקים, העסקה וכו'.

* תחבורה על כל צורותיה השונות, הנגישה לכל.


כאמור, כל חמישה הסעיפים משתנים בזמן, ללא הרף, על מנת לענות על הצרכים החדשים הצצים לפרקים, כאשר מדובר בבני אדם. המיכל עצמו משתנה פחות.


לא קשה להעריך ולהשוות מספר ערים, תוך מתן משקל על פי שיקולי החוקר, לכל סעיף אשר הצענו. לפנינו שני פראמטרים בלתי תלויים זה בזה. בעזרתם נקבל השוואה מספרית לכל עיר: ציון ה"אינטנסיביות" באחוזים, יחד עם ציון ה"רב גוניות", באחוזים, נותנים זוג מאפיין מסוים. (לא הכי מדויק, והוא תלוי בהשקעה שלנו במחקר).


יש להדגיש, כי "המתמטיקה" העירונית היא משנית בשיקולים שהבאנו. הכוונה למספרים של "צפיפות", "אחוזי בניה" וכו', שהם פשוטים למדי, אותם סיבכו חוקרים שונים, שלא לצורך. נוסיף שבמחקר שלנו לא קבענו מראש סעיפים כגון "העיקר הצפיפות" או "בר קיימא" או "ירוק", "פארקים" וכל המונחים הכביכול אנושיים. באלה ובשמם נעשות עיקר הטעויות.


עד כאן בנינו כלים להבנת מושג ה"עירוניות", ובדיקתו במקומות שונים. הבדיקה שלנו נעשית על פני שטח מושכל, 10%- 20% מן השטח הנבחן, כדי לא לסטות מן המאפיינים המרכזיים.


כך נוצר מעין "תרמומטר", נוח לשימוש, בעזרת שני הפראמטרים הנזכרים. הוא יכול להיות מכויל במונחים של סדרה, החל (בתחתית) א. כפרי, ב. חלק מפריפריה, או ג. פרובינציה , ד. פרוור או שכונה, ה.עיר מחוז, ו. עיר בירה, ז. עיר קוסמופוליטית, ז. מודל עירוני. המשתמש יכול להחליט היכן עובר הקו "עיר או לא עיר", אבל החלטתו תהיה מושפעת מקבוצה של מקומות, מסך הערים שנבחרו, ללא הצורך להשוות בין מה שאיננו בר השוואה (למשל בין מנהטן ותל אביב, שהיא השוואה מיותרת).


מדוגמא שערכתי אישית: מודיעין (אינטנסיביות 40%, רב גוניות 30%) תל אביב (60%, 65%) הגבוהה ביותר בארץ.

וחזרה לעירוניות

אין זה חשוב היכן תעביר את הקו בין עיר ולא עיר. החשיבות היא לאיכות "המיכל העירוני", למידת האינטרנסיביות ורב הגווניות. מהבחינה הזו אין תכנון בארץ, אין מתכננים שמבינים בענין. כולם עושים שכונות מנותקות, אדריכלים רוצים שקט תעשייתי, כמו השילטון. אין מחאת אדריכלים, הם לא מבינים שעירוניות היא אתגר תרבותי ורעיוני, לא אזור ירוק וחברתי לגידול ילדים. העיר יותר מידי חיה, פוגשים ענינים חדשים, היכרויות...


מי צריך את זה? עדיף לחיות בסאנאטוריום.

המאמר באדיבות

  • נחום כהן
  • קליק לחיוג: 0546362890
  • טלפון:
    0546362890הצג
  • כתובת:
    פקיעין 6 תא
  • אתר:
    הצג

תגובות