אדריכל השימור של פרויקט מגדל אביב, אמנון בר אור, סבור שהמגדל "גוהר" על בית בכר. "זהו זרם חדש באדריכלות התל אביבית"... כך הוא מצוטט בכתבתה של נעמה ריבה ב Xnet. "אם כך נראה השימור של מבנים היסטוריים" כותבת נעמה, "מתעוררת השאלה אם לא מדובר במס שפתיים ותו לא. שדרות רוטשילד הן לכאורה ציר שנמצא בשימור מחמיר, אך המגדלים בשדרה רק מתרבים ומתגבהים. זהו אזור לשימור או מרחב פרוץ, שבו כל יזם עושה ככל העולה על רוחו?"
ובכן... כן, בהחלט. כיום מובילים את השימור בשמחה רבה שני גורמים שהבינו כמה כסף זה שווה. היזמים מצידם גילו שבניין לשימור זו מתנה מהעירייה המאפשרת להם בתמורה לקצת טיח ונגרות לקבל אחוזי בנייה מופרזים ולבנות במרכז העיר מגדלים שלא תורמים דבר להתרחשות העירונית. אדריכלי השימור גילו גם הם איזו בוננזה כלכלי
ת יכול להיות כשאתה משמש כעלה תאנה ומפעיל לובי שדורש לשמר מבנים (טובת היזמים) ולא לשמר מרקם עירוני (טובת התושבים).והערייה מה? נגררה אחרי מחלקת השימור ומעניקה לכולם זכויות בניה ללא שום תעדוף עירוני. אם ניצה סמוק הייתה מבינה קצת בתכנון עירוני היינו רואים תכנית שימור אחרת לגמרי לתל אביב.
למשל? למשל ככה: מותר להחריב את כל הבתים הישנים בשדרות רוטשילד אבל במקומם אפשר לבנות רק עד 6 קומות כשהקומה התחתונה חייבת להיות מסחרית. תכנית כזו יכלה לשמר את אופי השדרה וההליכה בה בעוד שהדברים שקורים כעת הופכים אותה לאט לאט לרצף חזיתות זכוכית אטומות ש"גוהרות" על קופסאות צעצוע ותפאורה של טיח וחלונות עץ.
* בתמונה - אדריכלות גוהרת, צילום של נעמה ריבה מתוך הכתבה.
