משרד שרון אדריכלים מבקש להקפיא את הליך השיפוצים המתוכנן במבנה בנק ישראל בירושלים. כך מעדכנים אותנו בכתבה ב"כלכליסט". לטענת שרון אדריכלים, השינוי המתוכנן עלול לגרום נזק בלתי הפיך למורשת האדריכלות הישראלית. נושא זכויות היוצרים של יצירה אדריכלית שב ועולה מדי פעם ולנו יש שתי הערות להציג שאינן נוגעות דווקא למקרה זה.
__img__
* מבנה בנק ישראל, צילום - אסתר ענבר CC ויקיפדיה.
האינטרס האדריכלי
בפסק הדין בו זכה האדריכל צבי מוססקו בנוגע לזכויותיו בהיכל התרבות בעפולה, כתבה השופטת דליה מארק־הורנצ’יק: “די בכך שהאדריכל השקיע ביצירה מאמץ וכי
מאיים משלו כדי שהיצירה תהיה מוגנת. מבנה היכל התרבות והספרייה הם יצירת אמן אדריכלית. בבחינת השאלה אם שיפוץ של בניין שהוא מעשה אמן אדריכלי, מהווה פגיעה בזכויות היוצרים, יש לאזן בין זכות בעל המבנה - שהמבנה יותאם לצרכיו וטעמו, לבין האינטרס של האדריכל היוצר שהוא במידה רבה גם אינטרס של החברה לשמור על האופי האמנותי של היצירה”.
השופטת מתייחסת לאדריכל כמגן על זכויות הציבור. זו הנחה מאד מרחיקת לכת בהתחשב בכך שזכויות הציבור למרחב נמצאות אצל נציג התושבים - העירייה. העירייה היא זו המאשרת את השינוי במבנה ומתוקף החוק מובנה בה גם מנגנון של הגשת התנגדויות. אינטרס האדריכל פעמים רבות אינו נקי ובדרך כלל כרוך ב "תשכרו אותי שוב". יכולתו של האדריכל למנוע מבעל המבנה כל שינוי אינה אינטרס הציבור. תכנון הבימה המחודש למשל נמסר לרם כרמי לא על סמך זכייה בתחרות פומבית חס ושלום, אלא בחלקו לפחות מתוקף זכויות היוצרים שלו מהעבר.
