טרופ: "ההקצאה הקיימת מתייחסת בעיקר לפרמטרים כמותיים, מקסימום 10 מ"ר לנפש בקנה מידה עירוני, אבל רוב הרשויות לא עומדות אפילו בהקצאה המינימלית הזו. ביחס לעולם זה נמוך מאוד, אפילו בהשוואה למדינות צפופות מסוגן של הולנד, איטליה ובריטניה... צריך להעלות את ההקצאה לנפש, ולעשות הבחנה בין צרכים של אוכלוסיות שונות, ושל אזורים שונים בארץ מבחינה אקלימית וטופוגרפית. אין דין ישוב הררי כמו חיפה או ירושלים כדין נתניה או תל אביב".
יודן: ""הבעיה היא לא כמות השטחים הפתוחים, אלא איכותם. השטחים הציבוריים הפתוחים לא נמצאים במקומות שבהם סביר להניח שאנשים נמצאים, אלא במקומות שצריך אליהם באופן מיוחד, ולרובנו אין זמן לכך. כתוצאה מכך, הם לא בשימוש, וכיוון שהם רבים מדי הם מכבידים על היכולת הכלכלית של הרשות המקומית לטפח אותם, ולכן הם מוזנחים והתוצאה היא בזבוז של שטח".
__img__
לכתבה המלאה בגלובס.
