מתוך הכתבה: "בחירות יומיומיות כמו היכן להסתובב, באיזו דרך לחזור הביתה והחל מאיזו שעה נעדיף לתפוס מונית, נובעות לעיתים מהשפעתו של המרחב על הרגשת הביטחון הכללית של האדם. תחושות כמו פחד וחוסר ביטחון, כפי שמוצגות בציטוטים לעיל, מדירות רבים מאיתנו ממרחבים שונים בעיר, בעיקר בשעות החשכה. לא מדובר דווקא באזורים מוכי פשע הידועים כבעלי פרופיל בטיחותי מאתגר, אלא באתרים כמו פארקים וגינות ציבוריות, שבשעות היום שוקקי חיים אך בלילה מתרוקנים והופכים לשוממים".
אחת מהנחות היסוד בתשתית המאמר היא שהביטחון האישי תלוי בסממנים אדריכלים או בעיצוב המרחב. זו הנחה מעט מרחיקת לכת ויומרנית מצידנו האדריכלים. קל למצוא דוגמאות למרחבים שהיו מאיימים והפכו לבטוחים בלי שום שינוי אדריכלי משמעותי (טיימס סקוור) וגם להיפך (שכונת נווה שאנן בתל אביב). זה לא תלוי באמת רק בנו, אבל אנחנו יכולים להקל או לקלקל...
