במלאת ארבע שנים למחאה החברתית נערך בטכניון כנס המציב את הדיון במצוקת הדיור בישראל בהקשרו האדריכלי.
דיור כסוגייה אדריכלית – נושא זה עמד במוקד כנס אקדמי שנערך בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון. ד"ר יעל אלואיל, מארגנת הכנס, מסבירה כי "מחאת הדיור של שנת 2011 העלתה לסדר היום הציבורי את הדיון במגורים, אך התמקדה בהיבטים הנדל"ניים של התחום – למשל בשאלות כמו מיקום הדיור ועלותו. בכנס הזה אנחנו מבקשים לדון בדיור כבעיה אדריכלית, מעבר לשאלות של עלות ומיקום גיאוגרפי. חשוב לשאול מהו דיור טוב עבור התושב ומה נגזר ממנו: סוגי דירות, שטח, מספר חדרים, טכנולוגיות בנייה וכיו"ב. התכנסנו כדי לשוב ולעסוק בדיור כזירה לחשיבה אדריכלית נסיונית ומהפכנית."
בהרצאתה
בכנס התייחסה ד"ר אלואיל להדים של מחאת 2011 ולנסיונות של אזרחים
ואדריכלים להציע כיפות גיאודזיות כאדריכלות דיור חלופית במאהל ארלוזורוב
בתל אביב, שהוקם בסיום המחאה.
ד"ר
יוסי קורי דיבר על חדשנות אדריכלית בתכנון מגורים בעידן הקיימות; אדר' גלי
בר-עבאדי דיברה על פתרונות גמישים במגורים, המאפשרים התאמה של יחידות דיור
לשינויים באורח החיים של הדיירים; אדר' יובל יסקי
- על צוות העבודה של אדריכלים במסגרת מסמך ספיבק-יונה במחאת 2011; ד"ר
ענבל בן אשר - על תפקיד הברוטליזם ביצירת
המרצה המרכזי בכנס, פרופ' גרג קסטילו מאוניברסיטת ברקלי, הציג בהרצאתו "דיור בשלוש מהפכות" את התפקיד המרכזי של חשיבה אדריכלית חדשה על פתרונות דיור לשלוש מהפכות תרבותיות-פוליטיות: מהפכת אוקטובר בבריה"מ, תוכנית מרשל במערב אירופה, ותרבות הנגד של שנות השישים בארה"ב. "חשוב להבין שבתים לא צומחים סתם – הם מבטאים זהויות חברתיות ומשפיעים עליהן," אמר קסטילו. "בבריה"מ, לדוגמה, ביטאה הבנייה את התפיסה לפיה המשפחה היא אויב, כלומר מבנה חברתי שמעצים שמרנות וקיפאון, והיחיד הוא הפועל הטוב. בארה"ב של שנות השישים צמחו התפיסות ההוליסטיות והאקולוגיות, שנועדו לקיום חיים אוטונומיים המבוססים על אנרגיות מתחדשות, איסוף מי גשם וסינרגיה בין אדם, חי וצומח."
בתמונות:
1. מימין לשמאל: פרופ' גרג קסטילו, ד"ר יעל אלואיל וד"ר צפריר פיינהולץ.
2. סטודנטים ואדריכלים במרתון התכנון – בית לדוגמה.צילום: יעל חדד, דוברות הטכניון